אל תבזבזי את כל תחמושת המחמאות באחת
השאירי מעט לימי בצורת....... ובינתיים, כמחווה ליוצאי פאס (רק כדי שלא ייעיירו את יוצאי מכנאס...) הנה עוד טעימה מפרי עטו של אליעזר בשן. אליעזר בשן, יהודי פאס תרל"ג-תר"ס (1900-1873) על פי תעודות חדשות, הוצאת יד הרב נסים, ירושלים תשס"ג. ד"ר לאה מקובצקי ספרו החדש של פרופ' אליעזר בשן מאיר לראשונה מידע רב ערך על יהודי פאס במשך 27 שנים מכריעות בעיצוב מעמדם המשפטי והחברתי. הייתה זו תקופה רבת תמורות בחיי הקהילה העתיקה והחשובה שבקהילות מרוקו עד סמוך לזמננו, ושבה שכן המרכז הרוחני של יהודי המגרב. פרופ' בשן עוסק שנים רבות במחקר ההיסטוריה של יהודי מרוקו על פי מקורות מגוונים ועשירים, ולאחרונה פרסם את ספרו המקיף אודות יהדות מרוקו עברה ותרבותה (ספרית חיים בן הלל, הקבוץ המאוחד, תל אביב 2000). מזה שנים רבות הוא מאתר תעודות חשובות לתולדות יהדות מרוקו בארכיון משרד החוץ הבריטי, וכבר פרסם רבות מהם במחקרים קודמים. הספר הנוכחי מבוסס בעיקרו על מאות תעודות מארכיון זה והוא כולל בנספח 46 תעודות מוארות. לצורך הבנה מירבית של מקורות אלה התבסס המחבר גם על מקורות עבריים, בעיקר כרוניקות וספרות רבנית, ומקורות חוץ כמו כתבי תיירים אירופיים, מיסיונרים שפעלו במרוקו בשנים אלה, עיתונות מקומית ועיתונות יהודית, דיווחים של כי"ח ו"אגודת אחים" וכיו"ב. ראוי לציין שהארכיונים הבריטים כוללים גם התכתבות בין ארגונים יהודיים לבין משרד החוץ הבריטי, שלא פורסמו עד היום. היכולת להתבסס על עיון מירבי בסוגי מקורות כה עשירים ומגוונים מעניקה למחקריו של בשן עוצמה וסמכות היסטורית, וכמובן הפרסום הראשוני של התעודות מן הארכיונים הבריטים מעניק לחוקרים מידע חשוב שרק חלק קטן ממנו משתקף במקורות אחרים. הספר שלפנינו קובע עובדות חשובות על הקהילה ומעמדם המשפטי של יהודי פאס, ובעיקר מביא מידע רב אודות ההתנכלויות הבלתי פוסקות ליהודים ואודות מאמצי ארגונים יהודיים במערב אירופה לשפר את מעמד היהודים ולהביא לשוויון זכויות בינם לבין האוכלוסייה המוסלמית. ניתן ללמוד מן החיבור מה היה מעמד היהודים בפאס הלכה למעשה, ומה היו היחסים בינם לבין המוסלמים במשך אותם 27 שנים. עיקר תרומתו של הספר הינה במישור היהודי, אך כמובן גם חוקריה של מרוקו עצמה ימצאו בספר מידע מאלף על ההתנהלות הפוליטית של השלטון בתקופה של חדירה אירופית מאסיבית לצפון אפריקה. להלן אביא דוגמאות אחדות להבהרת תרומת החיבור לחקר ההיסטוריה של יהודי פאס שמנו בתקופה זו בין 50 למאה אלף נפשות. הרקע למסמכים אלה הוא המשבר הכללי שבו היתה נתונה מרוקו. הסולטאנים ששלטו במדינה בתקופה זו היו עסוקים בדיכוי מרידות שבטיות, ובמלחמה עם ספרד והיו תלויים כלכלית במדינות אירופה, עד השתלטותה של צרפת, ובד בבד סבלה המדינה מחולשה צבאית, מפגעי טבע רבים וממצב