שלום לכולם...
נעלמתי קצת...לא היה לי כח וחשק לכתוב
רק בפורום שאניה זה הכח שלי כתבתי.. זוכרים שסיפרתי לכם שאני צריכה לעבור עירויי ברזל? אז ביום שני התחלתי עם העירויים. מתברר שבנתיים ההמוגלובין שלי ירד ל7 ולכן אני צריכה לעבור 21 עירויי ברזל פעמיים בשבוע. העירויי הראשון היה בסדר. טיפה כואב אבל באמת שלא נורא. היום היה לי העירוי השני - וזה היה סיוט! קודם כל, הגעתי לבלינסון וגליתי שאני אמורה להביא טופס 17 כל פעם שאני באה. כמובן שלא היה לי טופס 17 אז הייתי צריכה להשאיר פיקדון במזכירות. אח"כ עליתי למחלקה ושם חכיתי עוד חצי שעה עד שבכלל התיישבתי לעשות עירויי. הושיבו אותי ושמו לי ת'עירויי...אבל משהו הציק גם לאחות וגם לי. אחרי כמה דקות היד התחילה להתנפח..וזה התחיל לכאוב בטירוף! התברר שהמחט לא נכנסה כמו שצריך לוריד אז צריך להתחיל מההתחלה... טוב, החלפנו יד וכל רגע העירויי משום מה הפסיק לעבוד ובסוף במקום שזה יקח 20 ד' זה לקח שעתיים. חפיף... גם ככה איחרתי לעבודה. מה עוד? ביום שלישי הייתי אצל הרופא שלי וקיבלנו תוצאות של הבדיקות דם. ונחשו מה? עכשיו גם יש חשש לסכרת. כן, אני יודעת שזה רק חשש אבל די. נמאס לי! באמת שאני לא יכולה לסבול את זה יותר... אני לא בנאדם שנכנע בקלות או בוכה בקלות אבל השבוע ובמיוחד היום אני בוכה מכל שטות שקיימת. אני יודעת שאתם מאמינים ברפואה הטבעית וגם אני ובכלל עד לפני חודש הייתי נגד רפואה מודרנית. אבל כיום, אחרי שהרופא שלי כבש אותי והוא סוף סוף מוצא מה הבעיות אני מתחילה להאמין שלא כל הרופאים כאלה גרועים....
נעלמתי קצת...לא היה לי כח וחשק לכתוב