שלום לכולם

[khrui3]

../images/Emo45.gif

אני מסכימה, אבל כנראה שהכל יחסי
בכל זאת, בית-הספר הזה מעביר את הילדים אחר כך ל"ליד-ה", אז הוא צריך לעמוד בסטנדרטים מסויימים. בקיצור, לא יודעת לגבי בית ספר ספציפי (זו היתה רק דוגמה), אבל אני יודעת שלילדים רבים שמגיעים מפריפריה ל"בויאר" יש בעיות, וחלקם גם לא מגיעים לברגות, בעוד שביישובים שלהם היו מצטיינים. זו אחת הביקורות על הפנימייה.

 

[ק ל א ו ס]

אז ככה

שלום לכולם
אני תלמידה מחוננת. אני עולה לכיתה י' בשנה הבאה, ואני יודעת שיש לי עוד זמן אבל כבר התחלתי לחשוב על מה שאני מתכוונת לעשות בשנה הבאה. כרגע אני לומדת בבי"ס רגיל ומשתתפת פעם בשבוע ביום העשרה. אני חושבת ברצינות אולי ללכת למסגרת למחוננים שנה הבאה. אילון מסגרות קיימות ומה אתם יודעים לספר לי עליהם? אשמח לשמוע

אז ככה
גם בכיתות י'-י"ב יש כיתות מחוננים, לפחות בבית הספר התיכון שבו אני למדתי, ולי באופן אישי הציעו עם קבלתי לבית ספר להשתלב בכיתת המחוננים (מציעים ללא מעט- אם כי גם ללא הרבה- אנשים). לחברה שלי, שעזבה את כיתת המחוננים בה למדה בסוף כיתה ט', הציעו גם לאחר עזיבת הכיתה, להמשיך ולהשתתף בפעילויות כיתת המחוננים וההעשרות במידה ותרצה למרות שתלמד בכיתה רגילה. בנוסף, ישנם קורסים נחמדים בנוער שוחר מדע (אני לקחתי אחד בתקשורת בכיתה ז' ונהניתי מאוד), קורסים של האוניברסיטה הפתוחה (חברה שלי לקחה אחד בכיתה ז' ופרשה, ואני התחלתי לחשוב על האפשרות הזו בשביל עצמי רק עכשיו) ובכלל לא חסרים קורסים והעשרות שאת יכולה לבנות לעצמך באופן אישי. רק אציין שלפי מה שהבנתי רוב ההטבות וההעשרות של כיתת מחוננים מקוצצות באופן משמעותי בחטיבה העליונה (י'-י"ב) לעומת חטיבת הביניים ובית הספר היסודי, וכן שמדובר בכיתה שיחד מכיתה ג', ולהיכנס אליה בשלב כה מאוחר זה לא תמיד קל מבחינה חברתית. אם יש לך עוד שאלות אני משער שיש לי עוד מעט מידע על מסגרות מחוננים בחטיבה הבוגרת.

 

[H20]

מסכימה- בחטיבה העליונה באמת קיצצו

אז ככה
גם בכיתות י'-י"ב יש כיתות מחוננים, לפחות בבית הספר התיכון שבו אני למדתי, ולי באופן אישי הציעו עם קבלתי לבית ספר להשתלב בכיתת המחוננים (מציעים ללא מעט- אם כי גם ללא הרבה- אנשים). לחברה שלי, שעזבה את כיתת המחוננים בה למדה בסוף כיתה ט', הציעו גם לאחר עזיבת הכיתה, להמשיך ולהשתתף בפעילויות כיתת המחוננים וההעשרות במידה ותרצה למרות שתלמד בכיתה רגילה. בנוסף, ישנם קורסים נחמדים בנוער שוחר מדע (אני לקחתי אחד בתקשורת בכיתה ז' ונהניתי מאוד), קורסים של האוניברסיטה הפתוחה (חברה שלי לקחה אחד בכיתה ז' ופרשה, ואני התחלתי לחשוב על האפשרות הזו בשביל עצמי רק עכשיו) ובכלל לא חסרים קורסים והעשרות שאת יכולה לבנות לעצמך באופן אישי. רק אציין שלפי מה שהבנתי רוב ההטבות וההעשרות של כיתת מחוננים מקוצצות באופן משמעותי בחטיבה העליונה (י'-י"ב) לעומת חטיבת הביניים ובית הספר היסודי, וכן שמדובר בכיתה שיחד מכיתה ג', ולהיכנס אליה בשלב כה מאוחר זה לא תמיד קל מבחינה חברתית. אם יש לך עוד שאלות אני משער שיש לי עוד מעט מידע על מסגרות מחוננים בחטיבה הבוגרת.

