אוי, אז אתם חייבים גם את זה
סיפור מד"ב קצרצר, מאת פרדריק בראון, בתרגום עמנואל לוטם. הסיפור הוא גם סוג של פלינדרום (לא מבחינת אותיות אמנם, אבל מבחינת מילים, אפשר לקרוא מהסוף להתחלה וזה אותו דבר). בעיני הוא אחד המקסימים והמצחיקים. קבלו: הרבה שנים התעסק הפרופסור ג'ונס עם התיאוריה של הזמן. "מצאתי משוואות מפתח," אמר לבתו פעם. "זמן הוא שדה. בזכות מכונה זו אני יכול לשנות, אפילו להפוך שדה של זמן." הוא לחץ כפתור בדברו. "זה צריך להריץ הזמן אחורה הזמן להריץ צריך זה." בדברו כפתור לחץ הוא. "זמן של שדה להפוך אפילו, לשנות יכול אני זו מכונה, בזכות. שדה הוא זמן." פעם לבתו אמר, "מפתח משוואות מצאתי." הזמן של התיאוריה עם ג'ונס הפרופסור התעסק שנים הרבה.