שלום לכולם
אני לא פעילה בפורום אך בהחלט פעילה למען בעלי חיים בכללי, בנוסף טבעונית.
יש סוגייה אחת שמטרידה אותי בכל הקשור לעיקור וסירוס של חיות, והייתי שמחה לשמוע את דעת הנוכחים.
עיקור וסירוס נתפס כדבר הומני שמטרתו למנוע התרבות של בעלי חיים במחוזות האדם ולמנוע סבל של המוני פרטים שנמנעת דרכם מלהגיע ולהיוולד בעולם.
מצד אחד, ברור לחלוטין שזהו הפיתרון ההומני ביותר בהתאם לנסיבות, ושעדיין מאפשר לבעל החיים לחיות חיים מלאים ועשירים מבלי להביא צאצאים נוספים לעולם ולבקר את אוכלוסיית בעלי החיים. מצד שני, ברמה מוסרית בסיסית יותר, קשה לי קצת להימנע מהמחשבה שהאדם עם כל כוונותיו הטובות, קצת משחק את אלוהים ומתערב בגופם של בעלי החיים בצורה כל כך פולשנית,ובעצם לוקח מהם את הדבר החשוב ביותר והטבעי ביותר שיש להם- היכולת להביא צאצאים לעולם.
אני למשל אימצתי לא מזמן כלבה שכשנמצאה ברחוב הייתה כבר בהריון, עוד לפני שהגיעה אלי וללא ידיעתי ביצעו בה עיקור והפסיקו את ההריון, שהיה כבר באמצע הדרך. היה לי קשה מאוד עם המחשבה הזאת, מצד אחד- אנחנו מאמינים שזה הדבר הנכון לעשות בשבילם, ומה נעשה עם הגורים? עוד כלבים בעולם שצריך לדאוג להם? מצד שני, לפתוח בטן של כלבה הרה ולעקור מהרחם שלה את התינוקות שלה... לא יודעת.. נראה לי שאנחנו קצת טופחים לעצמנו על השכם יותר מדיי על הפיתרון ה"הומני" וקצת פחות מתעסקים בשאלות המוסריות.
אני לא אומרת לרגע ולשנייה, לפני שכולם מתנפלים, שיש לדעתי פיתרון אחר, כי כל עוד נגזר על בעלי החיים האלו לחיות בעולמו של האדם, שהרביע אותם לממדי אסון וכעת מעקר ומסרס אותם כדי לנסות למזער את הנזק, אין באמת פיתרון יותר טוב. ברור לי שאי אפשר לדאוג למליונים של חיות שהיו נולדות ללא העיקורים והסירוסים. למעשה הדרך היחידה להילחם בתופעה מסוג זה בלי לעקר ולסרס הייתה אם לכל בעלי החיים האלו היה בית שמשגיח עליהם היטב ומונע מהם את האפשרות, וגם זה לא היה הדבר הטבעי בעולם שכן החיות היו במצב של תסכול מיני תמידי.
אז לא כתבתי כאן בכדי לטעון שיש פיתרון אידיאלי, אבל להעלות דיון מוסרי. מה דעתכם?
אני לא פעילה בפורום אך בהחלט פעילה למען בעלי חיים בכללי, בנוסף טבעונית.
יש סוגייה אחת שמטרידה אותי בכל הקשור לעיקור וסירוס של חיות, והייתי שמחה לשמוע את דעת הנוכחים.
עיקור וסירוס נתפס כדבר הומני שמטרתו למנוע התרבות של בעלי חיים במחוזות האדם ולמנוע סבל של המוני פרטים שנמנעת דרכם מלהגיע ולהיוולד בעולם.
מצד אחד, ברור לחלוטין שזהו הפיתרון ההומני ביותר בהתאם לנסיבות, ושעדיין מאפשר לבעל החיים לחיות חיים מלאים ועשירים מבלי להביא צאצאים נוספים לעולם ולבקר את אוכלוסיית בעלי החיים. מצד שני, ברמה מוסרית בסיסית יותר, קשה לי קצת להימנע מהמחשבה שהאדם עם כל כוונותיו הטובות, קצת משחק את אלוהים ומתערב בגופם של בעלי החיים בצורה כל כך פולשנית,ובעצם לוקח מהם את הדבר החשוב ביותר והטבעי ביותר שיש להם- היכולת להביא צאצאים לעולם.
אני למשל אימצתי לא מזמן כלבה שכשנמצאה ברחוב הייתה כבר בהריון, עוד לפני שהגיעה אלי וללא ידיעתי ביצעו בה עיקור והפסיקו את ההריון, שהיה כבר באמצע הדרך. היה לי קשה מאוד עם המחשבה הזאת, מצד אחד- אנחנו מאמינים שזה הדבר הנכון לעשות בשבילם, ומה נעשה עם הגורים? עוד כלבים בעולם שצריך לדאוג להם? מצד שני, לפתוח בטן של כלבה הרה ולעקור מהרחם שלה את התינוקות שלה... לא יודעת.. נראה לי שאנחנו קצת טופחים לעצמנו על השכם יותר מדיי על הפיתרון ה"הומני" וקצת פחות מתעסקים בשאלות המוסריות.
אני לא אומרת לרגע ולשנייה, לפני שכולם מתנפלים, שיש לדעתי פיתרון אחר, כי כל עוד נגזר על בעלי החיים האלו לחיות בעולמו של האדם, שהרביע אותם לממדי אסון וכעת מעקר ומסרס אותם כדי לנסות למזער את הנזק, אין באמת פיתרון יותר טוב. ברור לי שאי אפשר לדאוג למליונים של חיות שהיו נולדות ללא העיקורים והסירוסים. למעשה הדרך היחידה להילחם בתופעה מסוג זה בלי לעקר ולסרס הייתה אם לכל בעלי החיים האלו היה בית שמשגיח עליהם היטב ומונע מהם את האפשרות, וגם זה לא היה הדבר הטבעי בעולם שכן החיות היו במצב של תסכול מיני תמידי.
אז לא כתבתי כאן בכדי לטעון שיש פיתרון אידיאלי, אבל להעלות דיון מוסרי. מה דעתכם?
