שלום לכולם...
פעם ראשונה בפורום.. אני בחורה בת 21, השתחררתי לפני חצי שנה... אין לי הרבה חברים וחברות.. עם השנים הקשר התרופף עם אלה מהתיכון (נשארו 3 שאיתם אני בקשר של פעם בחודש), בצבא לא נקשרתי ממש לאנשים, ועכשיו בעבודה גם לא.. אני בחורה ביישנית כ"רושם ראשוני" אבל כשלומדים להכיר אותי אני פתוחה, חברותית ואפילו "עושה רעש" (כמובן רק עם אנשים שמכירים אותי היטב...) וואו אני לא יודעת למה ההקדמה הזאת הייתה חשובה.... אין לי תחביב מסויין שאני אוהבת לעשות בשעות הפנאי או עיסוק כלשהו ולכן חוץ מללכת ולחזור מהעבודה אני די משועממת דוד שלי גר לידי והוא עושה ג'וגינג כמעט כל יום, בזמן האחרון הצטרפתי אליו והיה לי עוד איזהשהוא עניין מסויים. הוא איש מבוגר (בן 45)בודד ומובטל שגר לבד ומטפל בסבא שלי החולה מאוד... גם לו אין הרבה חברים והוא ממש בן אדם "עצוב"... בזמן האחרון הבחנתי שבכל פעם שאני חוזרת הביתה ממפגש עימו יש לי תחושה של עצבות.. הועא כל הזמן מספר לי על חייו הקשים.. על כך שהוא מרגיש כמו זקן ושנמאס לו לטפל באבא שלו ואף אחד לא רוצה לקבל אותו לעבודות הכי פשוטות, ועל איך שהוא נראה... מצד אחד נמאס לי לשמוע את הקיטואים שלו! ארציתי לעשות ג'וגינג כדי להרגיש טוב עם עצמי.. מצד שני אני מרגישה שרק בפניי הוא פותח את הלב ומספר לי על כל הקשיים שלו ובלעדיי ה"שיחה היומית" שלנו הוא יהיה בכלל אבוד... אוף.. סתם רציתי לפרוק קצת ואני יודעת שזה יצא מבולבל מצטערת...
פעם ראשונה בפורום.. אני בחורה בת 21, השתחררתי לפני חצי שנה... אין לי הרבה חברים וחברות.. עם השנים הקשר התרופף עם אלה מהתיכון (נשארו 3 שאיתם אני בקשר של פעם בחודש), בצבא לא נקשרתי ממש לאנשים, ועכשיו בעבודה גם לא.. אני בחורה ביישנית כ"רושם ראשוני" אבל כשלומדים להכיר אותי אני פתוחה, חברותית ואפילו "עושה רעש" (כמובן רק עם אנשים שמכירים אותי היטב...) וואו אני לא יודעת למה ההקדמה הזאת הייתה חשובה.... אין לי תחביב מסויין שאני אוהבת לעשות בשעות הפנאי או עיסוק כלשהו ולכן חוץ מללכת ולחזור מהעבודה אני די משועממת דוד שלי גר לידי והוא עושה ג'וגינג כמעט כל יום, בזמן האחרון הצטרפתי אליו והיה לי עוד איזהשהוא עניין מסויים. הוא איש מבוגר (בן 45)בודד ומובטל שגר לבד ומטפל בסבא שלי החולה מאוד... גם לו אין הרבה חברים והוא ממש בן אדם "עצוב"... בזמן האחרון הבחנתי שבכל פעם שאני חוזרת הביתה ממפגש עימו יש לי תחושה של עצבות.. הועא כל הזמן מספר לי על חייו הקשים.. על כך שהוא מרגיש כמו זקן ושנמאס לו לטפל באבא שלו ואף אחד לא רוצה לקבל אותו לעבודות הכי פשוטות, ועל איך שהוא נראה... מצד אחד נמאס לי לשמוע את הקיטואים שלו! ארציתי לעשות ג'וגינג כדי להרגיש טוב עם עצמי.. מצד שני אני מרגישה שרק בפניי הוא פותח את הלב ומספר לי על כל הקשיים שלו ובלעדיי ה"שיחה היומית" שלנו הוא יהיה בכלל אבוד... אוף.. סתם רציתי לפרוק קצת ואני יודעת שזה יצא מבולבל מצטערת...