שלום לכולם..
כל כך יפה ומרגש איך כולכם כואבים ומביעים את זה. אני כל כך מרוחקת מהרגשות שלי.. כמעט ולא מרגישה כאב , כמעט ולא חושבת בכלל , לא מתגעגעת ... זה כל כך מודחק אצלי..שאני פשוט מקנאה בכל מי שמסוגל לבכות ולכאוב ולהתגעגע. משהו נאטם בי. אני פשוט נושאת גוף כואב..אבל הרגש חסר. האם גם אתם עברתם תקופות שפשוט לא הרגשתם כלום?.. איך שכחתי אותה לגמרי? איך זה שאני לא מרגישה שהיא חסרה לי. אני יודעת שאהבתי אותה ..כשהייתי קטנה חשבתי שהדבר הכי נורא שיכול לקרות לי הוא שאמא שלי תמות. והיא אכן מתה..אבל אני לא מרגישה ..פעם בתקופה אני חולמת עליה , וכועסת או נעלבת ממנה..ורק אז אני מרגישה קצת. אני רוצה להרגיש. אבל שכחתי אותה..
כל כך יפה ומרגש איך כולכם כואבים ומביעים את זה. אני כל כך מרוחקת מהרגשות שלי.. כמעט ולא מרגישה כאב , כמעט ולא חושבת בכלל , לא מתגעגעת ... זה כל כך מודחק אצלי..שאני פשוט מקנאה בכל מי שמסוגל לבכות ולכאוב ולהתגעגע. משהו נאטם בי. אני פשוט נושאת גוף כואב..אבל הרגש חסר. האם גם אתם עברתם תקופות שפשוט לא הרגשתם כלום?.. איך שכחתי אותה לגמרי? איך זה שאני לא מרגישה שהיא חסרה לי. אני יודעת שאהבתי אותה ..כשהייתי קטנה חשבתי שהדבר הכי נורא שיכול לקרות לי הוא שאמא שלי תמות. והיא אכן מתה..אבל אני לא מרגישה ..פעם בתקופה אני חולמת עליה , וכועסת או נעלבת ממנה..ורק אז אני מרגישה קצת. אני רוצה להרגיש. אבל שכחתי אותה..