שלום לכולם.

abashel13

New member
זכותך המלאה לקבל שירותי חינוך

לבנך ואין לשירותי החינוך שום זכות להתערב בדרך בה את מגדלת ומחנכת אותו.

דפוס הפעולה הזה של נותן השרות שנכנס למאבק שליטה במי שהוא משרת

מוכר וידוע והתנסיתי בו א פעם במהלך גידולו של בני... אך התעקשתי והבעתי את עמדתי בתוקף

עד אשר בני עצמו למד לעמוד על זכויותיו. (הוא בן 16 כרגע ובכיתה י').

עשיתי זאת פעמיים. פעם אחת כמייצג בני ופעם אחת כמייצג עצמי ובסופו של דבר עקשנותי והתמדתי

עזרו ליצור את הכבוד שבני מכבד את עצמו ואת המערכת בה הוא נמצא... והמערכת מכבדת אותו וגם אותי

ואת אימו... בקיצור שם המשחק הוא כבוד הדדי ואת יכולה לשחק במשחק כל עוד את מקדימה את הכבוד לעצמך

ולבנך לכל השאר...

בסופו של דבר זהו העניין המרכזי בגישה לאוטיזם... כבוד האדם וחירותו... בין שהוא צהוב ירוק מופרע קשב או אוטיסט.
 

שלומות0

New member
הבן שלי שלא אובחן על הספקטרום

למד ממני לעמוד על זכויותיו, הוא עמד על זכויותיו בכיתה ה', הוזמן לישיבות ששם עמד מול כרישים וזאבים
ללא חשש וטען עד כמה המערכת פגעה בו, ניסו להפחיד אותו עם ביקור סדיר, והוא עמד בגבורה מול הכרישים,
התוצאה שהוא שנה שניה לומד מהבית וטוב לו
 

abashel13

New member
סיפור ישן וטוב שלי

מימי כתלמיד משמש אותי עד עצם היום הזה.

כשהייתי בכיתה י"ב הגעתי למסקנה שבחירתי בבי"ס בו למדתי היא טעות וכדי לא לבזבז זמן

עדיף לגשת לבגרות אקסטרנית עוד לפני תום הלימודים ואחרי השירות הצבאי לבחור במסלול לימודים תואם.

בי"ס גילה התנגדות עזה לבחירתי ואחרי סבב שיחות עם כמה וכמה מורים התכנסה חבורת המורים הבכירים

עם מנהל בי"ס ועם אבי שהיה בעצמו איש חינוך ומיודד עם מנהל בי"ס.

בישיבה ניסו להפעיל עלי מניפולציות מסוגים שונים כולל איומים שעתידי ללא הסמכת בי"ס אינו עתיד

ואני זוכר איך אמרתי להם שלהיות כל יום במקום שאינו מתאים לי כמוהו לשבת בתחנת אוטובוס ולחכות לאוטובוס שלא יבוא.

מאחר וכרגע אני כבר בעתיד ורוב היושבים בישיבה ההיא כולל אבי כבר עברו לעולם שכולו טוב, ובי"ס עצמו כבר לא קיים,

נראה לי ברבות הימים שבחירתי להתעקש על מה שמתאים לי הביאה אותי לעתיד שאף אחד מהם לא היה יכול להעלות על דעתו

ואני מבסוט עד עצם היום הזה ששמעתי בקולי והשמעתי את קולי... וגם לאבי ז"ל היה חלק בזה... הוא בא גם לגבות אותי וגם לראות מה התכשיט שלו עושה.

וכן הם היו כרישים לא קטנים... אבל בכל זאת הקשיבו.
 

שלומות0

New member


סיפור יפה ומאוד מחכים, תודה ששתפת אותנו,
הכי מעצבן במקרה של הבן שלי, שכל הכרישים "ירדו "עלי "את כהורה איך את נותנת לילד בכיתה ה' לצאת נגדנו היכן סמכות הורית שלך"..?
מה הבן שלי כל כך חכם אין לו מה להגיד?
 

dina199

New member
מה שאומר שאסור להיות חלש.

על החזקים אף אחד לא מעיז לדרוך.
 

asa112

New member
רק בעיה קטנה - לא כל אחד חזק

לא לכל אחד יש כוח לעמוד בלחץ שמפעילים עליו.
 

abashel13

New member
אמא לילד אוטיסט

היא לא חלשה ולא חזקה. היא אמא ואמא זה כבוד ואמא לאוטיסט זה כבוד ברבוע ומשם והלאה הכל הרבה יותר פשוט.
 

שלומות0

New member
אמא לילד אוטיסט

היא אמא עם כוחות נפש עליונים לפעמים במעבר לנתפס, אמא לילד אוטיסט מתעלה על כל איש מקצוע כאמא 24/7 שעות ביום.
 

asa112

New member
טוב, כשיודעים שצודקים ולא שוכחים

על כבוד, זה מוסיף כוחות. אבל זה לא תמיד מספיק כשמתמודדים עם המערכת.
לפעמים צריך תגבורת - עורך דין או מנהל מקרה, למשל.
 

dina199

New member
במקרה המדובר כאן

כנראה אין ברירה וצריך להיעזר בעו"ד. גם זה חלק מהמלחמה שנכפתה.
וכשאומרים (באופן כללי) שלאמא יש כוח להילחם לא מתכוונים שהיא אמורה לעשות הכל לבד
. היא בהחלט יכולה להפעיל את מי ואת מה שהיא חושבת לנכון.
,
 

שלומות0

New member
הכוח של האם

זה להיעזר באנשים שרוצים לעזור ויכולים לעזור, במלחמה תמיד יש חיילים לא חייל בודד
 

dina199

New member
נכון. גם אני חלשה ברוב תחומי החיים.

אבל התברר לי שכשזה קשור לילדים שלי , עשיתי כל מה שצריך מחוסר ברירה.
אני לא אומרת שזה קל , זה מאוד קשה , אבל כשאין ברירה עושים דברים שאף פעם לא חלמו על זה. לכן זה נקרא מלחמה. אף אחד לא עושה מלחמה כשהכל בסדר.
 
ביקשנו להעביר לידי

את הדו"ח מהעו"ס, נענתי בשלילה, ביקשנו מפסיכולוגית בית הספר, גם זה נענה בשלילה בטענה שלא היא חתומה עליו והוסיפה שכשאין ביקור בית הם צריכים לשלוח דו"ח לרווחה, עכשיו עלי למצוא מי חתום על הדו"ח על מנת שיגיע אליי, אך אני בספק.....
 

dina199

New member
כשאין ביקור בית שולחים דו"ח לרווחה ?

נראה שאתם צריכים עזרה משפטית דחוף
 
למעלה