שלום לכולם

[אורנה 2 המקורית]

שלום לכולם

אני נשואה לגבר שהיה מכור לסמים קשים והיום כבר חמש שנים מיוצב על עדולאן ולפני כן היה נקי טוטאלי שמונה שנים אך בתקופה האחרונה הוא ממש השתנה לרעה הוא נורה עצבני ומתוסכל הוא כל הזמן צועק עלי על דברים שוליים בקיצור הוא השתנה מקצה לקצה ואני לא יודעת מה קורה איתו היות ואני לא מכורה ולא הייתי קשה להבין אם קורה או עומד לקרות משהו ומה צריך לעשות וכל פעם שאני שואלת אם הוא נגע במשהו הוא רק מתנפל עלי בצעקות שזה מה שהייתי רותה שיקרא אבל אין לי סיכוי לראות אותו נופל בקיצור אין בו טיפת רוגע הוא נורה מתוסכל ואני לא יודעת איך לעזור לו

 

[dcl]

אורנה

נראה שבעלך עובר משהו אך לא ברור מה כי אינו משתף אותך ואינו מדבר על כך. לעיתים החיים עם מכורים ועם לא מכורים קשים כי בן הזוג משתנה פתאום ולא ברור למה כי אינו משתף, ולבן המשפחה כואב לראות את בן הזוג סובל. את אומרת ששאלת אותו אם השתמש במשהו והוא כעס, אולי תנסי לשאול מה קרה או מה קורה עימו , ותסבירי שאת שואלת את השאלה הזו מתוך דאגה כנה. נראה כי אינו משתף אותך, אך אולי הוא יכול לשתף מישהו אחר. לכל מטופל במרכז מתדון יש מטפל/ת שאמור לסייע למטופל. האם הוא יכול לדבר על כל עם המטפל/ת שלו שם ? אולי ימצא שם אוזן קשבת ויוכלו לסייע לו.

 

[אורנה 2 המקורית]

במרכז יש מטפלים

אך הם כלל לא רציניים לפי דעתי מקומות כאלה של חלוקת מתאדון הם סתם תחנה אחרונה והמטפלים שם לא בדיוק מראים אכפתיות ולי אין גישה אליהם מתוך שמירה על פרטיות המטופל לא מדברים איתי עליו אוף אני מיואשת .

 

[dcl]

לאורנה

ראשית, בנוגע למתאדון, נילס כתב שזה לא פחות מסוכן מסמים. עוד לא שמעתי על מטופלים במרכזי מתדון שהולכים ו"מתששים", פורצים לרכבים או מוכרים חפצים מהבית בשביל מתדון. דווקא אנשים שמשתמשים בהרואין או במיוחד בקוקאין עושים את רוב הדברים הנ"ל בשביל להשיג עוד ועוד סמים. לפי מה שאת אומרת בחמש השנים האחרונות היה די בסדר עד שלאחרונה קרה משהו שמפריע לך ואת חשה שזה פוגע במערכת היחסים שלך ומחפשת פתרון. סביר להניח שבשיחת טלפון, המטפלים לא יסכימו למסור מידע כי הם לא יודעים מי נמצא מעברו השני של הקו. לגבי איכפתיות, אולי יש מקום לפנות אליהם שלא בדרך הטלפון או אפילו למנהל המקום מתוך דאגה כנה לבן זוגך. אבל קודם, האם שאלת את בן זוגך מדוע הוא מוטרד ? יכולות להיות בעיות נוספות חוץ משימוש חוזר בסמים כגון בעיות כלכליות שמטרידות אותו וכו'. אולי כדאי לשאול אותו מה הבעיה וביחד לחשוב כיצד ניתן לפתור אותה או לאן ניתן לפנות.

