שלום לכולם

[אבי בכר 2005]

שלום לכולם

שמח לפגוש את הפורום ולראות שיש שיחה על העבודה הזו מדיטציה.

 

[לקשמי]

Welcome

 

[קמהדנו]

../images/Emo140.gif

 

[dharmax]

->

היי בחתימה, המנטרה הבודהיסטית החזקה הזו, מסוטרת הלב - לדעתי תרגמת אותה בצורה שגויה בתכלית.... להלן ציטוט של טיך נט האן בו הוא מתרגם את זה לאנגלית: "Gate gate paragate parasamgate bodhi svaha." Gate means gone. Gone from suffering to the liberation of suffering. Gone from forgetfulness to mindfulness. Gone from duality into non-duality. Gate gate means gone, gone. Paragate means gone all the way to the other shore. So this mantra is said in a very strong way. Gone, gone, gone all the way over. In Parasamgate sammeans everyone, the sangha, the entire community of beings. Everyone gone over to the other shore. Bodhi is the light inside, enlightenment, or awakening. You see it and the vision of reality liberates you. And svaha is a cry of joy or excitement, like "Welcome!" or "Hallelujah!" "Gone, gone, gone all the way over, everyone gone to the other shore, enlightenment, svaha !" כאשר מסתכלים על התרגום שאתה מציג, שוגים לא רק ברמה אקדמית, לדעתי, אלא בכמה רמות מהותיות: הבלבול בין מצב בו צריך להגיע למשהו, לבין מצב בו יש להכיר במשהו; בלבול בין גישה אגוצנטרית לבין גישה בה אין אני; החמצת הרעיון של בודהיצ'יטה... ברכות

 

[אבי בכר 2005]

תודה רבה לך

על שעור חשוב עדיף להשאיר את הדברים כמו שהם.

 

[בארס]

באמת עדיף להשאיר...

...כי הנה, במסווה של עמידה על דקויות ותיקון פרשנות מוטעית דחפו לך את הקונספציה השגויה וההרסנית של ה'אין אני'. ברוך הבא למחוזותינו

 

[אבי בכר 2005]

במה אתה מאמין?

קראתי את תפיסתך לגבי לא להסביר את מקורות התירגול שלך ואני אכן יכול להבין אותה. יחד עם זאת כיוון שאתה מדגיש את שגיאותה של קונספצית האין אני (בהתייחס לדבריו של dharmax) הייתי שמח לשמוע את תמצית הקונספציה שלך או מה מטרת התירגול שלך, אם אפשר להגיד כזה דבר (כיוון שאינני בקיא בכך). עוד דבר, מהמעט שקראתי כאן אני מניח שאתה מתרגל דברים מעין אלו שמתוארים בפורום של drall (מקווה שהבנתי נכון אם לא אנא תקן אותי) כמו שכתבתי לdrall נראה מאוד מעניין ואשמח להבין לאן כל זה חותר, מה המטרה מאחורי התיגול? סוף שבוע מצויין

 

[בארס]

