שלום לכולם!

Julia16

New member
שלום לכולם!

אתם עוד זוכרים אותי בכלל? האמת היא שלפי איך שלא שמתם אותי בלח נציגים נראה לי שלא ממש..
באמת,ואתם אעוד כזה מתפלאים, ´את מי שחכנו?´.. אני ממש נעלבתי...
בכל מקרה רק רציתי להגיד שאני יכתוב עוד, קצת יותר מאוחר כי כרגע אני משתמשת במקלדת האלקטרונית,אז זה קצת קשה לכתוב ככה... ג´וליה
דרך אגב כבר חזרתי מישראל ואני חייבת להגיד שהיה מאוד קשה להפרד..
 
היי../images/Emo13.gif

לא מכירה אותך, אבל הצטרפתי קצת אחרי ש´נעלמת´ ( או תירוצים תירוצים
) בכל מקרה, ברוכה השבה לפורום, וספרי קצת על איך היה בישראל
 

Julia16

New member
אז ככה!

החתונה הייתה נחמדה מאוד, לא יותר מידי אנשים (רק 250 בערך..) , מלא קרובים שלא ראו אותי כבר שנים בקושי זיהו אותי ואמרו לי בהשתהות ´איך גדלת! איזה יפהיפיה נהיית.!´.. (פדיחות .
.), החופה הייתה מאוד יפה, החתן והכלה לא הפסיקו לרקוד כל הערב ואפילו אני נאלצתי לקום ולרקוד (היו שם מרקידים מעצבנים כאלה שסחבו אנשים מהשולחנות לרחבה..) , האולם היה יפה ומהודר, זוג המחותנים נראו לגמרי מאוהבים ולא הפסיקו להתנשק
, האוכל היה טעים ובסך הכל היה שממיייייח....
ו... אז.. זה נגמר. מהר מידיי..
אחרי יומיים נפגשנו שתי המשפחות (של החתן ושל הכלה) במסעדה, וסוף סוף יצא לנו קצת להכיר אחד את השני. סוף סוף גם יצא לי לדבר עם אשתו של אחי וקצת הכרתי אותה וראיתי שהיא נורא אינטילגנטית ונחמדה, ואפילו קבענו שלמחרת נצא לשופינג ביחד... וזהו, באותו יום של השופינג, בערב כבר היתה הטיסה שלנו וההינו צריכים לחזור. ב-א-ס-ה!
מזה לא רציתי לחזור! רציתי להישאר בישראל, שאפילו שאנשים מתפוצצים, והאבטלה גוברת, זה עדיין הבית שלי! המשפחה שלי, הידידים, האוכל, הטלוויזיה, האופי של האנשים, הכל! שם אני רוצה להיות! אבל, אנחנו חייבים להיות פה. בארץ ממילא אין עבודה להורים שלי ופה כמובן גם בטוח לחיות. אבל אני עדיין לא מפסיקה לחשוב על ישראל, ומקווה שאני ימצא איזה שהיא דרך לחזור לשם. ג´וליה
 

A.L (boy)

New member
היי ג´וליה - כמה שאלות...