מסכימה- בחטיבה העליונה באמת קיצצו
הרבה פעילויות. ביסודי קיבלנו המון שעות העשרה וחוגים (חלקם ממש מעצבנים ומיותרים, בעיני) , טיולים וביקורים באוניברסיטה. בתיכון כבר לא היה הרבה הבדל בין כיתת המחוננים לכיתות הטובות האחרות בשכבה, חוץ מהקדמה של כמה בגרויות. גם לא עודדו במיוחד לקיחת קורסים אקדמיים, אם כי ידוע לי על כמה תלמידים שעשו את זה ביוזמתם.

 

[ק ל א ו ס]

../images/Emo45.gif ועוד כמה תוספות

מסכימה- בחטיבה העליונה באמת קיצצו
הרבה פעילויות. ביסודי קיבלנו המון שעות העשרה וחוגים (חלקם ממש מעצבנים ומיותרים, בעיני) , טיולים וביקורים באוניברסיטה. בתיכון כבר לא היה הרבה הבדל בין כיתת המחוננים לכיתות הטובות האחרות בשכבה, חוץ מהקדמה של כמה בגרויות. גם לא עודדו במיוחד לקיחת קורסים אקדמיים, אם כי ידוע לי על כמה תלמידים שעשו את זה ביוזמתם.

ועוד כמה תוספות
תלמידי כיתת המחוננים משלימים את כל חמש היחידות באנגלית בכיתה י"א, כסוג של מסגרת כוללת של דוברי אנגלית. עם זאת ממילא ניתן להשלים אותן כך במסגרת הרשמית של "דוברי אנגלית" כפי שאני עשיתי בכיתה י"א, עד שפרשתי קצת לפני הבגרות עצמה, עקב סכסוך מתמשך עם המורה של הדוברים, וציון הגשה של 85 שאיים להיות מנת חלקי. מבחינת זירוז של הבגרות במתמטיקה, ניתן להשלים את כל החמש יחידות בכיתה י', במסגרת של אוניברסיטת בר אילן, אבל צריך להתחיל את כל המסלול כמה שנים לפני כיתה י' (בבית הספר היסודי שלי, שהיה גם החטיבת ביניים שלי, התחילו עם המסלול הזה שנתיים אחרי המחזור שלי, כך שפספסתי אותו). מבחינת מחשבים- זהו המסלול היחידי שהבנתי שכיתת המחוננים יכלה להתחיל בו מוקדם מהרגיל את החמש יח', בכיתה ט' במקום בכיתה י'. בבית הספר של אחותי קיימים מסלול מואצים למצטיינים באנגלית, מתמטיקה ומחשבים גם, אבל אין כיתת מחוננים. כיתות מואצות ומסלולים למצטיינים קיימים בהמון בתי ספר, כך שכיתת מחוננים היא לא המסגרת היחידה.

 

[ק ל א ו ס]

תציצי גם ללינק הזה-

שלום לכולם
אני תלמידה מחוננת. אני עולה לכיתה י' בשנה הבאה, ואני יודעת שיש לי עוד זמן אבל כבר התחלתי לחשוב על מה שאני מתכוונת לעשות בשנה הבאה. כרגע אני לומדת בבי"ס רגיל ומשתתפת פעם בשבוע ביום העשרה. אני חושבת ברצינות אולי ללכת למסגרת למחוננים שנה הבאה. אילון מסגרות קיימות ומה אתם יודעים לספר לי עליהם? אשמח לשמוע

תציצי גם ללינק הזה-
http://www.ironitet.tlv.k12.il/

 

[ק ל א ו ס]

(תיכנסי לפרוייקטים-->מצויינות)

תציצי גם ללינק הזה-
http://www.ironitet.tlv.k12.il/

(תיכנסי לפרוייקטים-->מצויינות)

 

[giladt02]

