שלום לכולם

[צאקצוקה]

שלום לכולם

אני בת 26 עליתי ארצה לפני עשר שנים מאתיופיה. אבי היה מוסלמי ואימי יהודיה ועברתי מילה בגיל שבע+ להסרת הדגדגן. לפני כשנה גילתי שבטעות או לא נשאר חלק מהדגדגן אני רוצה לשאול אם אפשר לשחזר אותו שוב. תודה

 

[חתול הצשייר]

תשובה

אומנם מעולם לא התעסקתי בשאלת השיחזור למילת נשים אבל אני יכול לתת כמה השערות בנושא על רקע הדמיון ברקמות. באופן כללי, המצב שלך תלוי מאד במילה שעברת ובמה שאתה רוצה לשחזר. אם נכרת לך חלק מהשפתיים הפנימיות ואת מעוניינת לשחזר אותן אז אני מניח שזה ניתן לעשות בשיטת המתיחה שבה משחזרים עורלת גברים. עד כמה נוח להלביש דבר כזה על איבר מין נשי זו שאלה אחרת שאין לי ממש תשובה אליה, אבל באופן כללי זה אמור להיות אפשרי. אותו כנ"ל לגבי עורלת הדגדגן. כעת לגבי הדגדגן עצמו: למיטב ידיעתי (אולי אני טועה) לא ניתן למתוח דגדגן. בנוסף, מתיחת דגדגן גם אילו היתה אפשרית לא היתה מועילה בהרבה כי בעוד לחלקים האחרים יש גם תפקוד מכני וצורתם חשובה הרי הדגדגן תפקידו בעיקר סנסורי (תחושה). קודם כל נשאלת השאלה מה בדיוק נחתך ומה נשאר. הדגדגן גדול יותר ועמוק יותר ממה שנשנים לרוב חושבות. האם את מתכוונת שחתכו לך את החלק הבולט החוצה של הדגדגן וחלק מהחלק הבולט הזה נשאר? אם כן אז מצבך לא נורא יחסית ורובו של הדגדגן שלך בעצם שרד. או שעשו לך הוצאה מלאה של רקמת הדגדגן ואז נשאלת השאלה "איך את יודעת שמשהו נשאר?" את הרקמה הזו לרוב לא רואים בעין ולא קל למצוא חלקים שלה כי הם בתוך הגוף. באופן כללי, בזמן האחרון אני למדתי על טכניקות של השתלה עצבית שאמורים להיות מסוגלים באופן תאורתי לשחזר קצות עצבים מיוחדים חתוכים. הבעיה עם דגדגן היא ששם הקצות עצבים האלה מפוזרים של שטח מאד מרוכז ואין בגוף מקום שבו ריכוז עצבים גבוה מספקי להשתיל ממנו. אם בכל זאת אפשרות כזו מעניינת אותך ואת מוכנה להסתכן בניתוח אני יכול לפרט עוד על הממצאים שלי בנושא. אומנם עלי לציין מראש כי לצערי רוב הסיכויים ששיחזור מלא של הדגדגן שלך לא יהיה אפשרי על ידי טכניקות כאלו או אחרות.

 

[החתולה השחורה]

מסכימה.

"הדגדגן גדול יותר ועמוק יותר ממה שנשים לרוב חושבות" לא מבינה הרבה בנושא, אבל נראה לי שקשה לחתוך את החלק העמוק של הדגדגן.

 

[חתול הצשייר]

אכן קשה ולרוב זה לא קורה

אבל זה אפשרי. לרוב עושים זאת על ידי חיתוך עמוק בצורת V על איבר המין הנשי (זה האופן שבו נמצא הדגדגן בתוך הגוף). חיתוך שכזה כמעט תמיד יפגע גם בשפתיים הפנימיות מטבעו. שיטת החיתוך הזו היא הקליטרוקטומי (הוצאת דגדגן). ניתוח כזה היה נפוץ בשלב מסוים בקרב האכלוסיה האנגלוסקסיט בארצות הברית ויכול להיות שגם במקומות אחרים. רוב הסיכויים שזה לא המקרה המדובר כאן מכיוון שאם היא יודעת שנשאר חלק מהדגדגן אז כנראה חתכו רק חלק מעטרה שלו. באופן כללי הדגדגן משול לפין הזכרי ויש לו גם עטרה וגם "גזע". גזע הדגדגן בשונה מגזע הפין אינו מאוחד אלה מחולק לשני חלקים שיורדים מטה בצורת V הפוכה מסביב לחלקו העליון של איבר המין הנשי.