אז לפני שאת קוראת, עלי להקדים ולאמר שאת ההודעה הבאה כתבתי בתגובה להודעה הראשונה שלך בפורום (שגם נמצאת ב"מאמרים" תחת הכותרת ´אנגליה´), ולצערי לא הספקתי לשלוח אותה כי עד ששמתי לב אליה, כתבת בהודעה אחרת שאת אוטוטו יוצאת לטיסה (אז שמרתי אותה עד עכשיו): אומנם אני גר בישראל, אבל באופן אישי, מאוד מעניין אותי לקרוא חוויות של בני נוער שגרים בחו"ל, בפרט אנגליה (כי זה מקום שתמיד רציתי לגור בו, ועדיין רוצה, אבל נראה לי שזה יקרה כמה שנים מאוחר יותר, כיוון שעכשיו אני בן 17, לפני בגרויות, ואני בספק שהורי יעברו להתגורר באנגליה בזמן הקרוב
). דבר ראשון, מאוד מעניין אותי לשמוע על החוויות שלך בשבועות הראשונים שניסית להתרגל למקום, הטובות וגם על הפחות טובות (ואיך הילדים בבצפר הגיבו לכך שנערה ישראלית באה לחלוק איתם כיתה?). לפני שנה וחצי (- לפני ה- 11 בספטמבר, יש לציין), יצא לי לנסוע לפרוייקט בוורמונט (ארה"ב), למשך שבועיים, ונפגשנו שם עם ה-מ-ו-ן בני נוער אמריקנים ו- 14 אירים. האמריקנס מדברים יחסית מהר (וגם תחומי ההתעניינות שלהם לא נראים לי מי יודע כמה), אבל לאירים (כתולים ופרוטסטנטים - הרבה יותר מגניבים מהאמריקנים אם כבר) יש מבטא אומנם מדהים, אבל קשה להבנה, לפחות בהתחלה כשמדברים איתם. אני חולה על המבטא והסלנג הבריטי, אבל מענין אותי לדעת איך הסתדרת עם השפה והמבטא (והאם סיגלת לעצמך כזה בשנתיים וקצת -וואו- האחרונות?).. מההודעה שלך עולה שאת לא הכי משתגעת שם על הנוער, אבל האם יש לך שם חברים/חברות טובים/ות, האם הם מתעניינים במקום ממנו הגעת, והאם אין לך שאיפה לשנות אותם במקצת, לפחות את אלה שבסביבתך הקרובה? אגב, לגבי הקטע של ה"סורי", אני דווקא מוצא את זה כדבר מאוד חיובי, וכיוון שאת לא גרה בארץ כבר קצת יותר משנתיים, אולי הספקת לשכוח עד כמה זה חסר פה.. נ.ב אל תחששי לכתוב הודעות ארוכות, אני אקרא בשמחה! (ולמה סדרות מטומטמות? דווקא הבריטים ידועים בטלוויזיה האיכותית שהם מייצרים
).
 

Julia16

New member
שלום איי.אל בוי!

