כן... למשל במדע חכמת הקבלה
מושג העונג מוזכר רבות, כי סיבת הבריאה עצמה היא שהבורא הטוב והמייטיב רוצה להנות לנבראי..לגרום להם להנות. כיוון שהבורא הוא עצמו אין סוף תענוג והוא אינו רוצה שום דבר בשביל עצמו,אלא כל רצונו זה לתת לעולם אשר הוא ברא, הוא נקרא "טוב ומייטיב". הצורה שבה ה"נשמות" או העולם מקבל את טובו שלו הבורא,או במילים אחרות "אורו"... נקראת "על מנת לקבל". כלומר, הפוך לגמרי ממה שהנשמה אמורה לעשות. הרי הבורא רוצה שנבראיו ועולמו יהנה מהבריאה, והצורה שבה העולם מקבל אמורה להיות דומה לבורא. כלומר, הם אמורים לקבל אין סוף תענוג... אבל הם לא מצליחים. הם לא מצליחים להיות בדרגת הבורא ולהגיע למצב שגם הם נותנים מאורם כמוהו,אור אין סוף. הם לא משתמשים באור הבורא על מנת לקבל אין סוף ולהשפיע, או לתת (כי שוב,הבורא עצמו לא רוצה כלום לעצמו אלא רק לתת לנבראיו ועולמו.)אלא משתמשים באור על מנת האדרת עצמם.. כלומר, עושות "חישוב" כמה אור לקבל ומה השימוש שיהיה בו. תהליך זה של קלקול הדעת נקרא תיקון. תענוג זה דבר שרק הבורא מרגיש וכמות התענוג שבו היא אין סופית. ברגע שיש משהו נחות מהבורא(העולם), אז הדבר הנחות הזה חש בחוסר התענוג האין סופי שממנו הוא בא(נשמת האדם הראשון). כלומר, כל תענוג שאנו מרגישים כאן בעולם מקורו ביכולת לחוש את חוסר התענוג שממנו באנו. לכן אנו נעים ממצב חוסר למצב של סיפוק(שהם רגעיים) ומנסים כל הזמן לקבל כמה שיותר, בלי לרדת לשורש ההבנה שההנאה הכי גדולה ביקום היא לא לקבל אלא לתת. ברגע שאתה יודע שיש בורא בכל רמ"ח אבריך, אתה הופך למקבל אין סוף אור הבורא ומעניק אותו כמו שהוא...מעין צינור לבריאה.
