שלום לכולם

[pumiki8]

כל הכבוד!!! ../images/Emo6.gif

יצא לי לפגוש בה וגם שוחחתי עמה בטל'
(וגם עם רחל ברקוביץ'. יש שתיים, זה מבלבל

) בשביל לקבוע עמה פגישה, אני משערת, צריך לתאם איתה בטלפון. אני מניחה שהיא יושבת ברעננה. סיבה שהיא לא תזכור את שמי? כן, כי אז זה אומר שסיימתי מזמן

למצוא עבודה זה בטח לא רעיון רע, אבל אם אתה חושב על זה רק בגלל איום הפסקת המימון של ההורים שלך אז חכה כמה דקות. אם בגדול לימודים אקדמיים זה דבר שהם יכולים ומעוניינים לממן לך, אני מאמינה שבסופו של דבר הם כן יעשו את זה. עד כמה שראיתי באמת אין אפיק מעבר לתקשורת, אבל אין פשר הדבר הוא שאתה לא יכול לעבור. בתום השנה הזו אני מאמינה שתוכל לעבור לת"א אם תרצה, השאלה היא באילו מבין הקורסים יכירו לך (וזו שאלה שלצערי אין לי עבורה שמץ של תשובה היות והתחום זר לי לחלוטין). אם זה הכיוון (לעבור לת"א בשנה הבאה) אז אני מציעה שתקח את הסטטיסטיקות השנה, בהן ככל הנראה יכירו לך, ואכן - בי"ס לא נדרש וכנראה לא יעזור - אולי רק ילחיץ יותר... גיוס - קודם כל, מפנה אותך לקרוא מאמר שכתבתי על העניין. לשאלותיך - אופציה להתגייס בוודאי שיש לך, ברירת המחדל היא חובה... אם לא תשלים בגרות, נתון ההשכלה שלך יהיה הנמוך ביותר מה שיוריד את הקב"א, אבל הדבר ניתן לתיקון. אם וכאשר יהיה הדבר רלוונטי, פנה אלי ואני אסביר לך איך (התקדים על שמי

). מה שכן, אם בבוא העת תחליט שאין ברצונך להתגייס, עובדת עזיבת בי"ס תסייע בידך מאוד בהשגת הפטור המיוחל.

כל הכבוד!!!

אני מאוד מאוד [מודה? גאה? אסיר תודה?]

 

[pumiki8]

מחשב טיפש, שולח הודעות באמצע ../images/Emo11.gif

כל הכבוד!!!

אני מאוד מאוד [מודה? גאה? אסיר תודה?]

מחשב טיפש, שולח הודעות באמצע

היכן הייתי? אכן - עבודה נהדרת! טוב לראות שאת באמת משקיעה בדברים האלה, ובכלל - זה הרבה יותר נוח ומעודד לדבר עם אחת שיודעת על מה היא מדברת, בניגוד לאנשים ש"שמעו על..." והכל אצלם באופן תיאורטי. ושוב, נתקלים באותו הקולקטיב האטום שמסתכל על המקרו ולא על המיקרו. מסתבר שללא הבגרות ציונים מסוימים יורדים, בלי להתחשב באם יש לך תואר או לא.

לכו תבינו. לא הבנתי לגמרי את רעיון התקדים, אך לא אנסה להקדים ~מדי~ את המאוחר. ד"א - אני לא הייתי מקבל ביקורת מפסיכוטכנית שמכנה עצמה "dancer100". או, לשבור טאבו אחר טאבו

מותר לי לשאול מדוע שלא להתגייס לצבא? כלומר, מתוך התעניינות ולא חיפוש הצדקות... והאם אי גיוס יכול לעורר קשיים במציאת עבודה בהמשך? או בדבר אחר כלשהו? האם את התגייסת?

 

[נועה לביא]

למעשה, אם יש לך אישור זכאות

מחשב טיפש, שולח הודעות באמצע

היכן הייתי? אכן - עבודה נהדרת! טוב לראות שאת באמת משקיעה בדברים האלה, ובכלל - זה הרבה יותר נוח ומעודד לדבר עם אחת שיודעת על מה היא מדברת, בניגוד לאנשים ש"שמעו על..." והכל אצלם באופן תיאורטי. ושוב, נתקלים באותו הקולקטיב האטום שמסתכל על המקרו ולא על המיקרו. מסתבר שללא הבגרות ציונים מסוימים יורדים, בלי להתחשב באם יש לך תואר או לא.

