שלום לכולם

שלום לכולם

רציתי להציג את עצמי מאז קטנותי ידעתי שאני לא אוכל להיות דוס רגיל כלומר, אחד כזה שעושה מה שצריך וזהו. תמיד היה ברור לי שאני אבדוק בצורה הכי רצינית ואם לא מתאים לי, אני חותך. במחשבה הזו הלכתי לישיבה לתדהמתי הישיבה אפילו לא התימרה להתמודד עם הבעיות שהצבתי. מבחינתם הישיבה קיימת בשביל מי שמקבל על עצמו עול תורה ועול מיצוות וכל הבעיות יפתרו תוך כדי לימוד... כמובן שלא יכולתי להשלים עם האפשרות הזו אז מה שעשיתי זה שיצאתי לחיפוש עצמאי. מה שרציתי להגיע אליו זה שתהיה לי סיבה טובה למה (לעזעזל) לקיים מיצוות. כיום לאחר 7 שנים אני חייב להודות שיש לי משהו בידיים והייתי רוצה לשתף את האנשים כאן על מנת לדעת אם מה שהגעתי אליו שווה גם בשביל אנשים אחרים.
 

גל נעים

New member
שלום לך,אני גם מעוניין מאוד לשמוע.

איזו תיזה מעניינת יש לך שאמורה לחייב אותי (או כל אדם) לשמור תורה ומצוות. נ.ב-ברוכים הבאים.
 

Exit 25

New member
מזל טוב, יש לך יומולדת מחר!

ספר לי מה יש לך בידיים, אני לא יכול לישון מרוב סקרנות
 
שלד

אנסה לתאר את השלד של מה שהגעתי אליו כלומר ללא תוכן ממשי הערך של הבניה בצורה הזאת הוא שקודם כל אני מציב דבר שלם מול העיניים ודבר שני הבניה העצמית שלי לעצמי לקחה המון זמן מה שיגרום לכך שאם אתחיל לתאר את התהליך זה יהיה קשה מדי לתפיסה בפעם אחת (אולי בהמשך יהיה כדאי לעשות את זה). אתחיל ממש ממש בהתחלה. העניין הוא שתמיד חיפשתי אמת אוביקטיוית כלומר שאני אדע בוודאות שהתורה היא אמת (אני עדיין חושב שצריך להגיע לוודאות). ומה שנוכחתי לדעת זה שאין דבר כזה בכלל. כלומר : הרגש וודאי שאינו אוביקטיוי. השכל (שבזמנו החזקתי ממנו כ"מלך" הבלתי מעורער) גם לא מספק את הסחורה (אפשר לפרט, אבל לא עכשיו) ואפילו התחושות הכי בסיסיות שלי בחיים כמו שאני רואה שולחן עגול במחקר מעמיק התברר לי שזה לא וודאי. כל הבלאגן הזה הביא אותי לחשוב (באמת) את השאלה האם אני חי או שהכל חלום... וממילא אין ערך לכלום.. גם לא לחיים... ואז הבנתי שיש גבול לשכל. והעניין הוא שוודאות בחיי תמיד הייתה לי. גם אם אני לא מצליח להוכיח בשכל שאני חי. ובעצם העניין הזה הסביר לי שבעצם אני לא מחפש אמת אוביקטיוית. איתה אין לי מגע. אלא אני אסתפק גם באמת סוביקטיוית. בזמנו קראתי לזה אוביקטיוי סוביקטיוי היום אני קורא לזה סוביקט עליון. והעניין הזה נתן לי את האפשרות ליבדוק האם התורה והמיצוות נכנסות אצלי לסוביקט העליון שלי.(הדבר הזה הציל אותי מחיפוש אחר דבר שלא קיים. התורה והמצוות והיחס שלהם אל האדם לא עובר דרך האוביקטיויות!) והנקודה הזאת של וודאות חיי הייתה הפתח הצלה שלי. הבנתי שיש לי כאן וודאות במשהו ביכלל ועכשיו אני יכול לפתח את זה ולראות אם זה יביא אותי לקיום מיצוות (ועכשיו הוודאות הזאת אצלי גם בהכרה ורוב בני האדם לא מסתבכים עם זה ביכלל הם וודאים בחייהם ללא פיקפוק ובעצם רק השכל הוא כלי כל כך רב עוצמה שהוא יכול להביא אדם אפילו לפיקפוק (בשכל) בוודאות חייו). וזו האמונה.הוודאות (ואני אסביר) תמיד הדוסים (האמיתיים) אומרים שהאמונה היא וודאות ותמיד זה שיגע אותי כיוון שהם תמיד היו מוכיחים כל דבר מתוך פסוקים אימרות וכדו´ אז יצא שאף פעם לא יכולתי לקבל את דבריהם.. אז הגדרתי לעצמי שזו (הוודאות) זו האמונה ופיתחתי את זה הלאה לראות מה זה יתן לי. עכשיו אני אסביר למה קראתי לוודאות הזו אמונה: העניןן הזה שתיארתי לעיל נתן לי את האפשרות להאמין באלוהים. טוב, אני רואה שקצת נסחפתי..... אני אעצור כאן ואחכה לתגובות.. ברשותכם, כמובן...
 