דוקא לא

אני ודרול מגיעים מרקעים שונים לגמרי. לגבי עניין ה'אני' - יש או אין? דוקא אשתמש במשהו שלמדתי מדרמקס על בודהה (מאחר ואני גם רחוק מאוד מלהיות בעל רקע בודהיסטי) בנוגע לשאלת ה'אני'...לפי דבריו של דרמקס בודהה נמנע מלענות על השאלה האם יש או אין אני?...וההסבר של דרמקס (שהוא מקובל עלי אגב) בזמנו היה שגם לטעון שיש אני וגם לטעון שאין אני יהיה טעות והטעיה. ההסבר ל"בעיה" הזאת הוא די פשוט למען האמת והוא שלמי שלא טעם את טעם עצמו (ואני לא מדבר על התנסות חלקית או התקרבות מזוית כזו או אחרת אלא על התנסות מלאה ומוחלטת) אין שום יכולת להבין מראש במה מדובר, כל נסיון שלו לדמות ברוחו 'אני' או לדמות ברוחו העדרות של 'אני' יעשה בהכרח ע"י הנתונים שנמצאים בידיו באותו הרגע ואי לכך יובילו אותו למבוי סתום. וכידוע "לאדם" יש צורך פנימי חזק מאוד לדעת מראש מה הוא עשוי להשיג ועמוק בליבו הוא בונה לעצמו קונספציות, משהו בתוכו מאמין בהן ומוצא להן סימוכין (כמובן שבהתאם לנטיותיו הפנימיות) ו.... משפיע על כיוון התרגול . במילים פשוטות...אם אדם מתרגל כאשר בתוכו מקננת אמונה ש'אין אני' הרי שבהכרח האמונה הזו היא ביטוי להתכחשותו וסלידתו מכל מה שנתפס בעיניו כ'אני' או עצמיות וקרוב לודאי שהתרגול המדיטטיבי שלו יהווה בפועל מרכבה לאבדון. ומצד שני מי שמתרגל כאשר בתוכו מקננת תפיסה מוטעית לגבי קיומו של 'אני', סביר להניח (מאחר והוא לא מכיר את עצמיותו האמיתית) שהוא ייחס את ה'אני' הזה לאגו שלו והתרגול שלו יהווה כלי להעצמתו וחיזוקו. אז לאן כל זה מוביל אותנו? לשני דברים: 1. מדיטציה טובה, או תרגול "נכון" הם כאלו שמציבים בפני המתרגל שאלה, או שמציבים את המתרגל עצמו בשאלה. זהו מצב פתוח, מצב של חקר, מצב שמאפשר למשהו חדש להתגלות (וההתגלות הזו היא משהו מפתיע בצורה שלא תתואר, גם ואולי אף במיוחד בכל האמור לשאלת ה'אני'). ובכל אופן בשום פנים לא מציבה בפני האדם איזה יעד או מטרה מוגדרים מראש...שזה כמובן מה שדורש המיינד. 2. מאחר והאדם בפני עצמו כלוא במעין מעגל סגור (גם תפיסתית אבל גם בהחלט אנרגטית), במובן לא מבוטל הוא חייב מישהו שנמצא מחוץ לעצמו ש"יוביל" אות החוצה מהכלא שלו. מישהו שכמובן כבר נמצא מחוץ ל"כלא" הפרטי שלו...וגם רצוי אם אפשר מחוץ לכלא בכלל (עירוני או פדראלי ...אחד כזה שמבין בהוויתו "ציטוטים" כמו אלו שבחתימתך ולא ספקולציות על פרשנויות של פרשנויות שהוא אוגר באובססיביות. עכשיו לשאלה של מטרת התרגול.... עקרונות יסודיים מהתפיסה שלי לגבי הסוגיה הזאת הצגתי בתגובה לג'ולי, כאן אני אוסיף שהמסורות של ההתפתחות הרוחנית נשענות על ידע והבנה באשר לפוטנציאל ההתפתחות האמיתי של האדם. (וכאן יש לציין שהרבה מסורות שאפשר להתקל בהם היום היו בעבר בעלות הבנה כזו אולם במרוצת הזמן הן מתו ונשארו מהן רק שרידים של הידע הזה) ע"פ המסורות האלו פוטנציאל ההתפתחות של האדם עולה על כל מה שאפשר להעלות על הדעת. כל ספרות המדע הבדיוני ומיטב היצירתיות האנושית כפי שבאה לידי ביטוי בקולנוע וכיו'ב לא מתקרבים אפילו למה שיכול להגיע אליו אדם באמת...אלא שההתפתחות הזו היא לא תהליך שקורה מעצמו באופן ספונטאני. בשלב מסויים בהתפתחות האדם, בהגיעו לבגרות נעצרת ההתפתחות הפנימית שלו והוא מבלה את חייו בסוג של שינה ועוורון, מקיים את עצמו ועסוק בענייניו, נשטף בזרם החיים עד ש"תם זמנו"...כאשר העוורון הראשי שלו נסוב סביב מהותו האמיתית וסביב עצמיותו. האדם הבוגר בסצנה הארצית תופס את עצמו כ"משהו" רחוק מאוד מטבעו האמיתי וזו ה"בעיה" הראשונה שלו ורוב המסורות שמכירות בפוטנציאל (שהוא במובן לא מבוטל... תכלית) ההתפתחות האמיתי של האדם עוסקות בראש ובראשונה בהובלת האדם אל המקום הזה שבו נחשף, מתגלה ומתגלם בו טבעו האמיתי ובלי לסתור את העקרונות שהצבתי קודם זוהי מטרתו האמיתית של התרגול הרוחני. עד כאן לבינתיים, אני אשמח להרחיב עוד אם יש בכך עניין לגבי הנקודה של עצירתה של ההתפתחות ה"ספונטאנית" של האדם. חוץ מיזה, התנהלו כאן בעבר די הרבה שרשורים בנושא ה'אני' ואפשר למצא אותם בקישורים של הפורום בקטגוריית 'שרשורים מומלצים'...לא שזה מונע מאיתנו להמשיך ואפילו לחזור ולדון בנושאים הללו אבל אם הנושא מעניין אותך מומלץ בחום לקרא אותם (אפילו יש שם ציורים