לכו תבינו. לא הבנתי לגמרי את רעיון התקדים, אך לא אנסה להקדים ~מדי~ את המאוחר. ד"א - אני לא הייתי מקבל ביקורת מפסיכוטכנית שמכנה עצמה "dancer100". או, לשבור טאבו אחר טאבו

מותר לי לשאול מדוע שלא להתגייס לצבא? כלומר, מתוך התעניינות ולא חיפוש הצדקות... והאם אי גיוס יכול לעורר קשיים במציאת עבודה בהמשך? או בדבר אחר כלשהו? האם את התגייסת?

למעשה, אם יש לך אישור זכאות
אז אתה יכול להציגו בלשכת הגיוס והדבר ככל הנראה יעלה לך את הקב"א למקסימלית אוטומטית (בכך שייתן נתון השכלה גבוה מהנתון של בגרות מלאה), אבל אני מאמינה שבשלב הצו הראשון עדיין לא יהיה לך כזה, ואז אם לא תשתמש בתקדים שלי תשאר עם הנתון הנמוך לשלב המיונים הקריטי. מה שאומר התקדים הוא שאם יש לך השכלה אקדמית חלקית (כלומר, עדיין אין לך תואר מלא) ואין לך תעודת בגרות אז ירשמו לך בנתונים שיש לך בגרות. מדוע שלא להתגייס (לשאלתך, אני לא התגייסתי)? כל אחד וסיבותיו הוא. הסיבה שנוטים לפטור מגיוס את מי שעזב את בי"ס ולא מעוניין להתגייס היא הידיעה שהלה באמת לא מתאים למסגרת הצבאית ואין סיכוי שישתלב בה ולכן מעדיפים לחסוך את הבעיות מראש. בכלל, חוק שירות בטחון וחוק חינוך חובה כוחם אינו בחוק אלא בנורמות החברתיות, ומי שעזב את בי"ס ככל הנראה שם קצוץ על השני... באשר למציאת עבודה - יתכנו מעסיקים שלא יחפצו ביקרך בגלל שלא שירתת בצבא, אבל יתכנו כאלה שיעדיפו אותך על מועמד שכן שירת בצבא ובשל כך עתיד להפסיד ימי עבודה בגלל שירות מילואים. שניהם עבריינים שעוברים על חוק איסור הפליה בעבודה, ושניהם כנראה יצאו מכך נקיים כי לך תוכיח... אמנם לא ערכתי סקר, אבל אני נוטה להאמין שרוב המעסיקים יעסיקו את מי שהכי כדאי להם להעסיק, בשקלול עם שיקולים מודעים ולא מודעים הקשורים לאישיות שלו ולהתאמתה לזו שלהם וליכולת לעבוד יחד. מה שכן, בקבלה לעבודות פשוטות יותר שהאוכלוסיה שעובדת בהן היא לרוב בעלת קורות חיים ריקים למדי (ללא השכלה אקדמית ו/או הכשרה ונסיון מקצועי) שירות צבאי עשוי להיות פרמטר שבאמצעותו מסננים - כלומר, מבלי משמעות להאם מדובר ב"אי גיוס אקטיבי" או שמדובר במי שממילא מראש לא חל עליו חוק שירות בטחון. רק בגלל שלמי שעשה שירות צבאי יש יותר נסיון בעבודה (כלשהי) מלמי שלא עבד וגם לא שירת בצבא.