כיוון אחר לגמרי

שלום לכולם
אני תלמידה מחוננת. אני עולה לכיתה י' בשנה הבאה, ואני יודעת שיש לי עוד זמן אבל כבר התחלתי לחשוב על מה שאני מתכוונת לעשות בשנה הבאה. כרגע אני לומדת בבי"ס רגיל ומשתתפת פעם בשבוע ביום העשרה. אני חושבת ברצינות אולי ללכת למסגרת למחוננים שנה הבאה. אילון מסגרות קיימות ומה אתם יודעים לספר לי עליהם? אשמח לשמוע

כיוון אחר לגמרי
קצת הכרות: סיימתי ללמוד בתיכון לפני כ-8 שנים. בירושלים קיימת תוכנית למחוננים בשם אופק (רק עד כיתה ט) של לימודים יום בשבוע במקום המסגרת הרגילה. כרגע אני לומד באוניברסיטה. ועכשיו, אני מציע להפנות את היכולות המיוחדות שלך לדבריחם שמעניינים אותך ולא בהכרח לקידום הלימוד הסטנדרטי. כלומר להמשיך ללמוד בתיכון, להשקיע ולהוציא ציונין מעולים אבל מצד שני להפנות את שאר היכולת לנושאים של העשרה. אני מכיר מישהו שסיים תואר ראשון יחד עם תעודת הבגרות שלו ועכשיו בגיל 19 הוא מתחיל תואר שני, אבל אני ממש לא בעד. תבני לך מערכת העשרה משלך, כזו שמכילה את מה שאת רוצה. קורס אחד או שניים באוניברסיטה הפתוחה, תני שיעורי עזר לתלמידים מתקשים מכיתות נמוכות יותר, תקראי ספרים ואיזה קורס בתיכנות או אומנות. קחי את הזמן ואל תמהרי מצד שני. רק אם ממש לא תעשי כלום תרגישי שאת מאבדת את היכולות שלך, הם ישארו ויעזרו לך גם אחרי שתכירי את עצמך יותר טוב, וגם את העולם.

 

[נועה לביא]

למה אתה ממש לא בעד? ../images/Emo12.gif

כיוון אחר לגמרי
קצת הכרות: סיימתי ללמוד בתיכון לפני כ-8 שנים. בירושלים קיימת תוכנית למחוננים בשם אופק (רק עד כיתה ט) של לימודים יום בשבוע במקום המסגרת הרגילה. כרגע אני לומד באוניברסיטה. ועכשיו, אני מציע להפנות את היכולות המיוחדות שלך לדבריחם שמעניינים אותך ולא בהכרח לקידום הלימוד הסטנדרטי. כלומר להמשיך ללמוד בתיכון, להשקיע ולהוציא ציונין מעולים אבל מצד שני להפנות את שאר היכולת לנושאים של העשרה. אני מכיר מישהו שסיים תואר ראשון יחד עם תעודת הבגרות שלו ועכשיו בגיל 19 הוא מתחיל תואר שני, אבל אני ממש לא בעד. תבני לך מערכת העשרה משלך, כזו שמכילה את מה שאת רוצה. קורס אחד או שניים באוניברסיטה הפתוחה, תני שיעורי עזר לתלמידים מתקשים מכיתות נמוכות יותר, תקראי ספרים ואיזה קורס בתיכנות או אומנות. קחי את הזמן ואל תמהרי מצד שני. רק אם ממש לא תעשי כלום תרגישי שאת מאבדת את היכולות שלך, הם ישארו ויעזרו לך גם אחרי שתכירי את עצמך יותר טוב, וגם את העולם.

למה אתה ממש לא בעד?

 

[giladt02]

מוצא חוסר בפיתוח העצמי

למה אתה ממש לא בעד?

מוצא חוסר בפיתוח העצמי
יכול להיות שזה סתם התנשאות של סטודנטים, אבל מצד שני אני עדיין ראוה שאפילו עתודאים יודעים יותר מי הם ומה הם רוצים מאותם ילדים שבחרו להשקיע את הזמן של התיכון באוניברסיטה. אני באמת חושב שגם תחומי התעניינות חשובים פחות דורשים עיסוק. ובגיל הזה אפילו יותר מאשר הלימודים. מעבר לחברים שממש כדאי לאסוף, ואני יודע שכתיכוניסט "מחונן" אלו מהכיתה לא ממש נחשבים בד"כ, אז ללכת למצוא אותם במקום אחר. להתנדב במד"א למשל, זה מקום שבו יכולת לימודית גבוהה והבנה יכולים להביא להגשמה ולסיפוק וגם לייצר חברים.

