אתה צודק לגבי המעטפות אצל בי אל,
אבל אלו רק מעטפות מגרמניה, ולא ראיתי שום דבר מעניין. וזו רק קופסא קטנה... לגבי גיוס המשאבים, אוסיף הערה קטנה אך חשובה. לפעמים, לעיתים רחוקות, אני נתקל בפריט שעושה לי פרפרים בבטן, אבל מחירו גבוה הרבה יותר מכל מה שחלמתי לשלם. ברוב המקרים אני מחליט לא לקנות, וברוב המקרים מצטער על כך מאוחר יותר. כמו שאמרתי כבר, לדעתי האישית כדאי לפעמים לעשות מאמץ מיוחד ולהוציא סכום משמעותי על פריט מיוחד במינו. את ערכו הוא בדרך כלל שומר, גם אם לא נמכור אותו בשנים הקרובות. כאשר מגיעים עם אוסף, ולאו דווקא בולים, למדרגה מסויימת, הפריטים מתחילים גם לעלות הרבה כסף. לדוגמא, אוסף בובות. אפשר תמיד לקנות בובות "רגילות", אבל אחרי כמה שנים זה אולי מפסיק לרגש, ואז עומדים בפני הדילמה: לקנות או לא לקנות בובת פורצלן של רויאל דלטון ממהדורה נדירה במיוחד בסכום עצום, או מריונטה מקרמיקה צרפתית, במידה הסטנדרטית של מריונטות (יש כזה דבר), עם תלבושת בווארית כפרית מהמאה השבע עשרה, בעבודת יד. זה עולה הרבה יותר מהבול שעליו סיפרתי לאיציק. מה עושים? מוכרים את הכלב ואת הבעל וקונים במקומם בובה? או מוכרים את הבנות וקונים בול, במקרה של איציק? כשהפריט מופיע בהפתעה, וצריך החלטה מהירה, לפעמים קל יותר לסרב ולוותר. אבל אולי כדאי שכל אספן ייצר לעצמו קופת חסכון מיוחדת למקרים נדירים כאלו? לסיכום, איציק - אם היתה מופיעה במכירה פומבית מנורת בית המקדש, לא היית שודד בנק כדי לקנות אותה, בשש מאות תשלומים? בוודאי שכן. השאלה היא כמה פרפרים זה עושה לך בבטן, לא כמה כסף יש לך בכיס.