 

[pumiki8]

נון קונפרמיזם עד הסוף? ../images/Emo3.gif

למעשה, אם יש לך אישור זכאות
אז אתה יכול להציגו בלשכת הגיוס והדבר ככל הנראה יעלה לך את הקב"א למקסימלית אוטומטית (בכך שייתן נתון השכלה גבוה מהנתון של בגרות מלאה), אבל אני מאמינה שבשלב הצו הראשון עדיין לא יהיה לך כזה, ואז אם לא תשתמש בתקדים שלי תשאר עם הנתון הנמוך לשלב המיונים הקריטי. מה שאומר התקדים הוא שאם יש לך השכלה אקדמית חלקית (כלומר, עדיין אין לך תואר מלא) ואין לך תעודת בגרות אז ירשמו לך בנתונים שיש לך בגרות. מדוע שלא להתגייס (לשאלתך, אני לא התגייסתי)? כל אחד וסיבותיו הוא. הסיבה שנוטים לפטור מגיוס את מי שעזב את בי"ס ולא מעוניין להתגייס היא הידיעה שהלה באמת לא מתאים למסגרת הצבאית ואין סיכוי שישתלב בה ולכן מעדיפים לחסוך את הבעיות מראש. בכלל, חוק שירות בטחון וחוק חינוך חובה כוחם אינו בחוק אלא בנורמות החברתיות, ומי שעזב את בי"ס ככל הנראה שם קצוץ על השני... באשר למציאת עבודה - יתכנו מעסיקים שלא יחפצו ביקרך בגלל שלא שירתת בצבא, אבל יתכנו כאלה שיעדיפו אותך על מועמד שכן שירת בצבא ובשל כך עתיד להפסיד ימי עבודה בגלל שירות מילואים. שניהם עבריינים שעוברים על חוק איסור הפליה בעבודה, ושניהם כנראה יצאו מכך נקיים כי לך תוכיח... אמנם לא ערכתי סקר, אבל אני נוטה להאמין שרוב המעסיקים יעסיקו את מי שהכי כדאי להם להעסיק, בשקלול עם שיקולים מודעים ולא מודעים הקשורים לאישיות שלו ולהתאמתה לזו שלהם וליכולת לעבוד יחד. מה שכן, בקבלה לעבודות פשוטות יותר שהאוכלוסיה שעובדת בהן היא לרוב בעלת קורות חיים ריקים למדי (ללא השכלה אקדמית ו/או הכשרה ונסיון מקצועי) שירות צבאי עשוי להיות פרמטר שבאמצעותו מסננים - כלומר, מבלי משמעות להאם מדובר ב"אי גיוס אקטיבי" או שמדובר במי שממילא מראש לא חל עליו חוק שירות בטחון. רק בגלל שלמי שעשה שירות צבאי יש יותר נסיון בעבודה (כלשהי) מלמי שלא עבד וגם לא שירת בצבא.

נון קונפרמיזם עד הסוף?

עד כמה ש~עוד~ 3 שנים מהחיים שלי נשמעות מפתות, לדעתי (ואמנם אין לי ביסוס לדעה) להתקבל לעבודה ללא הצבא נשמעת קשה יותר. ובכלל - ללא התיכון יורדת מסגרת חברתית, אז לפחות יש את צה"ל? אני לא בדיוק יודע, אבל אני מרגיש כאילו דווקא להתגייס אני צריך. הצבא (עם כל מגרעותיו) לא נראה לי כדבר עוד יותר רע מהתיכון (כלומר, כל עוד יש לך מיקום טוב וטירונות שעברה מהר?) - אבל אני עדיין נשאר באפלה לגביו. התחלתי לשלוח רמזים קלים פה ושם לגבי הדבר. בנסיעה במכונית עם אבי אמרתי שזו חוויה לא ללמוד בתיכון ודווקא להשלים תואר. בצעד, שמאוד היה צפוי מצידו ומאוד הרגיז אותי, הוא המשיך להשתמש במידע ש~אינו~ יודע (אבל אני לא בטוח מה הולך לו בראש) ואמר שללא המחוננים אני לא יכול ללמוד שם. כלומר, שאם הייתי בכיתה עיונית, לא הייתי יכול ללמוד באו"פ כי הם דורשים ציוני בגרות. הוא הוסיף ואמר שהקורסים שאני לומד הם לא לתואר אלא סתם לעניין.

התחלתי להתעצבן, הבאתי לו את מספר האו"פ שיתקשר לשם וישאל מישהו באופן אישי האם צריך תעודת בגרות או פסיכומטרי, כי ידעתי שאם אני אגיב הדבר יסתיים בצעקות (מצידי). מה שאני לא יודע זה האם הוא חשב כך כי הוא לא יודע שהקורסים מובילים לתואר (למרות שהייתה פגישה עם ההורים) או כי הוא מזלזל בי (מחשבה מאוד קיצונית, אבל הרבה דברים בזמן האחרון נדמים כמזלזלים). בכ"א אצטרך לדבר עם שניהם בבוא הזמן (אבל לא כל כך הרבה זמן!) ולהפנות אותם לעוד מקומות, כי זה חשוב והכל שישמעו דעות של אחרים.