 

[נועה לביא]

אבל למה זה סותר?

מוצא חוסר בפיתוח העצמי
יכול להיות שזה סתם התנשאות של סטודנטים, אבל מצד שני אני עדיין ראוה שאפילו עתודאים יודעים יותר מי הם ומה הם רוצים מאותם ילדים שבחרו להשקיע את הזמן של התיכון באוניברסיטה. אני באמת חושב שגם תחומי התעניינות חשובים פחות דורשים עיסוק. ובגיל הזה אפילו יותר מאשר הלימודים. מעבר לחברים שממש כדאי לאסוף, ואני יודע שכתיכוניסט "מחונן" אלו מהכיתה לא ממש נחשבים בד"כ, אז ללכת למצוא אותם במקום אחר. להתנדב במד"א למשל, זה מקום שבו יכולת לימודית גבוהה והבנה יכולים להביא להגשמה ולסיפוק וגם לייצר חברים.

אבל למה זה סותר?
למה אתה חושב שלימודים באוניברסיטה בגיל התיכון סותרים תחומי התעניינות אחרים, חיי חברה, התנדבויות וכו'?

 

[ק ל א ו ס]

הם יכולים לסתור

אבל למה זה סותר?
למה אתה חושב שלימודים באוניברסיטה בגיל התיכון סותרים תחומי התעניינות אחרים, חיי חברה, התנדבויות וכו'?

הם יכולים לסתור
אם הם באים במקום התיכון. שכן בתיכון לעומת האוניברסיטה הפתוחה אתה לומד רק עם אנשים בני גילך, ששותפים לקהל היעד של אותם מוקדי התעניינות והתנדבות (מד"א, תנועות נוער) ושיכולים בעצם לעורר בך את העניין והרצון לקחת בהם חלק. גם המבנה החברתי הוא יותר עשיר ודינמי בתיכון מאשר במקומות אחרים (אנשים רבים, שמתחלקים בעצם לקבוצות שונות לחלוטין בכל מקצוע ומקצוע שנלמד ובכל מסגרת תוך-תיכונית אחרת שהתיכון יוצר). (ואסייג את דבריי בכך שאני באופן אישי לא נהניתי בכל המחצית השנייה של התיכון- מאמצע י"א- מהמסגרת החברתית והלימודית שנותן התיכון ברובה, ואף הרהרתי לא אחת על מעבר לאקסטרני)

 

[נועה לביא]

אני עזבתי את התיכון

הם יכולים לסתור
אם הם באים במקום התיכון. שכן בתיכון לעומת האוניברסיטה הפתוחה אתה לומד רק עם אנשים בני גילך, ששותפים לקהל היעד של אותם מוקדי התעניינות והתנדבות (מד"א, תנועות נוער) ושיכולים בעצם לעורר בך את העניין והרצון לקחת בהם חלק. גם המבנה החברתי הוא יותר עשיר ודינמי בתיכון מאשר במקומות אחרים (אנשים רבים, שמתחלקים בעצם לקבוצות שונות לחלוטין בכל מקצוע ומקצוע שנלמד ובכל מסגרת תוך-תיכונית אחרת שהתיכון יוצר). (ואסייג את דבריי בכך שאני באופן אישי לא נהניתי בכל המחצית השנייה של התיכון- מאמצע י"א- מהמסגרת החברתית והלימודית שנותן התיכון ברובה, ואף הרהרתי לא אחת על מעבר לאקסטרני)

אני עזבתי את התיכון
והתחלתי ללמוד פול טיים באו"פ (מה שכנראה היה קורה גם ללא עזיבה, אבל לא הייתה שום סיבה להמשיך ולהראות חצי נוכחות במקום בו לא טוב לי). חיי החברתיים השתפרו רבות מכל הבחינות האפשריות. אין שום יתרון בהשארות בתיכון עבור מי שלא מפיק ממנו דבר.

