כבר היה פה שרשור בנושא
(עם הכותרת "הסיומת GA") המרצה ליפנית שלי (עכשיו סוף סוף יש גם לי מורה
) אמר כבר בשיעור הראשון שאפשר לדבר על ההבדל בין WA ו-GA שנה שלמה. אני לא חושב שזה כל-כך מסובך, ולדעתי אחרי זמן מסויים של לימוד יפנית מפנימים את זה כבר, אבל זה בהחלט לא נושא פשוט, ולא כדאי להתחבט איתו כבר על ההתחלה. בקצרה אפשר לומר ש-wa מסמל טופיק (שיכול, אבל לא חייב, להיות הנושא) ו-ga מסמל נושא ש
אינו טופיק. נושא זה בדיוק כמו בשיעורי לשון. טופיק זה עניין קצת יותר מסובך. אני רק יכול לנחם אותך בזה שלדוברי עברית הרבה יותר קל ללמוד את זה מאשר לדוברי אנגלית. עברית ישראלית מדוברת (כלומר, לא עברית של האקדמיה) היא פחות או יותר שפת topic-prominent, אפשר לומר, בדיוק כמו יפנית - רק שבעברית סדר המילים קובע טופיק, ולא מילית מסויימת, כמו wa. הנושא הוא האיבר הפעיל במשפט, מי שמבצע את הפעולה. זה מושג דקדוקי לגמרי. הטופיק הוא משהו יותר ערטילאי - הוא הנושא במובן המילולי של המשפט, כלומר הנושא שמדברים עליו. בדרך כלל מדובר בעניין ידוע מראש, שמרחיבים עליו. אפשר לראות דוגמה במשפטים הבאים: "ראיתי את הסרט הזה אתמול" "את הסרט הזה ראיתי אתמול" "אתמול ראיתי את הסרט הזה" מה ההבדל בין 3 המשפטים הבאים? הם נראים בדיוק אותו הדבר (רק סדר המילים שונה) והמשמעות על פניה דומה (אני מצהיר שראיתי את הסרט הזה אתמול), אבל יש הבדל חזק בניואנס בין כל אחד. הפעם אני לא אסביר אותו ישר, אלא אתן לך הזדמנות לעלות על זה לבד קודם