 

[lost insight]

הודעה מצויינת

 

[קמהדנו]

אני מרגיש

שאנחנו חיים באזורי זמן שונים

 

[שנטידווה]

../images/Emo35.gif

 

[קמהדנו]

ציפור לילה שכמותו ../images/Emo119.gif

וגם לך לא חסר...

 

[שנטידווה]

../images/Emo27.gif

 

[lost insight]

נו באמת ...

אין אנחנו ואין זמן, אתה חי בסרט

 

[קמהדנו]

עוד קונספציה שגויה ../images/Emo196.gif

 

[אישה ממאדים]

הצגת שני צדדים מנוגדים

שתי קיצונויות שאדם יכול להחזיק בהן: "אין אני" ו"יש אני", שצורתם המפורשת יותר היא סלידה מכל מה שנתפס כעצמיות וכנגד זה - אמונה שאנחנו יודעים היטב מי אנחנו ומה אנחנו. כפי שהזכרת, גם אתה וגם דהרמקס יודעים שמדובר בסוגיה עדינה ודקה. ה"אין אני", כשהוא מוצג כך, בשתי מילים, בקצרה ובפשטות, בא לסתור את התפיסה היומיומית הרווחת של "אני" מוצק , ידוע וקונקרטי. הוא כלל אינו גוזר סלידה או אבדון. באשר לקונספטים: אמנם נכון שכל רעיון שיש לאדם באשר למהות ומטרת התרגול ישפיע במידה כזו או אחרת על תוצאות התרגול. אבל, במצבנו הנוכחי נראה לי שאין לנו דרך להמנע כליל מבניית מבנים מחשבתיים (שזה אינו דבר רע כשלעצמו) ומהחיים בצילם לאור אמונה שיש בהם ממשות מסוימת (שזה הדבר הרע יותר). לפיכך, בתור קביים המשמשים אותנו בשלבים מסוימים בדרך, יש ערך בעיני לבניית מבנים מנטליים שיקדמו אותנו, בשאיפה, להכרה בכך שכל המבנים המנטליים שלנו אינם אלא שעשועיה של התודעה. יתרה מזו - הקוגניציה שלנו היא כלי בעל ערך, אם משתמשים בו נכון. זה אינו האויב. לכן כדאי ורצוי, בעיני, ללמוד לעשות בו שימוש שיקדם אותנו, ולזכור כל העת שעלינו להיות פתוחים לשינויים, ולצפות לכך שתפיסותינו ישתנו לעתים ואף יתהפכו.

 

[בארס]

בכלל לא סוגיה עדינה ודקה...

...עניין ה- יש/אין אני הזה. ומה זה ה"תמצות" לשתי מילים הזה?...זה תמצות שאולי מתאים לשיח בין אנשים בעלי שפה משותפת אבל במסגרת פתוחה? לגבי הקוגניציה...נשאלת השאלה מהו שימוש נכון באינטלקט? והאם השימוש שכל אחד עושה באינטלקט שלו עונה באמת לקריטריונים האלו (?) של שימוש נכון ומועיל בו? גם אני בהחלט לא אנטי אינטלקטואליות באופן גורף.

