זה נכון, אבל
אתה חושב שמרבית האוכלוסיה הבוגרת כן יכולה לנקוב בשמות של חברות תקליטים? משום מה לא נראה. מה שאתה אומר זה נכון, בסה"כ (זה ידוע וכל הדיון הזה נראה כמו טחינת מים לדעתי), אבל הוא נכון לגבי כלל האוכלוסיה, ולא לגבי נוער בפרט. חלק נכבד מקהל היעד של גלגל"צ, למשל, הוא מקומות עבודה ואנשים שנמצאים בנסיעות - כלומר אנשים בגירים. זה נכון שהנוער הוא קהל היעד העיקרי של תעשיית המוסיקה, כי הנוער דווקא מתעניין עדיין ומחפש לשמוע דברים חדשים, בניגוד לאנשים מבוגרים שבדרך כלל (בדרך כלל!) מעדיפים להישאר עם מה שהם מכירים. כמו שיש יותר בני נוער שצורכים מוסיקת מיינסטרים, יש גם יותר בני נוער שרוכשים מוסיקה מתקדמת. על פי סקר שנערך ב Progarchieves, למשל, כמות בני הנוער ששומעים פרוג עולה על כל שכבות הגיל האחרות פי חמש בערך. אזה נכון שיש שיווק, יחסי ציבור ושטיפת מוח, אבל גם בני שלושים הולכים אחרי כוסיות וחתיכים, למה דווקא להיטפל לבני הנוער? זה תקף כמעט לגבי כולם.