אז קודם כל, נחמד לדעת שמישהו מתעניין בי (או לפחות בחיים באנגליה).. עכשיו, בוא אני יגיד לך משהו, אין לך סיבה, ואני חוזרת, אין לך שום סיבה שבעולם לרצות לעבור לגור באנגליה. תאמין לי, וזה מנקודת מבט של מישהי שחיה שם. טוב, אז איך זה היה כשרק עברתי? אז ככה. באתי לבית ספר, המורה הציג אותי לפני הילדים בכיתה, הילדים השתתקו, הילדים בהו בי לכמה דקות, המורה הושיב אותי באחד השולחנות, הילדים חזרו לדבר. סוף הסיפור. לא, סתם.. אבל מה שכן, אף אחד לא ממש התעניין בי ואת אף אחד לא עניין מאיפה אני. בהתחלה אולי היו קצת יותר נחמדים אליי כי ראו שאני זרה, ולא לגמרי מבינה את כל האנגלית וזה, אז קצת יותר התחשבו בי, למרות שהיו כל מיני בנות שהיו ממש מגעילות אליי והם לא חשבו בכלל שאולי גם ככה קשה לי, עם המעבר לארץ זרה והכל, ואני ממש לא צריכה שכל מיני בנות מפגרות יצחקקו כל פעם שלא הבנתי משהו ואני עושה אולי משהו בצורה לא נכונה. באמת, עכשיו אני נזכרת בזה.. כשעברתי לשם בכיתה ט´, ההיתי בטוחה שאני נכנסת למקום שבו אני יוכל לתקשר עם אנשים בוגרים, פחות או יותר. אבל כשהגעתי לשם ממש ההיתי בשוק. כל הילדים היו כל כך לא בוגרים, וכל הזמן מצחקקים על שטויות, ומתנהגים כמו ילדים בגן, פוחדים להצביע או לדבר בשיעור.. ואפילו בנים לא רצו לשבת ליד בנות, וההפך, ואני חושבת לעצמי ´אלוהים, זה ילדים בכיתה ט´?!? הם מתנהגים יותר כמו בכיתה ג´!..´ וממש הרגשתי כאילו הורידו אותי כיתה או משהו. היו כל מיני מקרים שנגיד לא הבנתי בדיוק מה שצריך לעשות, נגיד אני זוכרת שאיזה פעם אחת בסוף שעור בישול, לא שטפתי את הכלים בצורה שלהם, (כי שם האנגלים שוטפים כלים בצורה אחרת) אז ילדה אחת שהייתה לידי כזה רואה את זה וצועקת לי ´לא! את משתמשת בספוג הלא נכון!´ (או המטלית הלא נכונה, או השד יודע מה..) ואז היא כזה מתחילה לצחוק ולצחוק כמו איזה אני לא יודעת מה... וכאילו מה כבר עשיתי! שטפתי את הכלים עם הספוג הלא נכון.. וכאילו, הילדה הזאת היא מטומטמת במיוחד והייתה צוחקת על כל דבר, אבל בכלל רוב הבנות שם היו כאלה. או שנגיד פעם אחת, כשרק הגעתי ולא ידעתי שבשביל אנגלים אם אתה מתווכח עם מורה, אז זה נקרא חוצפה. אז פעם אחת באיזה שעור לא ממש הבנתי מה המורה רוצה, אז דיברתי איתה בצורה כנה ואמרתי לה שאני לא מבינה, או שאני לא מסכימה איתה על משהו, בכל מקרה כשגמרתי לדבר איתה הבנות שישבו לידי כזה הסתכלו עליי המומות והתחילו לצחוק. ואני כמובן לא הבנתי מה הם רוצות, ואז הם אמרו לי שכאילו התווכחתי עם המורה וכל זה.. עזוב, אני יכולה להביא לך עוד הרבה דוגמאות.נו טוב,רק עוד אחת. אני זוכרת פעם אחת ממש מתי שהגעתי, וישבתי ליד ילדה מוסלמית, והיא שאלה אותי מאיפה אני, ואמרתי מישראל. אז היא אמרה לי משהו בסגנון של ´הישראלים הורגים את הערבים´. אז התחלתי להגיד לה, לא, זה לא ככה, הערבים זורקים אבנים על החיילים הישראלים וכל זה.. ומתי שהתחלתי כזה להסביר לה על זה ברצינות, אז היא הייתה ממש המומה, כאילו, מה אני לוקחת את זה ברצינות, מה פתאום אני מדברת איתה על פוליטקה, זה לא מעניין אותה בכלל, וכאילו היא לא הבינה מה פתאום אני מתחילה להתווכח איתה על נושא כזה ´משעממם´ ... ובקיצור היא מהר השתיקה אותי כדי שחס וחלילה היא לא תצטרך להביע גם איזה דעה בנושא (לא שיש אחת כזו..) או שבהתחלה גם בגלל המבטא שלהם או הסלנגים לא ממש הבנתי על מה הם מדברים או מה הם רוצים ממני, וכזה קצת התביישתי, כאילו הסמקתי וזה, וזה מזה הצחיק אותם או שסתם נראה להם טפשי.. (דרך אגב, הם מסמיקים כל הזמן. נגיד אם הם צריכים לדבר לפני הכיתה אז הם נהיים כזה אדומים ונורא מתרגשים, או אם המורה צועקת על מישהו לפני כולם אז הוא נהייה ממש אדום ומתבייש..) בקשר לשאלה שלך, איך הם התייחסו לזה שאני ישראלית, אז זה לא ממש עניין אותם. למעשה, רוב הילדים בכלל חשבו שאני ארופאית, ואני מצרפת או גרמניה (כי אני בהירה), אז הם היו בטוחים שאני מאיזה ארץ כזאת. מי שכבר כן שאל אותי מאיפה אני ואמרתי לו שאני ישראלית, לא הבין על מה אני מדברת, לא ידע בכלל איפה זה ישראל וברוב המקרים הוא אפילו לא שמע על המקום ´הנידח´ הזה בכלל.. מי שכבר כן ידע קצת יותר על המקום שאל אותי אם זה איפה שישו גר... בכל מקרה אף אחד לא שאל אותי איך זה בישראל וזה לא עניין אף אחד, וחוץ מזה אתה צריך להבין שיש עוד הרבה תלמידים זרים בבית ספר, מכל מיני מדינות בעולם, כך שלא ההיתי הזרה היחידה ולא ההיתי משהו מיוחד שם. בקשר למבטא והסלנג, אז פה, בניוקאסל יש לאנשים מבטא ג´ורדי. ובו אני יגלה לך שזה ממש לא המבטא שמדברים בו בסידרות קומדיה הבריטיות. זה לא ´קווין אנגליש´. זה מבטא שאם בחיים לא שמעת אותו, יהיה לך מאוד קשה להבין אנשים, גם אם האנגלית שלך מעולה. אבל אני התרגלתי אליה ואחרי שלוש-ארבע חודשים כבר הצלחתי להבין דיי טוב. בקשר לסלנג, יש להם המון המון מילים וביטויים שלמישהו שכל החיים שלו למד אנגלית המריקאית יהיה מאוד קשה להבין. בקשר לשפה, האנגלית שלי היום מעולה, כלומר אני מבינה הכל, מדברת כמעט שוטף (אבל כמובן עם טעויות) הכתב שלי מאוד מאוד השתפר וכמעט שאין לי טעויות, וזהו. וגם כשהבנתי הבנתי אנגלית טוב מאוד, אבל אין בכלל מה להשוות להיום. טוהב, אני חייבת לסיים... מצטערת אם לא עניתי על משהו, אבל נרה לי שגם ככה כתבתי מספיק..... אשמח לשמוע תגובות! ג´וליה
 