בן הרב

New member
קודם ברוך הבא

ושנית אני קורה לגיבוב שכתבת כאן "זבל יצירתי" והקדימוך חברים בפורום שהגיעו למסקנה זת כבר קודם אבל איך אתה מקבל מכאן ראיה שיש אלהים וצריך לשמור תומ"צ
 
../images/Emo129.gif../images/Emo59.gif../images/Emo25.gif

אח שלי, אתה אומר פה משהו בסיסי ביותר שנאמר לי מגיל בת מצווה. מענין איזה ישיבה למדת כי זה הבסיס של היהדות. בשאינו מובן לך אל תחקור! אתה יכול לנסות להבין חלק אבל שאתה מתחיל להסתבך ולא להבין את מה שקורה אל תשאל! תעזוב את זה! יש דברים שלא מובנים. זה בסיס ביהדות שיש מצוות ויש חוקים ואת החוקים אנחנו לא צריכים בכלל לנסות להבין. זה תרוץ קלאסי ומעולה של ממציאי הדת! נותנים הסברים ושזה מגיע לנקודות שאין מהם מוצא אז אומרים: אל תחקור בזה, אל תנסה להבין כל דבר. אז תן לי לספר לך שאני גם הולכת לפי השיטה שלך! שאומרים לי בואי תבדקי, תדברי עם עוד רבנים, תקראי עוד ספרים. אני לפעמים לא רוצה בכלל להבין, לא רוצה יותר לשמוע, יש דברים שלא מובנים לי בכל מקום ואני לא חיבת לדעת את כל הגמרא כדי לצאת בשאלה. +אלוהימית לא מבינה מה לא מובן בקיום שלה?+
 
אני מסכים

קודם כל אני לא יודע מי עבד עלייך אבל ב"מופלא ממך אל תדרוש" מדובר על מעשה בראשית ועל אלוקים בעצמו. וזה בכלל לא נתון למחלוקת מדובר על דברים שלא ניתנים להגעה בשכל האנושי כמו אמת אוביקטיוית וכדו´ ולו הדת הייתה גם כזאת אז גם בזה היה אסור לדרוש אבל,במחילה, רק אידיוט יחשוב כך כיוון שאז לעולם אף אחד לא יקבל על עצמו את הדת. ברור שזה שטויות ורק אדם שלא בנה את עולמו הרוחני וחי מתוך אינרציה מסוגל לומר דברים כאלה ואני יכול להעיד שבספרים הרציניים אין את השטויות האלה-להיפך. למשל הרס"ג שכתב את ספר האמונה הראשון-כששאלו אותו מה הוא עושה הוא ענה שלא ייתכן שהחקירה ההכרחית תהיה נמנעת (ציטוט חופשי) ודרך אגב אני מסכים עם זה שלא צריך לדעת את כל הגמרא בשביל לחזור בשאלה לא צריך ל דעת גם את חלקה. ובעיני זה לגיטימי לחזור בשאלה כמובן בתנאי שאת נאמנת לעצמותך ובדקת ברצינות
 
גם אני מסתפקת באמת הסוביקטיבית שלי

ומה אני אגיד לך, התורה והמצוות ממש לא נמצאים שם. אולי יש אנשים שהרעיון שצריך להרוג אנשים בסקילה בגלל שהם זרעו פרחים בגינה בהתראה בשבת, ניראה להם כמו סוביקט עליון, לי זה ניראה, באופן סוביקטיבי כמובן, גועל נפש!
 
ברור

שזה נראה גועל נפש וזה שיש מלחמות בעולם זה לא גועל נפש? וזה שלידה זה דבר כואב זה לא מגעיל? וזה שברית זה כואב זה לא דוחה את הנפש? אבל במידה ותגיעי לכך ששמירת שבת זה חלק מהטבע שלך ובשביל להציל אדם שחטא נגד טבעו צריך לעשות מעשה מאוד קשה ולהרוג אותו וזה רק בגלל שכך הוא חוזר להיות מסודר עם טיבעו אז זה יהיה הגיוני? (במידה ותלמדי את עניין העונשים בתורה תראי שביכלל לא מדובר בעונש במובן שאנו מכירים אלא תמיד השיקול הוא טובתו של הנענש עד כדי כך שאדם שחטא בחטאים החמורים ביותר לא עונשים אותו כיוון שעל זה לא ניתן לו כפרה ולכן עונשו מהשמיים) כמובן שהבעיה היא לדעת שבאמת זהו הטבע הפנימי שלנו (התורה) ובשביל זה התחלת לכתוב את ה"שלד" אבל הפסקתי באמצע כיוון שזה לא נעשה בצורה מספיק טובה
 

ephi79

New member
טובתו של הנענש???

איפה זה כתוב? איכשהו "ונכרתה הנפש ההיא..." לא נשמע לי דאגה לנפשו של אותו אדם.
 

Le Fay

New member
רק שמסופקתני אם קרא אותו. סביר יותר

ששמע מפי מישהו ששמע מפי מישהו שקרא ועשה מזה סלט לצרכיו. כמו בדיחות הרשת שעובדו במגזר החרדי למעשיות משעשעות על רעבע ותלמידיו וכמו התגליות המדעיות שהוצאו מהקשרן ונוכסו למנגנון ההחזרה בתשובה.
 
למעלה