הסופר המתוסכל
New member
שלום לכולם
הפסיכיאטר שלי חושב שגם לי יש אספרגר. חבל שהוא נזכר בזה עכשיו, בגיל 31, אחרי שירות צבאי מלא שהרס אותי נפשית ושבע שנות למידה באוניברסיטה לתואר ראשון. הוא חשב על זה אחרי שדפקתי ריאיון קבלה ללימודי מידענות, שזה משהו שאמור להיות תפור עליי. כאילו, אני לא מבין מה אנשים רוצים לשמוע. אני חושב שצריך לעשות משהו מהר, כי אם אני לא מצליח להסתדר בלי ההורים שלי עכשיו, כשהם רק בחו"ל, מה אני אעשה אחרי שהם ימותו (ואז אני אהיה עוד יותר מבוגר ממה שאני עכשיו). אני מקווה שהבעיה שלי זה באמת אספרגר כי אולי סוף-סוף תימצא סיבה לכל הבעיות האחרות.
הפסיכיאטר שלי חושב שגם לי יש אספרגר. חבל שהוא נזכר בזה עכשיו, בגיל 31, אחרי שירות צבאי מלא שהרס אותי נפשית ושבע שנות למידה באוניברסיטה לתואר ראשון. הוא חשב על זה אחרי שדפקתי ריאיון קבלה ללימודי מידענות, שזה משהו שאמור להיות תפור עליי. כאילו, אני לא מבין מה אנשים רוצים לשמוע. אני חושב שצריך לעשות משהו מהר, כי אם אני לא מצליח להסתדר בלי ההורים שלי עכשיו, כשהם רק בחו"ל, מה אני אעשה אחרי שהם ימותו (ואז אני אהיה עוד יותר מבוגר ממה שאני עכשיו). אני מקווה שהבעיה שלי זה באמת אספרגר כי אולי סוף-סוף תימצא סיבה לכל הבעיות האחרות.