A.L (boy)

New member
נהנתי לקרוא!

אז ככה, לגבי המבטא, אני דווקא לא רואה הרבה סדרות קומיות בריטיות, אלא יותר סרטים ("בילי אליוט"; "משהו לחלום עליו" - שדווקא מתרחש בניוקאסל, על שני נערים שעושים הכל על מנת להשיג כסף למנוי משחקי כדורגל של קבוצתם הנערצת; "מלכודת העכברים" שנעשה באנגליה אבל המבטא שם כל כך קשה עד שזה היה נשמע לי כמו נורווגית), בכולופן, יש בזה משהו שמאוד תופס אותי ואני מוקסם ממנו כל פעם מחדש. שנית, מאוד הצחיק אותי לקרוא שבאנגליה שוטפים כלים בצורה אחרת (שיעור בישול?! מגניב!), הקטע שהתווכחת עם המורה, ובעיקר הקטע שהם מרבים להסמיק
(והם בכלל לבנים כמו שלג, אז בטח כשהם מסמיקים, ממש רואים את זה.. אבל זה חמוד). אגב, יש עוד קטעים כאלה של "הבדלים תרבותיים" בין אנגליה לישראל שאת זוכרת? לגבי הילדה המוסלמית, נראה לי שאם היא הייתה בכיתה שלי לא היה לה על מה לדבר איתי ועם חברים שלי, כי פוליטיקה, אקטואליה ומה שמסביב הם נושאים מאוד מדוברים אצלינו (מצד שני אני יכול לסמוך על חבר שלי שהוא כבר היה גורם לה להתעניין בזה...). מעניין שהבנות אצלכם כאלה מגעילות (למשל, הבנות האיריות שנפגשנו איתן לפני שנה למשך שבועיים היו מ-א-ו-ד חמודות, ומרוב שכולנו נקשרנו אחד לשני הן בכו ביום שעזבנו.. נקודה לטובת האירים
), אבל בכל זאת, יש לך כמה חברות בנות או בנים טובות/ים? וחוץ מברים, איפה אתם עוד מבלים? (לא בא לך למשל לקחת איזו חברה, ולהסתובב קצת ברחבי אנגליה..?
), אממ.. ובערך, מה סדר היום שלך בניוקאסל? טוב ג´וליה, מקווה שלא שיגעתי אותך, אז אני אעצור כאן. ותודה על ההודעה המושקעת
(ומשהו באמת באמת אחרון - איך המזג אויר שם? את אוהבת?)
 

Julia16

New member
שוב פעם אני!