 

[4נילס]

היי אורנה ברוכה הבאה

שמעי אדולן לא פחות מסוכן מסמיים ואני יודע שמי שלוקח אדולן או כול סוג של סם איננו נקי נקיון מסמיים זה כולל הכול אני חושב שאת צריכה לנסות שבעלך יכנס לגמילה וזה לא חשוב מאיזה סוג של סם כי היתמכרות היא היתמכרות ישר כוח והמון אמונה כול אחד יכול

 

[אורנה 2 המקורית]

אני יודעת שהוא צריך גמור

אם הכל אך זה תלוי בו אני לא רוצה שהוא יעשה שום דבר בלחץ . אך אני בכלל לא מרוצה מהמצב הלוואי ויכולתי לעשות משהו

 

[אורי ז]

היי אורנה

אני אחד מאילה שעובדים במרכזים לחלוקה, אינני יודע היכן את מתגוררת אבל ברוב המרכזים על אף העומס העצום המוטל על העו"ס הם מנסים לעזור לכולם, שווה לפנות לאותו מרכז להציג עצמך לא כדי לבקש פרטים אלה כדי להתריע על הבעיה, דווקא בגלל שהוא נקי מסמי רחוב הרבה זמן יכול להיות שהוא מקבל במרכז תשומת לב פחות מאשר אחד שמשתמש בסמי רחוב, לכן חשוב להודיע על כך. בנוגע לסכנות שבמתדון, אפשר לתת הרצאה של שעה למה הוא בטוח יחסית לסמי רחוב ויחסית לתרופות אחרות ולמה דווקא שמתחילים להשתמש בו מרגישים הדרדרות המצב הבריאותי. אבל בניגוד למה שחושבים מתדון הוא לא סוף הדרך אלא התחלה של דרך חדשה, נכון שעדיף להגמל לגמרי אבל לא כל אחד יכול והעובדה היא שבקרב מכורים לסמים אחוז המנסים להגמל ומצליחים הוא פחות מ-10%, אז במקום לגנוב ולשדוד עדיף להיות מיוצבים על מתדון לחיות ולעבוד כמו כל אחד.

 

[אורנה 2 המקורית]

לאורי

יש לי שאלות אליך האם המתאדון משנה את אופי האדם והתנהגותו ? ואם הוא מדכה את החשק המיני? ולגבי תשובתך אני אכן חושבת שזו תחנה אחרונה מבחינת הסיכוי להתנקות טוטלי גם מהמתדון היה לי פעם קשר טוב אם העובד סוציאלי במקום אך לצערי הוא עזב הייתי מדברת איתו על הכל והוא מאד עזר לי . והוא עצמו סיפר לי שנורה מחפפים בקטע שאם מוצאים כדורים בשתן וכאלה לא בדיוק עושים משהו אם זה ואי חושבת שצריך לשים לב יותר למטופלים שם וזה לא קורה . לכן אני נורה מודאת כי רק אני זאת שצריכה לדאוג לו והם לא עושים כלום

 

[אורי ז]

היי אורנה

בנוגע לכדורים, הנושא הוא רפואי, כלומר כתוצאה משימוש בהרואין, קוקאין, חשיש ושות' יש הרבה מטופלים שמפתחים תיסמונות פסיכיאטריות הדורשות טיפול בכדורים בנוסף חלק אחר התמכר לכדורי הרגעה שאותם מקבלים מקופת חולים, קשה לטפל בשתי התמכרויות ביחד לכן הרופאים במרכזים מנסים קודם ליצב את המטופל על מתדון ואחר להוריד את הכדורים. לצערינו הגמילה מהכדורים קשה יותר לעיתים קרובות מהגמילה מסמי רחוב וק.חולים לא עוזרת בנושא וממשיכה לחלק כדורי הרגעה למכורים לסמים גם בניגוד להמלצת רופאי המרכז. בנוגע לעו". עו"ס רגיל מטפל בין 20 ל30 אנשים, זה בערך התקן, עו"ס במרכז מתדון מטפל לפעמים עד 90 אנשים בגלל חוסר תקציב לכן לפעמים נראה שאין יחס אבל הם אמת עושים את המכסימום לעזור בתנאים הקיימים. אני מכיר מרכז שלחלק מהעוסים פילו אין חדר והם עושים מפגשים ברכבים שלהם.