 

[נועה לביא]

עד הסוף המר ../images/Emo8.gif

נון קונפרמיזם עד הסוף?

עד כמה ש~עוד~ 3 שנים מהחיים שלי נשמעות מפתות, לדעתי (ואמנם אין לי ביסוס לדעה) להתקבל לעבודה ללא הצבא נשמעת קשה יותר. ובכלל - ללא התיכון יורדת מסגרת חברתית, אז לפחות יש את צה"ל? אני לא בדיוק יודע, אבל אני מרגיש כאילו דווקא להתגייס אני צריך. הצבא (עם כל מגרעותיו) לא נראה לי כדבר עוד יותר רע מהתיכון (כלומר, כל עוד יש לך מיקום טוב וטירונות שעברה מהר?) - אבל אני עדיין נשאר באפלה לגביו. התחלתי לשלוח רמזים קלים פה ושם לגבי הדבר. בנסיעה במכונית עם אבי אמרתי שזו חוויה לא ללמוד בתיכון ודווקא להשלים תואר. בצעד, שמאוד היה צפוי מצידו ומאוד הרגיז אותי, הוא המשיך להשתמש במידע ש~אינו~ יודע (אבל אני לא בטוח מה הולך לו בראש) ואמר שללא המחוננים אני לא יכול ללמוד שם. כלומר, שאם הייתי בכיתה עיונית, לא הייתי יכול ללמוד באו"פ כי הם דורשים ציוני בגרות. הוא הוסיף ואמר שהקורסים שאני לומד הם לא לתואר אלא סתם לעניין.

התחלתי להתעצבן, הבאתי לו את מספר האו"פ שיתקשר לשם וישאל מישהו באופן אישי האם צריך תעודת בגרות או פסיכומטרי, כי ידעתי שאם אני אגיב הדבר יסתיים בצעקות (מצידי). מה שאני לא יודע זה האם הוא חשב כך כי הוא לא יודע שהקורסים מובילים לתואר (למרות שהייתה פגישה עם ההורים) או כי הוא מזלזל בי (מחשבה מאוד קיצונית, אבל הרבה דברים בזמן האחרון נדמים כמזלזלים). בכ"א אצטרך לדבר עם שניהם בבוא הזמן (אבל לא כל כך הרבה זמן!) ולהפנות אותם לעוד מקומות, כי זה חשוב והכל שישמעו דעות של אחרים.