מצטערת שאני מעלה הודעה שכבר ממזמן ירדה מהעמוד, אבל בשביל לענות על כל השאלות שלך אני צריכה לראות את העודעה שרשמת.. אז ככה, יש עוד הרבה חוויות כאלה שאני זוכרת, אבל אין לי כוח עכשיו להתחיל לספר עליהם... אולי בפעם אחרת אני יספר, (אם תבקש ממש יפה..
) בקשר לבנות האיריות, אתה צריך להבין כמה דברים. קודם כל, אתה ההית במסגרת שונה מבית ספר, אתה ההית במשלחת מיוחדת שבאו אליה רק אנשים שהם במיוחד אינטליגנטים\ חברותיים\ דוברי אנגלית טובה ועוד כול מיני דברים. לכן גם אני לא מתפלאת שהאנשים והבנות שהכרת שם היו כל כך חמודות ומתוקות ופוצי-מוצי...ולא לדבר על זה ששם אף אחד לא הכיר אף אחד, אז ברור שאנשים יהיו יותר נחמדים אחד לשני. אבל אני יכולה להבטיח לך שאם ההית בא לסתם בית ספר אירי וההית פוגש ילדים מכל הסוגים, אז הדעה שלך עליהם כבר לא הייתה כל כך חיובית.. בקשר לילדה המוסלמית, אתה צריך להבין שזו לא רק היא ככה שלא מתעניינת בפוליטיקה או אקטואליה. שם באופן כללי, כל הילדים (ואני גם כתבתי את זה בהודעה הראשונה שלי) בכלל לא מתעניינים בדברים האלה. והסיבה היא פשוטה. הילדים האלה גרים בארץ שאין בה שום בעיות (חוץ מאיזה כמה פרות שהחליטו להשתגע..), והחיים בה טובים, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית, ובאופן כללי לאנשים האלה טוב בחיים (חוץ מאולי בעיות אישיות). ולכן גם לא מעניין אותם שום דבר חוץ מהחיים הקטנים שלהם, הם לא מתעניינים במה שקורה בעולם, והם לא מעורבים בכלל בקטע הזה . בגלל זה הם גם עדיין מאוד לא בוגרים, בגלל שהם עוד לא חוו שום משבר או בעיות רציניות בחיים שלהם. בקשר לחברות, יש לי שם חברות, אבל אתה צריך להבין ש´חברות´ זה מושג שאצלהם הוא שונה לגמרי. שם ´חברים´ זה מה שאנחנו קוראים ´ידידים´. הקשר בין חברים הוא מאוד שטחי ולא עמוק. הם לא קשורים אחד לשני, והם גם לא מכירים אחד את השני באמת. כלומר, הם לא מנהלים למשל שיחות נפש, או בכלל שיחות על עצמם ופותחים את עצמם לפני החברים שלהם. ברוב המקרים הם אפילו לא יודעים מה התחביבים, הדעות או העדפות של החברים שלהם. החברים שלהם זה כאילו רק בשביל לשבת לאכול ארוחת צהריים ביחד או לצאת לעשן בחצר..הם בקושי מדברים אחד עם השני וברוב המקרים סתם יושבים אחד ליד השני ושותקים... ילדים לא הולכים אחד לשני הביתה, ואין מה לדבר על לעשות מסעות ביחד... אז בקיצור יש לי חברות, אבל אני לא מרגישה כלפיהם כלום. כאילו, אני נפגשת איתם בבית ספר, מנהלת איתם קצת ´סמול טוק´ על דברים שלא מעניינים אף אחד, וזהו. אין מה לעשות זה המצב שם. טוב, שוב פעם כתבתי הודעה באורך של מגילה, אז אני יסיים פה. ביי, ג´וליה
 

A.L (boy)

New member
ג´וליה, תודה על ההיענות!

כשחושבים על זה, מבחינה מסויימת זו לא ממש אשמתם שהם לא מתעניינים בפוליטיקה ודברים מסוג זה כיוון שכמו שאמרת, זה לא ´אישיו´ שמטריד אותם. האמת, זה דיי מעורר קנאה. בכולופן, אם מידי פעם תעלי הודעה על חוויות שאת עוברת באנגליה, יהיה ממש נחמד
ביי, בינתיים!
 
אההה *שובפעםנדחפת*

מה לעשות, אני קרציה
רק רציתי לומר שאני קוראת את כל ההודעות שלך (כן כן, כ-ל ה´מגילות´
), ואמממ... יש לך איסיקיו\מסנג´ר\משהו? -קטי דה קרציה.
 
ווא

אני בדיוק כמוך. החלום שלי זה לגור באנגליה. לא יודעת, האנשים האנגליים שאני בקשר איתם באינטרנט הם אנשים מאוד מעניינים, ונחמדים. אני נורא אוהבת את המבא הקוקני הזה נאמ
ואת הסלנג שלהם, שאני פחות או יותר מבינה אותו (למרות שלפי מה שאני יודעת לכל איזור או עיר יש סלנג ייחודי משלו). אז סליחה שאני מתערבת בשרשור הזה, פשוט כשאני רואה ´אנגליה´ אני מתחילה להתרגש ולחשוב על דברים להגיב, למרות שזה אפילו לא קשור אלי.
וסדרות בריטיות הן בהחלט בין האיכותיות ביותר שיש, שלא לדבר על סרטים בריטיים
.
 
למעלה