 

[ק ל א ו ס]

קשה לי להאמין שיש מישהו שלא מפיק

אני עזבתי את התיכון
והתחלתי ללמוד פול טיים באו"פ (מה שכנראה היה קורה גם ללא עזיבה, אבל לא הייתה שום סיבה להמשיך ולהראות חצי נוכחות במקום בו לא טוב לי). חיי החברתיים השתפרו רבות מכל הבחינות האפשריות. אין שום יתרון בהשארות בתיכון עבור מי שלא מפיק ממנו דבר.

קשה לי להאמין שיש מישהו שלא מפיק
שומדבר מהתיכון. עם זאת אני יכול מאוד להבין ולהצדיק אנשים שמחליטים לעזוב אותו.

 

[נועה לביא]

מכל דבר מפיקים משהו

קשה לי להאמין שיש מישהו שלא מפיק
שומדבר מהתיכון. עם זאת אני יכול מאוד להבין ולהצדיק אנשים שמחליטים לעזוב אותו.

מכל דבר מפיקים משהו
ומסביבת בני גילי הטבעית הפקתי בעיקר מסקנות פסיכולוגיות וסוציולוגיות

מי שלא מוצא עצמו בחברה מסויימת, לא מרוויח דבר מהשהות בה מהבחינה הרלוונטית.

 

[ק ל א ו ס]

מפיקים גם דברים מהיבטים לא חברתיים

מכל דבר מפיקים משהו
ומסביבת בני גילי הטבעית הפקתי בעיקר מסקנות פסיכולוגיות וסוציולוגיות

מי שלא מוצא עצמו בחברה מסויימת, לא מרוויח דבר מהשהות בה מהבחינה הרלוונטית.

מפיקים גם דברים מהיבטים לא חברתיים

 

[נועה לביא]

בטח לא מהיבטים לימודיים...

מפיקים גם דברים מהיבטים לא חברתיים

בטח לא מהיבטים לימודיים...

 

[ayulli]

תומכת ברעיון + נקודה למחשבה

כיוון אחר לגמרי
קצת הכרות: סיימתי ללמוד בתיכון לפני כ-8 שנים. בירושלים קיימת תוכנית למחוננים בשם אופק (רק עד כיתה ט) של לימודים יום בשבוע במקום המסגרת הרגילה. כרגע אני לומד באוניברסיטה. ועכשיו, אני מציע להפנות את היכולות המיוחדות שלך לדבריחם שמעניינים אותך ולא בהכרח לקידום הלימוד הסטנדרטי. כלומר להמשיך ללמוד בתיכון, להשקיע ולהוציא ציונין מעולים אבל מצד שני להפנות את שאר היכולת לנושאים של העשרה. אני מכיר מישהו שסיים תואר ראשון יחד עם תעודת הבגרות שלו ועכשיו בגיל 19 הוא מתחיל תואר שני, אבל אני ממש לא בעד. תבני לך מערכת העשרה משלך, כזו שמכילה את מה שאת רוצה. קורס אחד או שניים באוניברסיטה הפתוחה, תני שיעורי עזר לתלמידים מתקשים מכיתות נמוכות יותר, תקראי ספרים ואיזה קורס בתיכנות או אומנות. קחי את הזמן ואל תמהרי מצד שני. רק אם ממש לא תעשי כלום תרגישי שאת מאבדת את היכולות שלך, הם ישארו ויעזרו לך גם אחרי שתכירי את עצמך יותר טוב, וגם את העולם.