עד הסוף המר

(השרשור טוגלן והדיון חשוב, לכן אנו ממשיכים למרות שהוא ירד כבר לעמוד השני) צבא ועבודה - לעבודות שדורשות רקע מקצועי שאמור להיות לך לא צפוי לך קושי מיוחד להתקבל בגלל שלא עשית צבא. לעומת זאת, באשר לעבודות שאינן דורשות השכלה אקדמית או רקע מקצועי אתה (אם באמת תעזוב את בי"ס ותחפש עבודה) עלול למצוא עצמך מסונן על המקום לא פעם, לא כי "לא לעשות צבא זה פויה" אלא כי למי שעשה צבא יש קו"ח טיפה פחות ריקים מאשר למי שלא עשה צבא. זה בסדר גמור שעכשיו העניין באפלה, אין שום סיבה שתהיה מוטרד מזה עכשיו, אבל אם בבוא העת סוגיית אי גיוס תעל, אני מציעה שתעשה בדיוק את מה שאני עשיתי - תפנה למספר אנשים שמצד אחד אתה יודע שמכירים היטב את התחום בו אתה רוצה למצוא עבודה, ומצד שני לא כ"כ מכירים אותך (ולא מכירים בכלל את משפחתך). זו הדרך הבטוחה לקבל מידע ברמת אמינות הגבוהה ביותר שניתן. מה שכן, אני בהחלט רואה איך שירות בצה"ל יכול לעזור לך מקצועית - אם תשרת באחד מתפקידי הדוברות והמידע באשר לצה"ל כ"מסגרת חברתית" - אומר לך רק דבר אחד - אם החברה בתיכון (ובכיתת המחוננים) לא גורמת לך בכ"ז לרצות להשאר בבי"ס - שלא זה יהיה השיקול שלך האם להתגייס או לא. באשר לדבריו של אביך - כמובן שדבר ממה שאמר אינו קשור למציאות. האו"פ לא דורשים ציוני בגרות מאף אחד בשום שלב (מעבר לכך, גם בכיתה עיונית עושים בגרויות... לא?) והקורסים שאתה לומד בוודאי מוכרים לך לתואר. אבל, וכאן אתה הולך לכעוס עלי כי אני הולכת לתת קלף להורים שלך, אלא אם כן משהו השתנה מאז זמני (ולרחל רימר פתרונים) - אם תעזוב את בי"ס לא תקבל עוד את המלגה שאתה מקבל כעת ותצטרך לשלם שכר לימוד מלא. זאת ועוד, פעולות התנדבות המזכות סטודנטים במלגות (כשהמפורסמת שבהן היא פר"ח) סגורות בפני סטודנטים מתחת לגיל 18. מה שכן, באוניברסיטה הפתוחה יהיה לך קל יותר לקבל מלגות סיוע כלכלי מאשר באוניברסיטאות אחרות. העובדה שאתה לא בעל בית, רכב ואין לך הכנסות עשויה לעזור לך לקבל מלגה אפילו אם מצבם הכלכלי של הוריך טוב. בנוסף לכך, ישנה מלגת הצטיינות המזכה בקורס אחד חינם אם בשנה מסויימת הממוצע הלא משוקלל של הקורסים שלמדת (צריכים להיות לפחות 3) הוא מעל 95 (למעשה, 94.5). תמשיך לטפטף להורים שלך את הסיפור, ואל תוותר כ"כ מהר על השנה הנוכחית (בכ"ז היא רק בתחילתה) ועל קבלת אישור מהם. מציעה, שוב, שתפקיד אותם עם רחל רימר (וככה הם יבינו שבאמת לא מדובר בסוג של המצאה שלך) ומציעה גם את עצמי.

 

[pumiki8]

תודה רבה רבה! ../images/Emo6.gif

עד הסוף המר

(השרשור טוגלן והדיון חשוב, לכן אנו ממשיכים למרות שהוא ירד כבר לעמוד השני) צבא ועבודה - לעבודות שדורשות רקע מקצועי שאמור להיות לך לא צפוי לך קושי מיוחד להתקבל בגלל שלא עשית צבא. לעומת זאת, באשר לעבודות שאינן דורשות השכלה אקדמית או רקע מקצועי אתה (אם באמת תעזוב את בי"ס ותחפש עבודה) עלול למצוא עצמך מסונן על המקום לא פעם, לא כי "לא לעשות צבא זה פויה" אלא כי למי שעשה צבא יש קו"ח טיפה פחות ריקים מאשר למי שלא עשה צבא. זה בסדר גמור שעכשיו העניין באפלה, אין שום סיבה שתהיה מוטרד מזה עכשיו, אבל אם בבוא העת סוגיית אי גיוס תעל, אני מציעה שתעשה בדיוק את מה שאני עשיתי - תפנה למספר אנשים שמצד אחד אתה יודע שמכירים היטב את התחום בו אתה רוצה למצוא עבודה, ומצד שני לא כ"כ מכירים אותך (ולא מכירים בכלל את משפחתך). זו הדרך הבטוחה לקבל מידע ברמת אמינות הגבוהה ביותר שניתן. מה שכן, אני בהחלט רואה איך שירות בצה"ל יכול לעזור לך מקצועית - אם תשרת באחד מתפקידי הדוברות והמידע באשר לצה"ל כ"מסגרת חברתית" - אומר לך רק דבר אחד - אם החברה בתיכון (ובכיתת המחוננים) לא גורמת לך בכ"ז לרצות להשאר בבי"ס - שלא זה יהיה השיקול שלך האם להתגייס או לא. באשר לדבריו של אביך - כמובן שדבר ממה שאמר אינו קשור למציאות. האו"פ לא דורשים ציוני בגרות מאף אחד בשום שלב (מעבר לכך, גם בכיתה עיונית עושים בגרויות... לא?) והקורסים שאתה לומד בוודאי מוכרים לך לתואר. אבל, וכאן אתה הולך לכעוס עלי כי אני הולכת לתת קלף להורים שלך, אלא אם כן משהו השתנה מאז זמני (ולרחל רימר פתרונים) - אם תעזוב את בי"ס לא תקבל עוד את המלגה שאתה מקבל כעת ותצטרך לשלם שכר לימוד מלא. זאת ועוד, פעולות התנדבות המזכות סטודנטים במלגות (כשהמפורסמת שבהן היא פר"ח) סגורות בפני סטודנטים מתחת לגיל 18. מה שכן, באוניברסיטה הפתוחה יהיה לך קל יותר לקבל מלגות סיוע כלכלי מאשר באוניברסיטאות אחרות. העובדה שאתה לא בעל בית, רכב ואין לך הכנסות עשויה לעזור לך לקבל מלגה אפילו אם מצבם הכלכלי של הוריך טוב. בנוסף לכך, ישנה מלגת הצטיינות המזכה בקורס אחד חינם אם בשנה מסויימת הממוצע הלא משוקלל של הקורסים שלמדת (צריכים להיות לפחות 3) הוא מעל 95 (למעשה, 94.5). תמשיך לטפטף להורים שלך את הסיפור, ואל תוותר כ"כ מהר על השנה הנוכחית (בכ"ז היא רק בתחילתה) ועל קבלת אישור מהם. מציעה, שוב, שתפקיד אותם עם רחל רימר (וככה הם יבינו שבאמת לא מדובר בסוג של המצאה שלך) ומציעה גם את עצמי.

