וכמעט צדקת...../images/Emo156.gif
איך אתה זוכר מה היה הדבר הראשון שכתבתי כאן? אני עצמי לא זוכר! באמת רציתי, ועדיין אני רוצה, לבנות אתר לאוסף, אבל, כל דבר במועדו. רק הערה אחת יש לי, ואני בטוח שלא התכוונת, אבל חשוב להגיד כדי שלא תהיה טעות לאף אחד. אוסף ילדים אינו טפשי, אלא אם כן הוא בבעלות אדם מבוגר שכבר מטפח אותו עשרים שנה בלי לטרוח להבין מה יש, ובעיקר מה אין לו. כאשר ילדים אוספים, ואני מדבר על בולים אבל זה נכון לכל תחום אחר, הם מוגבלים בידע שלהם, ביכולת שלהם להגדיל את הידע (שפות זרות, הבנת הנקרא), ביכולת שלהם להוסיף פריטים (הם לא נוהגים, לא נוסעים לשום מקום בלי ההורים, לא מחזיקים ארנק עם כסף ולא כרטיס אשראי) ולכן, במגבלות האלו צריך לשפוט את האוספים שלהם. בדרך כלל, גם ילדים שמשקיעים על פי יכולותיהם יכולים להגיע להישגים מרשימים בפני עצמם. הקשר בינינו, בפורום הזה, משרת את אחת המטרות היפות באספנות: העברת ידע מאחד לשני. הצעירים שבינינו הם כמובן המרוויחים הגדולים, והשאלה שכל אחד מהם צריך לשאול את עצמו היא לאן להמשיך. אני יושב היום ומכין אוסף לתערוכת הבולים החמישית שבה אני משתתף, בחמש עשרה השנים האחרונות. ובכל זאת אני עדיין מרגיש כמו ילד, עדיין לומד מאחרים כל הזמן, מתלבט, משנה, מחליף, ורחוק מאוד מאוסף "מושלם", אם יש בכלל דבר כזה. אפילו היום, במהלך ההכנה של האוסף חשבתי לעצמי - אם יכולתי להוסיף כמה פריטים, להחליף כמה אחרים - הכל היה נראה אחרת. העובדה הפשוטה היא שאף פעם לא הצגתי פעמיים את אותו הדבר - כל פעם אני מפרק הכל ומרכיב משהו חדש מהתחלה - כל פעם עם פריטים אחרים, והרבה ידע שנצבר בין תערוכה אחת לשניה. המסקנה (תמיר - קרא היטב): אסור אף פעם לזלזל באוסף, לא חשוב כמה הוא התחלתי ופשוט. כל אספן ותיק, מנוסה ובעל אוסף עצום וחשוב ככל שיהיה התחיל פעם משניים שלושה פריטים פשוטים לגמרי, שלא היו שווים כמעט כלום, למעט העובדה הקטנה שבלי לדעת הם היו ההתחלה של אוסף אדיר ויפה.