תומכת ברעיון + נקודה למחשבה
נכון שקל לתרגם מחוננות להצטיינות אקדמית, אבל לעניות דעתי (ולפחות, כך אני עשיתי) כדאי להשקיע במשהו שהוא לא לימודי במובן הבית-ספרי של העניין אלא שיעשיר אותך. מעבר ליכולות אקדמיות, מחוננות היא עניין של סקרנות מתמדת שכדאי לשמור ולפתח אותה, ואני לא בטוחה שקורסי מבוא אוניברסיטאיים, על הביביליוגרפיה הראשונית והתפיסה ה"ככה זה עובד וזהו" שלהם היא דרך טובה לעשות את זה. הרי יגיע יום שבוא תגיעי לאוניברסיטה, ותשלימי מן הסתם תואר ראשון ושני ואולי גם שלישי, והמסלול הזה מטבעו יכריח אותך להתמקד בנושא מוגדר ומצומצם פחות או יותר. עוד קחי בחשבון שמחוננים זקוקים לטיפוח - למישהו שיזהה אותם, יאתגר אותם ובעיקר ידע איך לעבוד איתם. סמינר באוניברסיטה יהיה כמובן המסגרת המתאימה ביותר, אבל זה עשוי לקחת זמן רב, תסכול רב ובעיקר תחושת שעמום עד שתגיעי לשם. לא בטוח שזה כדאי. זו העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך ממרום גילי המתקדם (24). בקצרה, אני יכולה לספר שמה שאני עשיתי בדיוק בשלב הזה היה להגביר את מקצועות הלימוד שהכי עניינו אותי ולהוסיף מקצוע שבדיוק נתמזל מזלי ונפתח בתיכון (תרגום). בנוסף בחרתי ללכת "בכל הכוח" על מוסיקה - ניגנתי 4 כלים בשלושה גופים שונים ושרתי במסגרות שונות. אז לא הלכתי על כיוון אקדמי, אבל העסקתי את הסקרנות שלי לעילא ולעילא, וגם התבגרתי בדרך (שזו משימה נורא לא פשוטה, אגב, למחוננים).

 

[נועה לביא]

אבל זה לא או אקסקלוסיבי

תומכת ברעיון + נקודה למחשבה
נכון שקל לתרגם מחוננות להצטיינות אקדמית, אבל לעניות דעתי (ולפחות, כך אני עשיתי) כדאי להשקיע במשהו שהוא לא לימודי במובן הבית-ספרי של העניין אלא שיעשיר אותך. מעבר ליכולות אקדמיות, מחוננות היא עניין של סקרנות מתמדת שכדאי לשמור ולפתח אותה, ואני לא בטוחה שקורסי מבוא אוניברסיטאיים, על הביביליוגרפיה הראשונית והתפיסה ה"ככה זה עובד וזהו" שלהם היא דרך טובה לעשות את זה. הרי יגיע יום שבוא תגיעי לאוניברסיטה, ותשלימי מן הסתם תואר ראשון ושני ואולי גם שלישי, והמסלול הזה מטבעו יכריח אותך להתמקד בנושא מוגדר ומצומצם פחות או יותר. עוד קחי בחשבון שמחוננים זקוקים לטיפוח - למישהו שיזהה אותם, יאתגר אותם ובעיקר ידע איך לעבוד איתם. סמינר באוניברסיטה יהיה כמובן המסגרת המתאימה ביותר, אבל זה עשוי לקחת זמן רב, תסכול רב ובעיקר תחושת שעמום עד שתגיעי לשם. לא בטוח שזה כדאי. זו העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך ממרום גילי המתקדם (24). בקצרה, אני יכולה לספר שמה שאני עשיתי בדיוק בשלב הזה היה להגביר את מקצועות הלימוד שהכי עניינו אותי ולהוסיף מקצוע שבדיוק נתמזל מזלי ונפתח בתיכון (תרגום). בנוסף בחרתי ללכת "בכל הכוח" על מוסיקה - ניגנתי 4 כלים בשלושה גופים שונים ושרתי במסגרות שונות. אז לא הלכתי על כיוון אקדמי, אבל העסקתי את הסקרנות שלי לעילא ולעילא, וגם התבגרתי בדרך (שזו משימה נורא לא פשוטה, אגב, למחוננים).

אבל זה לא או אקסקלוסיבי
אפשר גם להשלים תואר לפני הגיוס וגם לנגן, לשיר, לעסוק בספורט וכו'. אין ולא תהיה שום סתירה. לימודים אקדמיים לא חייבים להיות כרוכים בהרבה תסכול ושעמום, הם יכולים גם להיות מאוד מעניינים ומהנים, והם אף פעם לא מכריחים להתמקד בשום מסלול שהוא. באוניברסיטה הפתוחה ברירת המחדל לסטודנטים צעירים במדעי המחשב. אלה שתחומי התעניינותם לא רחוקים מכך מזרח שבמערב לרוב ילכו במסלול הזה (אלא אם כן איזה קדוש בשם זינגר אמר להם שהם צריכים ללמוד מתמטיקה

) ולאו דווקא ימשיכו בו לתארים המתקדמים (אם ימשיכו לתארים מתקדמים). למד איתי אחד שהתחיל ללמוד בגיל 12, סיים בגיל 17 תואר במדעי המחשב ועכשיו מתגייס לאחר שסיים תואר ראשון נוסף בפיזיקה, מה שנראה שיותר הכיוון שלו.