תודה רבה רבה!

יצא לי שוב לדבר עם אימי לגבי הרעיון. והיא מאוד הכעיסה אותי. לפי מה שהבנתי, היא כל כך אטומה בעולם משלה (ביחד עם אבי) והקטע הממש אבסורד - היא לא מוכנה לממן לי את הלימודים בפתוחה במקרה ואעזוב בסוף י' (כמובן שאצטרך לעבוד ולממנם בעצמי, כי לפי מה שהבנתי קופת גמל ללימודים גבוהים אינה פתוחה לפני גיל 18 - או שמא גם כאן יש מעקף?

), אך אם כן אשלים 12 שנות לימוד ואמשיך את חיי לאחר הצבא היא כן תממן לי אותם.

אוח! זה כל כך מרגיז שהתירוץ הכי קל של הורים הוא מימון! זה כל כך מתסכל! אני לעולם לא אוכל להגיע למידה מספקת של עצמאות בצורה הזאת! את השנה אעבור, לאט לאט, אך אני חושב שאני מתחיל לגבש דעה חיובית לגבי הרעיון. אני גם לא בטוח לגבי הרעיון של הסבסוד כשאתה ~לא~ בכיתת מחוננים, אבל הכל דורש בדיקה, שלא נדבר המלגה. אני חושב שמלגה לסטודנט צעיר שלא יכול לכלכל את עצמו היא אור חיובי לאו"פ, שלא נדבר על דבר שלא נראה לי שהפך לשגרה עדיין (כך שלחדש זה תמיד טוב

). לא המסגרת החברתית היא השיקול שלי לגיוס. דווקא לצבא יש ערך אחר לדעתי, שנדמה כיותר חשוב מאשר בגרות. אפרופו בגרות - עדיין לא הבנתי לגמרי מה ~היא~ (אימי) רוצה ממני. היא אומרת ש-12 שנות לימוד זה חשוב גם בלי בגרות, ומקומות לא יקבלו אותי בלי 12 שנות לימוד.

