על אלקטרושליליות שמעת?
במקרה של חומצה כלורית, אטום הכלור בעל אלקטרושליליות גדולה מאוד מאטום המימן, ולכן מושך את זוג האלקטרונים המשותף הרבה יותר חזק - עד כדי כך שהוא לוקח אותם לעצמו, והמימן, נותר בודד ללא האלקטרון שעמו הגיע מלכתחילה.. בתגובה עם מים, החומצה הכלורית משחררת את הפרוטון (יון מימן חיובי הוא למעשה רק פרוטון) שנקלט ע"י מולקולת H2O, ומתקבלת מולקולת H3O+ ויון כלור. בסתירה - אכן המולים הם אחד לאחד - אבל יש לשים לב שהיחסים הם בין הפרוטונים שמשחררת החומצה לבין יוני ההידרוקסיל מפירוק המלח נתרן הידרוקסיד. משום שחומצה גופרתית (H2SO4) היא דופרוטית כפי שציינת נכונה, היחס בין ריכוזי החומצה והבסיס אינו 1:1. בשאלה זו: מספר מולי NaOH, הוא 3-^10*2.025, כך הוא גם מספר מולי יוני הOH, ולכן זהו מספר מולי H+, מסםר מולי החומצה הדו פרוטית הוא חצי מזה: משום שכל מול חומצה נותן 2 מולי H+, מכאן שמולי החומצה הם:3-^10*1.0125 ריכוז החומצה יהיה: 0.10125M.