 

[She Dolphin]

שלום לך ../images/Emo140.gif

אין לי שום מושג בעניין ולא אוכל לעזור לך. בהצלחה ותרגישי טוב

 

[צפנתי]

קודם כל גשי לגניקולוג לברר מה נשאר

אח"כ אולי שווה לקרוא חומר ולחפש מה אפשר לעשות עם זה. אין לי מושג בנושא, ונשמע לי מוזר שאפשר לשחזר עצבים. תמיד חשבתי שלא (ובגלל זה אי אפשר לעזור למשתוקים וכדומה.)

 

[חתול הצשייר]

:לשחזר עצבים"

זה מונח מאד מבלבל המקרה הזה. מערכת העצבים היא מאד רבגונית ויש שם הרבה מקרים שונים. הסיבה שלא ניתן (אלה על ידי שיטות שכיום עדיין נסיוניות) לעזור למשותקים היא כי אצלהם היתה פגיעה בחוט השדרה. חוט השדרה נחשב יחד עם המוח כחלק ממערכת העצבים המרכזית. איבר המין כמו שאר הגוף הוא חלק ממערכת העצבים ההיקפית. שתי המערכות האלו שונות בהרבה מובנים התפקודן. בעוד במערכת העצבים המרכזית (CNS) אקסונים לא צומחים מחדש ונוצרת רקמת צלקת מתאי גליה והתיקונים היחידים הם על ידי תאי בסיס וניורוג'נסיס, במערכת ההיקפית (PNS) אקסונים בהחלט מסוגלים לגדול מחדש והמערכת אף מעודדת זאת. בנוסף, בעוד בחוט השדרה נמצאים תאי עצב, באיבר המין אין "תאי עצב". גופי התאים עצמם רחוקים מאיברי המין ובאיבר מין מצויים קצות העצבים (סינפסות) והאקסונים שלהם. כאן המקרה מתחלק: אקסונים וקצות עצבים חופשיים (ללא סינפסה או איברון מיוחדים) משתחזרים כל הזמן (לאחר בירור ענק בנושא שנאלצתי לערוך אני יכול סוף סוף לענות על שאלה זו) אבל קצות עצבים או סינפסות מיוחדות לא משתחזרים בעצמם. מה שכן זה שמכיוון שאקסון מסוגל לגדול מחדש וגם "יודע" להתחבר למקומות הנכונים אז אם יש איברון חישה ואין עצב שמחובר אליו אבל יש אקסון לא רחוק ממנו אז בסופו של דבר לעיתים קורה שהאקסון מצמיח שלוחה שמתחברת לאיברון. מכאן ברור שבאופן כללי ניתן להשתיל חלקי גוף או פיסות עור מעוצבבים לאיזורים בהם יש אקסונים שיוכלו להתחבר אליהם. זה כמובן תהליך מסובך והוא דורש שיהיה גם מה להשתיל. באופן כללי כאשר מבצעים למישהו השתלת עור אז לפחות חלק מרגישות העור משתחזרת והעור לא נותר חסר תחושה. הסיבה לך היא שניתן להשתיל איזורים מעוצבבים. מערכת העצבים ההיקפית פשוט מתחברת אליהם מחדש. לוקח זמן, אבל בסוף לרוב קורה.

 

[צפנתי]

תודה על ההסבר. לא היה לי מושג על כך

 

[צאקצוקה]

יותר מפורט

אני תמיד לא רוצה לחשוב ולעסוק בזה. אבל בשלוש ארבעה שנים אחרונים התחלתי לחשוב לאחור. מקווה שהצליח להסביר וכך מה שיש היום השפתים מבפנים חצי הקידמי הורידו וחצי האחורי נשאר (זה נראה מאד מכוער לצערי) אם אני אני לא טועה אז עורלת הדגדגן נשארה בשלמותה ואני שואלת על הדגדגן עצמו לאחר גירוי יש איזה בליטה שמרגישים אותה טוב באצבע ועל זה אני שואלת אם אפשר לפתח את זה עוד ולהחזיר למצב הקודם עד כמה שאפשר

 

[חתול הצשייר]