 

[annandi]

שאלת שאלות..

לפחות לפי הבנתי את ההנחיות של הבודהה, ומתוך תרגול שלהם, הבודהה אכן הציב בפנינו שאלות לתרגול. השאלה שהוא הציג היא לגבי המרכיבים השונים של האדם: גוף, תחושה, תפיסה, התניות והכרה. השאלות בזמן ההתבוננות בעצמנו הן: "האם זה האני"? "האם זה שלי"? מתוך ההתבוננות החוקרת הזו אמורה להתעורר התובנה לגבי עצמנו. היעד היחיד שמוגדר מראש, הוא השיחרור מהיצמדות. אבל גם על היעד הזה, מיעט הבודהה לדבר. אני מסכימה לנקודה השנייה שהעלית, ש" מאחר והאדם בפני עצמו כלוא במעין מעגל סגור (גם תפיסתית אבל גם בהחלט אנרגטית), במובן לא מבוטל הוא חייב מישהו שנמצא מחוץ לעצמו ש"יוביל" אות החוצה מהכלא שלו. מישהו שכמובן כבר נמצא מחוץ ל"כלא" הפרטי שלו...וגם רצוי אם אפשר מחוץ לכלא בכלל (עירוני או פדראלי ...אחד כזה שמבין בהוויתו "ציטוטים" כמו אלו שבחתימתך ולא ספקולציות על פרשנויות של פרשנויות שהוא אוגר באובססיביות". זו בדיוק הסיבה לקיומה של המנטרה שמופיעה בחתימתו. היא מצביעה על מה שמחוץ לכלא, ונותנת אפשרות ליציאה ממנו דרך השינון שלה. אבל... אם לא מבינים את משמעות המנטרה, לא יהיה לה כוח טרנספורמטיבי. כשמנטרה כזו ניתנת על ידי מורה, היא גם מוסברת על ידיו. ראה למעלה... (בתקווה שלא תראה את ההסבר טרחני מידי...

אם כן, זרוק אותו לפח

!

 

[בארס]

כמה דברים

כמו שהסברתי רבות בעבר, הערך העיקרי החשוב של ה'שאלה' הוא בזה שהיא שמה את האדם במצב פתוח. מצב שבו הוא מוכן לקבל רשמים חדשים. הערך של השאלה כחקירה מנטלית הוא שולי ואפילו מהווה מכשול אצל אנשים עם נטיה לשכלתנות יתר...כך שבעיני לפחות, גם בהתייחס למנטרה המצוטטת, ה"מערכה" המועדת מראש לכשלון לדקדק במשמעות המילולית שלה בקרב "אנשים מנטלים" שאין להם הבנה התנסותית במהות הדברים היא התגלמות הבריחה והסטיה מהכיוון המקורי...והעיסוק הזה הוא עקר מיסודו. אין לי גם ספק שלנותן המנטרה לא הייתה כל כוונה שכך יהיו פני הדברים ולו רק מהסיבה שלמנטרה הזאת יש עצמה אינטואיטיבית ורגשית כל כך חזקה...והיא, כמו שהיא, מעוררת וממריצה את האספקטים הפנימיים (אפילו התת מודעים) של האדם כמעט בלי שום צורך בהסבר. וכך, בלי למצא את ההסבר שלך טרחני כלל, אני נוטה לחלוק עלייך באשר לקביעה שבלי להבין את משמעות המנטרה לא יהיה לה כוח טרנספורמטיבי...לי נראה, לפחות כך זה מרגיש...שמשהו בנו מבין את הקריאה שבמנטרה הרבה לפני שהמערכת השכלית מתחילה להתיחס אליה ואליו היא מכוונת.

 

[קמהדנו]

דומה למנטרה בבייסבול

going...going.. GONE! מה שנקרא, הום-ראן