כלכלי רעוע. היהודים היו השעיר לעזאזל בעיני האוכלוסייה ונחשדו לאורך כל אותה תקופה כחשודים בתמיכה באויב. התעודות חושפות את פעילותה הענפה בשנים אלו של השדולה היהודית במערב אירופה, ובמיוחד של משה מונטפיורי, חברת "כל ישראל חברים" בפאריס ו"אגודת אחים, בלונדון , שדרשו לא רק שיפור במעמד הפוליטי והחברתי של היהודים, אלא גם פעלו לשיפור רמת ההשכלה של היהודים. בעקבות התערבותם זו הענישו הסולטאנים במרוקו את הפורעים ביהודים, אך בפועל לא היו היהודים מוגנים היטב ורובם הוכיחו פסיביות שעה שהותקפו. עול המסים ובמיוחד המסים השרירותיים נפל בעיקרו על השכבה הנמוכה והבינונית בקהילה, שהרי העלית רכשה בשנים אלו תעודות חסות של מדינות אירופה ואף לעתים של ארה"ב. התעודות שלפנינו מלמדות דווקא על הרעה במצבם של יהודי פאס בשנות ה 80 והה 90 של המאה ה-19 שעה שסבלו מעריצותם של מושלים מקומיים, מגירוש, מהתנפלות על הרובע היהודי, התנפלות על יהודים בדרכים, הכאתם ורציחתם. יהודים נאלצו לעבוד בשבתות, בין השאר במליחת ראשי מורדים, וימי השוק הועברו מימות החול לשבת ע"י מושלים. אף גירוש יהודים היה צעד לא נדיר, כגון הידיעה שבחוף 1891 גורשו בפקודת הסולטאן כ 700 יהודים כולל נשים וטף משלושה כפרים באזור הסוס, ורק לאחר התערבות דיפלומטית הותר לשהם לשוב לבתיהם, שבינתיים נשרפו. ניתן גם ללמוד שככל שגברה ההתערבות האירופית במדינה כך גברו הרגשות האנטי יהודיים. במיוחד נודעה איבתם של תושבי פאס לנוצרים אירופים שהתיישבו בה במספר מצומצם, ורק בשלהי התקופה נפתחו מטעם אחדות מהמעצמות קונסוליות בעיר. בספר מצוי מידע רב על חיי הכלכלה של יהודי פאס, שרק מיעוט מביניהם עסק במסחר פנים ארצי ובינלאומי. הסוחרים והיהודים שעסקו בעסקי כספים היוו את העלית הכלכלית ועמדו בראש מוסדות הצדקה של הקהילה, אולם רבים מיהודי פאס היו עניים, ובלט הפער הסוציאלי בקהילה. בשן מדגיש את העובדה שיהדות מרוקו שמרה על צביונה המסורתי גם בתקופה קשה זו וכי תופעת המרת הדת היתה מצומצמת בהיקפה. בספר קודם הראה המחבר שהצלחות המיסיון בקרב יהודי מרוקו בתקופה הנידונה היו מעטות ושוליות. התעודות המתפרסמות כאן חושפות פרשות של מאסרים, רציחת והתנכלויות אחרות ליהודי פאס, והן מתעדות את גרסות הצדדים השונים ומראות כיצד הפעלות יהודים את יהדות העולם לעזרתם. לאורך שנים רבות סייע הקונסול הבריטי בעיר ג'והן דרמונד האי ליהודים והגן עליהם, אולם בתודעה של השליטים ושל תושבי העיר המוסלמים היתה נטועה האמונה שהיהודים אשמים. מוסלמים ושליטים מוסלמים לא היססו ברגע המתאים לפגוע גם ביהודים בעלי חסות זרה, והקונסול הבריטי עצמו הבין שלא כדאי לתת פרסום להתערבותו למען היהודים, ותמך בהם בתנאי שלא עברו על חוקי המדינה, שהרי לסולטאן זכות מלאה להעניש יהודים העוברים על חוקים אזרחיים או דתיים.