רותם היי, מקווה שזה יעזור..
נקמת הירדן /עמוס בר. לפני עשרות-מיליוני שנים נפגשו שלושה נחלים - החצבני, הבניאס והדן - והיו לנהר הירדן. חתר לו הירדן ערוץ באדמה לזרום בו אל הכנרת ומשם לים המלח.מי הירדן העמיקו לחתור באדמה והכאיבו לה, עד שזו כעסה וקראה: "אם כך, ירדן, אביא את הלבה הרותחת!" וכך עשתה: פתחה סדק עמוק למעמקים - שם רותחים הסלעים בנוזל חם - לבה! הרגישה הלבה בסדק ופרצה דרכו בלחץ גדול ובקול רעש, שהחריד והרעיד את האדמה. הר געש פרוץ! רעידת עדמה! מילאו זרמי לבה לוהטים את אפיק הירדן וחסמו את דרכו. אט-אט התקררה הלבה, ומי הירדן נעצרו. חשבה האדמה כי נקמה שלמה וסופית - אך הירדן לא ויתר: מי הירדן שטפו ומילאו את העמק, החסום בפקק הלבה, ויצרו אגם גדול -אגם החולה. בחורף הייתה החולה עולה על גדותיה ויוצרת ביצות גדולות. כעסה האדמה על מי-הביצות המלוכלכים המכסים אותה. כעסה על שיירי הצמחים, שנרקבו בקרקעית האגם והביצות. כעסה על יתושי הקדחת, שגירשו את המתיישבים מעל פני האדמה מבלי שיכלו לעשות דבר. מאות, ואולי אלפי שנים,נמשך הדבר, עד שיום אחד הופיעו חלוצים והקימו את יסוד-המעלה. רבים מהמתיישבים חלו ומתו מקדחת, אך החלוצים גברו על הקשיים והקימו מושבה לתפארת. גם קיבוץ עלה לחוף ים החולה: חולתה. רק עם קום המדינה חוסל הסכסוך בין האדמה ונהר הירדן:פקק הלבה פוצץ, ודחפורים ומחפרים סילקוהו. דרך נפתחה למים, ואגם החולה, יחד עם הביצות זרמו לעבר הכנרת. לזכר החולה וביצותיה השאירו קטע קטן מהאגם - הלא היא שמורת החולה, עם צמחי המים וחיות הביצה. חלפו עשרות רבות של שנים, וכיום השתנו הדברים: שוב מציפים את השטח, ואגם החולה יחזור להיות כמעט כפי שהיה - רק בלי ביצות ובלי קדחת. שימי לב: יש המון פרטים שמאפיינים את הגולן ועל כן בכל שלב של המסלול את יכולה לשלב לדוגמא: כשצופים על החולה, כנמצאים בתצפית על הכנרת, כשמדברים על הרי געש בגולן, כשמטיילים באחד מהנחלים החצבני הדן ואו הביניאס. בהצלחה!
