שלום לכולם!

[ל י 4]

קוקו "פרחה"

או קוקו חצי. איסוף מחצית השיער העליון לקוקו גבוהה והחלק התחתון פזור

 

[לורליי43]

אני התכוונתי לקוקו כמו של

ילדה קטנה שאסוף ממש למעלה על הראש, ואז כל השער מתפזר בעיגול מתוך הקוקו.

 

[לורליי43]

ואת בטוחה שזה לא מפריע לה? (לבתך)

הרי זה בטח מה שאמא שלי חשבה, שזה רק מתוך כוונות טובות ולמה שיהיה לי אכפת? יש הבדל בין תסרוקת שזה דבר שמאוד קל לשנות, לבין הערה לגבי לבוש שהוא לא פעם ענין של טעם, והכי גרוע- הערות לגבי משקל. זה תמיד מגיע מתוך מקום של מחשבה על מה שאת מרגישה כשאת רואה את הבת שלך (שמנה, לא מסודרת, עם לבוש שמגיש איזה צמיג או בטן)- יותר מאשר מחשבה על טובתה (גם אם את משכנעת את עצמך שזה אחרת). את באמת חושבת שיש צורך להעיר למישהו שהוא שמן? הוא לא יודע את זה בעצמו?

 

[alona 9]

בוודאי שמפריע,וזה מה שכתבתי

הערות לגבי השמנה

משפט כמו.."אני חושבת שיתאים לך יותר.." או "נסי לסרק את השיער כך.." בהחלט יכול להתקבל, במערכת יחסים טובה ובריאה בן אם לבת,לא רואה סיבה לפגיעה.באותה מידה תמיד אשמח לקבל ממנה עיצות מבלי להעלב,הרי אנחנו כל הזמן לומדים,ואם הטיפים והעיצות מגיעים מהקרובים לנו ביותר אז,להעלב? חולצה קטנה,הדוקה,וצרה המתרוממת מעל צמיג המעלה גיחוך, תמיהה, וצורם לעין,לא תעירי לה? פן תעלב? אם לא את אז מי כן? אני לא כותבת על אותן בנות שכל הזמן במערכת יחסים רעועה עם האם. ואני לא מתכוונת לאותן בנות שמשפט כמו "בוקר טוב" שיוצא מפי אימן גורם להם חלחלה.

 

[צוציקגדול]

העניין שמצדו של מקבל ההערה, זה

יכול להישמע כביקורת ויכול להעליב, מצדו של נותן ההערה זה בדרך כלל בא ממקום של רצון לתקן, אכפתיות ומי אם לא אנחנו יעיר הערות? השאלה היא באיזה טון זה נאמר וגם על איזה רקע של יחסים בין הצדדים. אני מעיר לאשתי המון פעמים לגבי בגדים והתאמה ועוזר לה לקנות בגדים (יותר נכון היא לא קונה בלעדי...) וזה מכיוון שסומכת על טעמי, לעומת זאת הערות על צמיגים לא מתקבלות בברכה....

 

[alona 9]

ברור

יש הבדל בין לאמר "רואים לך את הצמיג"

לבין- "חולצה רחבה יותר תראה עלייך נחמד" ואכן,הפנייה, הצורה הטון,והרקע ליחסים חשובים.

 

[ה ר מ י נ ה]

הטון קובע את המנגינה ../images/Emo79.gif

מתוך נסיוני, הרבה פעמים אנשים מוכנים לשמוע את אותה ביקורת מאדם אחד ומאוד נעלבים כשהשני מעלה אותה. הסיבה: מערכת יחסים קודמת בין השניים. גם אצלי, הטון שבו אמי אומרת את הדברים מעצבן אותי ביותר, ועל כן קשה לי להתיחחס לגופה של הביקורת גם אם היא נכונה. בנוסף, אנשים שבעצמם מתקשים לקבל ביקורת צריכים לחשוב פעמיים לפני שהם משמיעים אותה. אפשר פשוט לומר: אשמח לשמוע ביקורת אם, בפעמים אחרות אשמע גם מחמאות או דברים חיוביים.

 

[pf26]

../images/Emo24.gif

מבינה ומכירה מאד את המצב של "אמא לא שם בשבילי". לומדים לחיות את החיים בלעדיה ונזהרים שלא תקרין כלום לנכדים. דווקא אמא שלי נהגה להגיד לי כמה היא אוהבת אותי וכמה אני יפה ומוכשרת, הענין הוא שהרגשתי שזה לא אמיתי, אלא מאולץ ולכן לא שוכנעתי (גם כילדה). דרך אגב - ברגע שמצאתי בן-זוג והקמתי משפחה היא נעשתה שלילית בתגובותיה ובהמשך נעלמה מחיי.

 

[לוני פוני]

מוכר מאוד...

אני באמת, תוהה לעצמי כיצד הדברים יתפתחו כשהילדים יגיעו... תחרות חד צדדית מצידה - כמה היא מקבלת וכמה אחרים... אני מאוד לא רגועה מהרעיון, שהדברים יעברו הלאה לילדים שלי... נכון לעכשיו עם הבן זוג, יש לי איזו תחושה של קינאה מצידה שהוא עכשיו מחליף את מקומה ...מה שנכון בהחלט ברמה הרגשית והאמפטית.

 

[צוציקגדול]

מאוד מאוד מוכר, עד כדי כך

שלפעמים אני מרגיש שעם ילדינו זה במודגש הפוך והם זוכים לעידוד ומחמאות לא תמיד במקומות שזכאים לו. הגדול פיתח בטחון עצמי מופרז משהו....