 

[4נילס]

לאורנה יקרה

אני מכור נקי המון זמן ואני יודע מעצמי שמתדון יש לו נזק גדול מבחינת ארכית הסמיים והנזקים שלו הם לתווך הארוך נותנים מתדון בשביל השקט של המדינה שלא יתמודדו עם סמי רחוב אבל מה זה חשוב סם הוא סם והיתמכרות היא היתמכרות התוצאה הסופית היא שמוש וזה לא משנה במה משתמשים כן זה מוריד את החשק המיני זה גורם לתופעות עייפות כן כאילו לא אכפת מכלום עכשו אל תחפסי אשמים במה שעושים בתחנת המתדון מחפפים או לא זה לא משנה את צריכה לדאוג לעצמך ולבעלך כרגע ואם יש ילדים אז בטח להם ואת צריכה תמיכה וכוחות להיתמודד עם המצב אני יכול ליעץ לך ללכת לנלנון זו תוכנית של נשים של בעלים מכורים כחי לך כוחןת משם כדי לדעת איך לעזור לבעלך אבללללללל אל תשכחי את עצמך

 

[4נילס]

שלום לך אורי

אני מכור נקי המון זמן נכון זה מאוד יפה שעדיף להיות על מתדון ועבוד ולחיות רגיל בתאוריה אבל בוא ניסתכל על המציאות ונהיה כנים סם הוא סם ואני חושב שנותנים את המתדול אך ורק לקבלת שקט מסוים ומה שזי מכניס את המישתמש למצב של נוחות יש איפה לשתות בבוקר את איך אפשר להיות נקי אם יש לי כול בוקר לשבור קריז ואני חושב שפה הטעות הגדולה של כול השיטה של לחלק אדולן כי אם אנשים לא מגיעים לסבל בלתי נסבל אי אפשר לעלות על ניקיון וביננו איזה הרצאות יכול שותה מתדון לקבל לתוכו ומה שהקריז של המתדון יותר חזק זו דעתי אורי

 

[אורי ז]

היי נילס

התשובה שלך לאורנה מאוד הרגיזה אותי אבל לאחר שקראתי את מה שכתבת לי נרגעתי. כייף לך שאתה מכור נקי הלואי שכולם היו יכולים אך זה לא כך ואם האפשרות היא בין הרואין ברחוב לאדולן המרכזים אני בעד אדולן. אצלינו במרכז כל המטופלים הם לאחר נסיונות גמילה רבים ולא מוצלחים. ושוב אני אומר הקריז הפיזי הוא לא הבעיה נכון שקריז המתדון אם לא עושים אותו נכון ולדעתי באישפוזיות לא עושים אותו נכון (שוב הרבה בגלל תקציב) הוא קשה וכואב אבל הבעיה היא התמיכה הנפשית לאחר מכאן שהרבה מחליטים לא לקבל ובכך אני מאשים גם את המדינה וגם את המשפחות שלוחצות לעשות גמילה וחושבות שאחרי חודש האדם הופך להיות נקי לחלוטין ולא מבינים את חשיבות קבוצות התמיכה לאורך זמן רב. לא הבנתי את נושא ההרצאות, מדוע משתמש מתדון לא יכול לקבל הרצאות? השימוש במתדון ובתחליפי סם אחרים נפוץ בכל העולם והוכח כמוריד פשיעה. נכון שהמתדון כבר מיושן ויש גם בארץ תחליפי סם יותר "טובים" כגון הסובוטקס שגם בו משתמשים במרכזים והקריז שלו קטן מקריז ההרואין, אבל שוב הבעיה בתמיכה אחרי שהקריז הפיזי עובר וזאת הטעות הגדולה, נכון שהמחלקה להמכרויות מנסה להסביר לכל גורמים את החשיבות של טיפול ההמשך אבל נכון להשנה קיצצו 25% מתקציב המחלקה להתכרויותוזה אומר יותר מטופלים לכל רופא/עו"ס/אח המרכזים.

