א-הא! את צריכה להיזהר ממי את מבקשת
סיפורים.. נדמה לי שפעם את זו ששאלת אותי האם היוניון ג'ק היה נהוג כדגל הרשמי של ישראל והודו, ונאלצת לקרוא מגילה ארוכה.. טוב, נעשה את זה קצר. התקופה, מלחמת 1812 (שנמשכה עד 1814, אבל למי אכפת), שכמדומני היתה הפעם הראשונה והאחרונה שהאמריקאים ניסו לכבוש את קנדה. הבחור הוא פרנסיס קיי, עו"ד צעיר שחטא מדי פעם בכתיבת שירה. ב- 1814 הוא מצא את עצמו על ספינה שנפלה בשבי הצי הבריטי האיימתני. הצי, שנשלח לכבוש את העיר בלטימור, היה עסוק בהפגזת פורט מקהנרי שהגן על העיר. במשך כל הלילה הבריטים הפגיזו את הפורט הזה, והאגדה מספרת שבעלות השחר, למרות שהפורט סבל מפגיעות קשות של התותחים, הדגל האמריקאי המשיך להתנוסס בראשו. קיי, שצפה בקרב מהספינה השבויה, נדהם לגלות כי דגל הפסים והכוכבים מתנופף למרות כל ההפגזות, והוא תיאר זאת כך:
Oh, say can you see, by the dawn's early light, What so proudly we hailed at the twilight's last gleaming? Whose broad stripes and bright stars, through the perilous fight, O'er the ramparts we watched, were so gallantly streaming? And the rockets' red glare, the bombs bursting in air, Gave proof through the night that our flag was still there. O say, does that star-spangled banner yet wave O'er the land of the free and the home of the brave?
וזהו. בסופו של דבר הפורט עמד על תילו, בולטימור ניצלה, והבריטים פנו לעסוק באויב קצת יותר רציני - נפוליאון. בהמשך מישהו הלחין את היצירה, וב- 1931 הקונגרס קבע כי השיר הזה יהיה ההמנון הלאומי. מעניין, הא? וזה עוד המנון פטריוטי ונחמד. גם ההמנון הצרפתי מתעסק בדגל, אבל להבדיל אלפי הבדלות, לא בהקשר פטריוטי.. הוא נכתב במקור כשיר שנועד לגייס את תושבי מרסיי לצאת לקרב על פריז בימי המהפיכה הצרפתית (1972). בהמנון (שיש לו מנגינה נפלאה, לדעתי) מוזכרים בין היתר הדגל הספוג בדם של העריצות (המלוכה), חיילי האויב שבאים לכרות את הראש לילדים שלכם, החיילים שיראו את התהילה בעיניהם הגוססות, ובפזמון החוזר מוסבר כי את השדות שלכם מומלץ להשקות בדם האויב. חביב ביותר. את זה שרו החיילים ממרסיי בזמן שצעדו לתוך פאריז, וזה מה שילדים שרים היום בטקסים בצרפת. מוזר, לא? ורק ההמנון שלנו שקט ונחמד, מלא שלום ושלווה ותקווה.