מצטרף להצעתה של צפנתי

קודם כל גשי לגניקולוג כדי לדעת מה בדיוק חסר. אם את מרגישה בליטה עם האצבע בעת גירוי זה אומר שחלק מעטרת הדגדגן שרדה וכנראה שאר הדגדגן גם שרד. סה"כ למיטב ידיעתי במצב כזה את אמורה להיות מסוגלת לקבל הנאה מיחסי מין, גם וגינאליים וגם כאלו המקושרים לדגדגן (תקני אותי אם אני טועה). כמובן שזה רחוק מלהיות מצב אידיאלי אבל קודם כל עליך לשאול את עצמך מה בדיוק בנזק שנגרם ומה חשוב לך לשחזר. האם מה שחשוב לך הוא המראה החיצוני? שלמות הגוף? ההנאה המינית? לכל אחת מהמטרות האלו דרכים אחרות לשחזר אותה. אם מה שמפריע לך זה בעיקר זה שהשפתיים הפנימיות שלך נראות לא אסטטיות לטעמך אז זו נראת לי בעיה לא קשה לתיקון. הדגדגן עצמו זה כבר יותר בעייתי. באופן כללי עטרת הדגדגן זו בליטה יחסית לא גדולה ולא משהו ענק גם כשזה שלם (קטן באופן משמעותי מעטרת הפין). כך שאני לא חושב שרוב הגברים שתהיה איתם יצליחו לשים לב להבדל (שוב,איני מכיר את המקרה שלך ולכן הכל בגדר השערות). אם מה שמעניין אותך זה העלעת ההנאה המינית אז לצערי עלי לבשר מראש שזה תהליך הרבה יותר מסובך וכרוך בסיכונים. בכל מקרה, האם התפקוד המיני שלך עד שהתחלת לעסוק בזה היה יחסית תקין? האם יש בעיות או סיבוכים כלשהם שמפריעים לך? כדי להצליח לעזור לעצמך כמה שיותר עליך קודם כל לברר היטב מה בדיוק המצב שלך ומה בדיוק את רוצה.

 

[בזבוזה חזקה]

סיפור מצער

אין לי תשובה לשאלתך. אבל ברשותך ברצוני לשאול אם כל הסיפורים של מילת בנות שזה נעשה ללא הרדמה בכפיה נכונים? אם קשה לך לענות או שאת לא מרגישה נוח לענות אין צורך בתשובה

 

[kseniali]

../images/Emo18.gifחיפשתי מידע

על מילת נשים, כשהיה כאן דיון. ראיתי את התמונה המזעזעת הזאת.

 

[shapir1]

אוי ואבוי! ../images/Emo5.gif לא לבעלי לב חלש!

התמונה הזו עשתה לי כל כך רע, הבטן שלי ממש מתהפכת עכשיו

ולחשוב שעוד מיליוני ילדות כאלה עדיין ממשיכות לעבור את ההתעללות הנוראה הזו

 

[חתול הצשייר]

בהחלט מזעזע

ויש גם מליוני בנים שעוברים את ההתעללות הנוראה הזו. חלקם אגב, גם בגיל מבוגר. מסתבר שבאחד משלבי העליה של שנות ה90 ביצעו בילדים ונערים שעלו מברית המועצות מילה ללא הרדמה על ידי מוהלים. חוץ מזה, גם בישראל יש מקרים מתועדים של מילת נשים. בעיקר בקהילה הבדואית. וגם בארה"ב המנהג היה נפוץ עד אמצע המאה הקודמת. משום מה, יש תרבויות שפשוט לא מסוגלות להניח לטבע האדם לבדו. חייבים למצוא דרכים מקוריות להתעלל בו.

 

[צפנתי]

מה?!?! יש עדויות לזה ברשת?

(על העולים שנימולו ללא הרדמה). לא יאמן. מכוער ומחריד. מי אחראי לכך? איך גילית את זה?

 

[חתול הצשייר]

את זה

שמעתי מאדם שנימול באותה עליה. הוא אומנם נימול בניתוח אבל טוען שהיו אנשים שמלו אותם ישר עם מוהל וללא הרדמה. אני נוטה להאמין לסיפור שלו מכיוון שעם ההיכרות עם "מוסד" המוהלים והעליה בישראל זה בהחלט נשמע תסריט אפשרי. הדבר הראשון שרציתי זה לאתר אותם ולהגיש תלונה אבל לצערי עבר על זה כבר התיישנות ככל הנראה.

 

[אורית ג.]

גם אני שמעתי את זה

משני אנשים שונים ומשתי עליות שונות.

 

[צפנתי]

אוי זה איום. מחליא!

 

[דיאנה1]

למה זה יותר מזעזע מתינוק בן 8 ימים

שנימול ללא הרדמה?

 

[צפנתי]

צודקת.

אבל, איך אומרים, בישראל של ימינו הייתי מצפה ליותר. (נכון, אני לא מצפה שזה יקרה לטובת תינוק בן 8 ימים, אבל לפחות לאנשים מעל גיל חצי שנה, שאפילו רוב המוהלים מעידים שיש לערוך בהם מילה בהרדמה). מילה לתינוק בן 8 ימים ללא הרדמה זה ניצול הבורות שממילא קיימת וכל הסטיגמות, התרגלתי שזה הבון טון. מילה לבוגר בלי הרדמה ניצול תמימותו ובילבולו כעולה חדש. זה מימד שחדש לי, בניגוד למה שקורה עם תינוקות בני 8 ימים.