שוקי אני יוסיף לדבריך...
השיטה הזאת באמת מיוחדת במינה, היא בעצם גורמת לך להפסיק לפחד לגמגם. הרי כולנו יודעים שהגמגום גובר במצבי לחץ שאתה לא רוצה לגמגם, שאתה מפחד לגמגם. ומה שהם עושים זה מראים לך שגם אם אתה מגמגם אז לא קרה כלום. אתה חווה בעצמך את ההרגשה של לעשות סקר מול מישהו שאתה לא מכיר ברחוב ולגמגם לו ולהתעוות ולהתפתל לו מול הפרצוף בכל מילה, ואחרי זה שתצא לחיים האמיתיים ותצטרך שוב לדבר עם בן-אדם זר, תחשוב על מה שעשית בטיפול וזה ייראה לך משחק ילדים. במיוחד עכשיו שאתה יודע יותר טוב לשלוט בזה. מגמגמים לא צריכים להסתיר את זה שהם מגמגמים. המטפלת סיפרה לנו על עו"ד באמריקה שמגמגמם, וכדי לא להילחץ כל פעם שהוא במשפט, כאשר הוא היה מציג את עצמו לבית המשפט הוא היה אומר: שלום שמי מר סמית' ואני מגמגם. היא סיפרה לנו כל מיני סיפורים מדהימים כאלה, והיא גם אמרה לנו שיום אחד נלך להסתובב בעיר עם חולצה שכתוב עליה: אני מגמגם. לא עשינו את זה בסוף אני כבר לא זוכר למה, אבל היא דיברה איתנו מלא פעמים על הקטע הזה שאנחנו פוגשים אנשים חדשים אנחנו פוחדים שהם יידעו שאנחנו מגמגמים, ואנחנו כל הזמן מנסים להסתיר את הגמגום. היא הסבירה לנו כמה שזה טיפשי, כי לא רק שאנחנו מנסים להסתיר את מי שאנחנו, הלחץ הזה שלא יגלו שאנחנו מגמגמים רק מגביר את הגמגום. לא היה הרבה יותר קל לכולנו אם כל פעם שהיינו פוגשים מישהו חדש היינו מכניסים את הפרט הזה בצורה קלילה כזו? אה דרך אגב, אני מגמגם לפעמים. עכשיו ברור שאני לא מתכוון לספר לכל אדם שאתם פוגשים במשך היום שאתם מגמגמים, אני לא מתכוון שתפנו למישהו ברחוב: סליחה מה השעה? דרך אגב אני מגמגם, או שתבואו למוכר במקדונלדס ותגידו אפשר צ'יפס וקולה? אני מגמגם. אבל לדוג' שאתם באים לראיון עבודה. לא היה הרבה יותר קל להיכנס לחדר, להציג את עצמך, ולהגיד 'אה ובמקרה שלא שמת לב, אני מגמגם לפעמים'? או כשיוצאים לדייט, עם כמה שזה קשה פשוט לנסות להכניס את הפרט הזה בהתחלה, בקלילות, כדי להוריד ממך את כל הלחץ המיותר הזה. הרי אם תראה לדייט שלך שהגמגום לא מפריע לך והוא רק פרט קטן קליל ושולי, גם לה הוא לא יפריע. תחשבו על זה.
השיטה הזאת באמת מיוחדת במינה, היא בעצם גורמת לך להפסיק לפחד לגמגם. הרי כולנו יודעים שהגמגום גובר במצבי לחץ שאתה לא רוצה לגמגם, שאתה מפחד לגמגם. ומה שהם עושים זה מראים לך שגם אם אתה מגמגם אז לא קרה כלום. אתה חווה בעצמך את ההרגשה של לעשות סקר מול מישהו שאתה לא מכיר ברחוב ולגמגם לו ולהתעוות ולהתפתל לו מול הפרצוף בכל מילה, ואחרי זה שתצא לחיים האמיתיים ותצטרך שוב לדבר עם בן-אדם זר, תחשוב על מה שעשית בטיפול וזה ייראה לך משחק ילדים. במיוחד עכשיו שאתה יודע יותר טוב לשלוט בזה. מגמגמים לא צריכים להסתיר את זה שהם מגמגמים. המטפלת סיפרה לנו על עו"ד באמריקה שמגמגמם, וכדי לא להילחץ כל פעם שהוא במשפט, כאשר הוא היה מציג את עצמו לבית המשפט הוא היה אומר: שלום שמי מר סמית' ואני מגמגם. היא סיפרה לנו כל מיני סיפורים מדהימים כאלה, והיא גם אמרה לנו שיום אחד נלך להסתובב בעיר עם חולצה שכתוב עליה: אני מגמגם. לא עשינו את זה בסוף אני כבר לא זוכר למה, אבל היא דיברה איתנו מלא פעמים על הקטע הזה שאנחנו פוגשים אנשים חדשים אנחנו פוחדים שהם יידעו שאנחנו מגמגמים, ואנחנו כל הזמן מנסים להסתיר את הגמגום. היא הסבירה לנו כמה שזה טיפשי, כי לא רק שאנחנו מנסים להסתיר את מי שאנחנו, הלחץ הזה שלא יגלו שאנחנו מגמגמים רק מגביר את הגמגום. לא היה הרבה יותר קל לכולנו אם כל פעם שהיינו פוגשים מישהו חדש היינו מכניסים את הפרט הזה בצורה קלילה כזו? אה דרך אגב, אני מגמגם לפעמים. עכשיו ברור שאני לא מתכוון לספר לכל אדם שאתם פוגשים במשך היום שאתם מגמגמים, אני לא מתכוון שתפנו למישהו ברחוב: סליחה מה השעה? דרך אגב אני מגמגם, או שתבואו למוכר במקדונלדס ותגידו אפשר צ'יפס וקולה? אני מגמגם. אבל לדוג' שאתם באים לראיון עבודה. לא היה הרבה יותר קל להיכנס לחדר, להציג את עצמך, ולהגיד 'אה ובמקרה שלא שמת לב, אני מגמגם לפעמים'? או כשיוצאים לדייט, עם כמה שזה קשה פשוט לנסות להכניס את הפרט הזה בהתחלה, בקלילות, כדי להוריד ממך את כל הלחץ המיותר הזה. הרי אם תראה לדייט שלך שהגמגום לא מפריע לך והוא רק פרט קטן קליל ושולי, גם לה הוא לא יפריע. תחשבו על זה.