וכמובן איך נעבור דיון ללא ה"לי יש טיפה יותר ניסיון ממך"/"אני יודעת על מה אני מדברת"/"לנו יש מחויבות כהורים להביע את דעתנו"

וניסיתי לכוון אותה לכיוון ה"יש מישהי שארצה שתדברי איתה", אבל אני לא בטוח ממידת הרצון שלה לגבי זה. היא כל כך סגורה בדעתה הצרה. אז אמרתי לה שזו הבקשה שלי ממנה. אני מתחיל להרגיש ממש בדאון מזה שהחיים שלי מנוהלים ע"י גורם עליון יותר. הגעתי למצב שבירה, נער כה עצמאי כמוני שמחפש חירות משלו, יודע מה הוא רוצה למרות גילו ולא מפחד להשיג את זה, שמבין שיש דברים שהוא לא יכול לתעל כרצונו. אז אמרתי לה מה שרציתי לומר לה הרבה זמן; שתחשוב על משהו, ושתדבר עליו עם אביו: האם הם מרוצים מהמחשבה שלבן שלהם לא טוב בביה"ס, שהוא מצא מסגרת חילופית שמוצאת חן בעיניו, יודע מה לעשות ובטוח בעצמו, והם מונעים את זה ממנו בצורה שמאמללת אותו. הפצרתי בה שתחשוב טוב-טוב על הדבר, ואני לא אדבר איתה עד שתהיה לה תשובה. למרות ש... אני לא בטוח כמה אוהב את התשובה.

 

[meitush123]

אם יש לך תואר ראשון

ככה זה כשיש...
הורים.

אפילו אחותי הייתה בעדי ואמרה שמקסימום אם אני בקושי כשארצה לעשות תואר שני שנאמר ב... אונ' ת"א? ואז אוכל להשלים את הבגרויות רק אם אצטרך. אבל.. אקסטרני והכל זה הרבה מרשרשים... ומשום מה להורים יש התנגדות קשה לכל הרעיון. קודם כל הם אומרים לי לסיים את י' ואז לדבר. אח"כ הם מוסיפים שאם ארצה מצידם אעזוב, אעבוד וארוויח כסף כדי לממן את הלימודים (למרות שבאופן ביזארי אם הייתי ממשיך ללמוד בתיכון הם היו ממנים לי את הקורס בסמסטר, מצד שני ללא תיכון מספר הקורסים יגדל...). וזה מאוד מתסכל. עד כמה שזה "טיינאג'רי נדוש" - כל המסגרת הזו כל כך מתסכלת, מלחיצה ומקבעת שזה מטריף. ו... ~אף אחד לא מבין אותי~

אבל באמת, ככה זה. ורע לי. מאוד רע לי. אני לא סובל את הכיתה שלי כבר. אמנם קובץ המורים שהכינו לנו מצוין, אך עדיין. זה יוצא שאני בא לשם רק על מנת לעשות הבגרויות, שאין לי ערבון שבאמת אשתמש בהם (לפי מה ששמעתי, לאונ' ת"א יש ועדת קבלה לתואר שני, ולכו תדעו מה יהיה). אבל כל פעם שאני מעלה את הנושא יש להורים את אותה התגובה הלא מובנת "ואני אוהב ללכת לעבודה?" או "אז רע. לפחות בבית טוב לך." או לחילופין "יש ילדים שהיו מתים ללכת לתיכון עם סנדוויץ' ושיהיה להם רע" (שברצינות אני לא יודע מה הוא אומר, אבל כל פעם שאני שואל אותם להסבר הם פשוט מתחילים להתעצבן, למלמל שטויות בתקווה שהרצף מילים האקראי הזה יספק אותי גם אם הוא פחות מובן מהקודם, ולומר את המשפט האו, כה מפורסם "בזה סיימנו.") אכן חייו של מתגבר טיינאג'רי מחונן קשים

עמית.

אם יש לך תואר ראשון
קשה לי להאמין שידרשו בגרות בשביל תואר שני (אולי רק אם המרחק בין הנושאים הוא של שמיים וארץ)

 

[נועה לביא]

בהנתן תואר ראשון

אם יש לך תואר ראשון
קשה לי להאמין שידרשו בגרות בשביל תואר שני (אולי רק אם המרחק בין הנושאים הוא של שמיים וארץ)

בהנתן תואר ראשון
(או הישגי שנה א'), בכל מקרה אין דרישה לתעודת בגרות. לתואר שני ממילא דרישת הישגים קודמים היא לתואר ראשון בלבד. כאשר המרחק בין הנושאים הוא של שמים וארץ לא ידרשו בגרות, פשוט לא יקבלו לתואר שני.