 

[ayulli]

אבל לא זה העניין

אבל זה לא או אקסקלוסיבי
אפשר גם להשלים תואר לפני הגיוס וגם לנגן, לשיר, לעסוק בספורט וכו'. אין ולא תהיה שום סתירה. לימודים אקדמיים לא חייבים להיות כרוכים בהרבה תסכול ושעמום, הם יכולים גם להיות מאוד מעניינים ומהנים, והם אף פעם לא מכריחים להתמקד בשום מסלול שהוא. באוניברסיטה הפתוחה ברירת המחדל לסטודנטים צעירים במדעי המחשב. אלה שתחומי התעניינותם לא רחוקים מכך מזרח שבמערב לרוב ילכו במסלול הזה (אלא אם כן איזה קדוש בשם זינגר אמר להם שהם צריכים ללמוד מתמטיקה

) ולאו דווקא ימשיכו בו לתארים המתקדמים (אם ימשיכו לתארים מתקדמים). למד איתי אחד שהתחיל ללמוד בגיל 12, סיים בגיל 17 תואר במדעי המחשב ועכשיו מתגייס לאחר שסיים תואר ראשון נוסף בפיזיקה, מה שנראה שיותר הכיוון שלו.

אבל לא זה העניין
העניין בגיל הזה הוא פחות לרכוש השכלה בנושאים X Y Z ויותר לפתח אישיות עצמית, נפרדת. זה גיל שבו כולם עוברים איזה מהלך פילוסופי של "מי אני? מה אני?", וחשוב להשאיר פנות נפשית לעבור את התהליך הזה בצורה בריאה. ריכוז העצמי בפעילות אינטלקטואלית ברמה גבוהה מאוד עשוייה להקשות על התהליך הזה, וחבל. למען הסר ספק, אני לא מדברת על קורס העשרה באוניברסיטה, או אפילו שניים או שלושה. אני מדברת על לעשות תואר ראשון בשנתיים בין כתה י' לצבא. מוכרח להיות איזון מסויים בין פעילות אינטלקטואלית לבין פעילות נפשית, או פנות מנטלית לגדול - וזה איזון שהוא מאוד בעייתי אצל מחוננים גם ככה.

 

[נועה לביא]

מסכימה שהתהליך הזה חשוב יותר

אבל לא זה העניין
העניין בגיל הזה הוא פחות לרכוש השכלה בנושאים X Y Z ויותר לפתח אישיות עצמית, נפרדת. זה גיל שבו כולם עוברים איזה מהלך פילוסופי של "מי אני? מה אני?", וחשוב להשאיר פנות נפשית לעבור את התהליך הזה בצורה בריאה. ריכוז העצמי בפעילות אינטלקטואלית ברמה גבוהה מאוד עשוייה להקשות על התהליך הזה, וחבל. למען הסר ספק, אני לא מדברת על קורס העשרה באוניברסיטה, או אפילו שניים או שלושה. אני מדברת על לעשות תואר ראשון בשנתיים בין כתה י' לצבא. מוכרח להיות איזון מסויים בין פעילות אינטלקטואלית לבין פעילות נפשית, או פנות מנטלית לגדול - וזה איזון שהוא מאוד בעייתי אצל מחוננים גם ככה.

מסכימה שהתהליך הזה חשוב יותר
מלימודים פורמאליים. אך, אין לדבר כל קשר ספציפית לבני נוער מחוננים, כי אם למתבגרים בכלל, ואם תהליך זה גורם למתבגר זה או אחר להזניח את לימודיו לא נכון בעיני להלחם בזה, אלא לתת לו לגדול ולהבין בעצמו. אבל, כשם שהדבר אינו נכון עבור כל מתבגר, הוא גם לא נכון עבור כל מתבגר מחונן. מחונן שנהנה מלימודים אקדמיים אינטנסיביים (תואר שלם תוך שנתיים זה קצת מוגזם, יותר בכיוון של חצי תואר), בהתמדתו בהם הרי שתהליך זה רק נתרם. את לא מסכימה?