 

[4נילס]

היי אורי

אני יכול להבין את נקודת מבת ראותך ואני כן מקבל שעדיף אדולן על סמי רחוב אבל אני יודע מעצמי שאם לא הייתי מגייע עם עצמי למצב שאין לי כול סוג של סם לא הייתי מפסיק אולי נכון יש אזרחים שניפעים כתוצאה משמוש בסמי רחוב כמו גנבות וכול מיני דברים אבל אני יודע אחד המשברים שלי זה היה בית הסוהר ואני חושב לפעמיים זה מה שיכול לעזור שלא יהיה מי שיתן ךי אני יבין שאין לי ברירה עם כול הצער והנזק שכרוך בזה אני זוכר אני תמיד הלכתי להרצאות של נסיונות הורדת המיליגרמים ונכון הלכתי ואחר כך הייתי משתמש יותר גם באדולן וגם בסמי רחוב אני רוצה שתבין אותי אולי הזמנים הישתנו אני לא יודע אני לא שם אבל המורה דרך שלי היום זה האיסטוריה שלי שהיא מאוד קשה בכול אופן אני מאוד מעריך ומחזק את ידך על כול מה שאתה עושה ומי יתן ואני עצמי יוכל להגיע לכול מכור שזקוק לי אתה יודע אני בשרות המון זמןויש לנו מסורת מאוד חזקה ואני מחויב לה כי כתוב שם שאיפת התוכנית של מכורים היא להגיע לכול מכור ושתינתן לא ההיזדמנות להיות נקי בלי למות מזוועת ההיתמכרות ובמיקרה אני חוגג היום ואני מרים תפילה לכול המכורים שאלוהים יעשה את מה שאני לא יכול לעשות תודה

 

[אורי ז]

אני מצטרף אליך

הלואי וכל המכורים יוכלו להיות נקיים מכל סם, ושהמדינה תודה בבעיה ותתחיל לפעול ברצינות גם למניעה וגם בטיפול נכון במכורים, נכון שזה דורש כסף אבל לטווח ארוך זה יחסוך כספים רבים, נדמה לי שפעם עשו חשבון שבמחיר שעולה להחזיק אסיר חודש בכלא ניתן להכניס אותו לתוכנית גמילה של שנה.

 

[akravit]

התמכרות היא מחלה משפחתית...

מחלה זו משפיעה על המכור בצורה פיזית ורגשית ומשפיעה בצורה דרמטית על האנשים שקרובים אליו. אנחנו כל כך דואגים לאדם הזה שאנחנו נגררים לתוך הטירוף של ההתנהגות שלו. כל תשומת הלב שלנו מתמקדת במכור ואנחנו מנסים לקחת שליטה ולתקן את החיים שלו. זו הדרך שבה מחלתנו באה לידי ביטוי. אף על פי שכוונותינו טובות - התנהגותנו, בדומה להתנהגותו של המכור, נהפכת לבלתי-שפוייה. אנחנו מתחילים לחפש סימנים שמעידים על השימוש שלו ואיך לגרום לו להפסיק להשתמש: אנחנו זורקים את הסמים, מנדנדים, נוזפים, מתלוננים, מתחננים, מנהלים משא ומתן - הכל ללא הואיל. כל המחשבות שלנו מרוכזות סביב מה שהמכור עושה או מה שהוא לא עושה. זו האובססיה שלנו. מאוד מכאיב לראות מישהו יקר הורג את עצמו באמצעות שימוש בסמים. המכור ממשיך להוציא סכומי כסף גדולים ונראה שבכלל לא איכפת לו ממקום העבודה שלו, מהחשבונות שמצטברים, מהמשפחה או מההדרדרות במצב הבריאותי שלו. בנוסף, יש גם איום של מאסר, אלימות מצד סוחרי סמים שאיתם הוא מעורב, התנהגות לא עקבית ובלתי רציונלית כתוצאה מהפרנויה שהוא חש. כל אלה מייסרים עד מאוד את האנשים שקרובים אל המכור. אנחנו מתחילים לדאוג, אנחנו מתקנים, מתרצים, משקרים ומשלמים חובות וחשבונות ואז אנחנו ממשיכים ודואגים עוד יותר. זו החרדה שלנו. עם הזמן, המצב וההתנהגות של המכור מתחילים להכעיס אותנו. אנחנו צריכים לחפות עליו, לסבול בושות כל פעם מחדש וההכרה שהמכור לא מתכוון לטפל במחוייבויות שלו, כל אלה עושים את שלהם. רבים מאיתנו מרגישים שהעויינות והזעם שהמכור מפנה כלפינו אינם פוסקים, אנחנו מתחילים להרגיש מנוצלים, בלתי נאהבים והעלבונות והפגיעות שאנחנו סופגים כתוצאה מאיבוד השליטה שבשימוש בסמים גורמים לנו לרצות להחזיר בחזרה. אנחנו מתרגזים, מאיימים, פורטים על העבר או מפגינים שתיקה רועמת. זה הכעס שלנו. לפעמים אנחנו מעמידים פנים שהכל בסדר. בכל פעם שישנה הפוגה בשימוש אנחנו מאמינים להבטחות של המכור ונדמה לנו שהבעיה נפתרה. כשההגיון שלנו אומר לנו שמשהו מאוד לא בסדר בהתנהגות שלו, אנחנו עדיין בורחים ממה שאנחנו יודעים ומרגישים. זוהי ההכחשה שלנו. יכול להיות שהתחושה ההרסנית ביותר שאנחנו חווים כתוצאה מהחיים עם המכור היא החרדה שאנחנו לא מספיק נבונים או מספיק טובים כי לא הצלחנו לפתור את בעיותיו של האדם שאנחנו אוהבים ונדמה לנו שאולי באיזושהי דרך אנחנו אחראים להתמכרות שלו בגלל משהו שעשינו או משהו שלא עשינו. זוהי תחושת האשמה שלנו. כאשר הגענו לנקודת יאוש, באנו לנר-אנון - בתחילה כדי למצוא עזרה עבור המכור. רצינו שמישהו יגיד לנו איך לפתור את הבעיה שלנו מכיוון שידענו שאנחנו כבר לא מסוגלים להתמודד איתה בכוחות עצמנו. הרגשנו כבולים למחוייבויות, לא נאהבים ובודדים. ובמידה מסויימת גם חשנו צדקנות ויהירות. בנר-אנון למדנו שהחשיבה שלנו צריכה להשתנות אם אנחנו רוצים להגיע לפתרונות. למדנו להתמודד עם האובססיה שלנו, עם החרדה, הכעס, ההכחשה ותחושת האשמה. בעזרת החברותה ושיתוף החברים בניסיוננו, כוחנו ותקוותנו וביישום 12 הצעדים בחיינו, אנחנו מנסים לשנות גישות ולמצוא דרכים להפחית את תחושת היאוש שאנחנו מרגישים, אנחנו לומדים על האחריות שלנו כלפי עצמנו וכלפי אחרים ומגלים בתוכנו רגשות של אהבה והערכה עצמית. אנחנו מתפתחים מבחינה רוחנית וההתמקדות האובססיבית שלנו במכור... מתחילה לנוע לכיוון הטיפול בחיים שלנו. אוהבים אותך, בואי הצטרפי אלינו, לקבוצת נר-אנון, שם תפגשי חברים שמבינים את בעייתך כפי שרק קרובים של מכורים יכולים להבין. אילנה

 

[missingbamba]

וזה אומר שנשארים או עוזבים את המכור

? ואם מישהו מזדהה עם מה שאילנה כתבה, אשמח לשמוע מה אתם עשיתם ע"מ להתמודד עם התמכרות של אהוב.