שלום לכולם.

[abashel13]

זכותך המלאה לקבל שירותי חינוך

לבנך ואין לשירותי החינוך שום זכות להתערב בדרך בה את מגדלת ומחנכת אותו.

דפוס הפעולה הזה של נותן השרות שנכנס למאבק שליטה במי שהוא משרת

מוכר וידוע והתנסיתי בו א פעם במהלך גידולו של בני... אך התעקשתי והבעתי את עמדתי בתוקף

עד אשר בני עצמו למד לעמוד על זכויותיו. (הוא בן 16 כרגע ובכיתה י').

עשיתי זאת פעמיים. פעם אחת כמייצג בני ופעם אחת כמייצג עצמי ובסופו של דבר עקשנותי והתמדתי

עזרו ליצור את הכבוד שבני מכבד את עצמו ואת המערכת בה הוא נמצא... והמערכת מכבדת אותו וגם אותי

ואת אימו... בקיצור שם המשחק הוא כבוד הדדי ואת יכולה לשחק במשחק כל עוד את מקדימה את הכבוד לעצמך

ולבנך לכל השאר...

בסופו של דבר זהו העניין המרכזי בגישה לאוטיזם... כבוד האדם וחירותו... בין שהוא צהוב ירוק מופרע קשב או אוטיסט.

 

[שלומות0]

הבן שלי שלא אובחן על הספקטרום

למד ממני לעמוד על זכויותיו, הוא עמד על זכויותיו בכיתה ה', הוזמן לישיבות ששם עמד מול כרישים וזאבים
ללא חשש וטען עד כמה המערכת פגעה בו, ניסו להפחיד אותו עם ביקור סדיר, והוא עמד בגבורה מול הכרישים,
התוצאה שהוא שנה שניה לומד מהבית וטוב לו

 

[abashel13]

סיפור ישן וטוב שלי

מימי כתלמיד משמש אותי עד עצם היום הזה.

כשהייתי בכיתה י"ב הגעתי למסקנה שבחירתי בבי"ס בו למדתי היא טעות וכדי לא לבזבז זמן

עדיף לגשת לבגרות אקסטרנית עוד לפני תום הלימודים ואחרי השירות הצבאי לבחור במסלול לימודים תואם.

בי"ס גילה התנגדות עזה לבחירתי ואחרי סבב שיחות עם כמה וכמה מורים התכנסה חבורת המורים הבכירים

עם מנהל בי"ס ועם אבי שהיה בעצמו איש חינוך ומיודד עם מנהל בי"ס.

בישיבה ניסו להפעיל עלי מניפולציות מסוגים שונים כולל איומים שעתידי ללא הסמכת בי"ס אינו עתיד

ואני זוכר איך אמרתי להם שלהיות כל יום במקום שאינו מתאים לי כמוהו לשבת בתחנת אוטובוס ולחכות לאוטובוס שלא יבוא.

מאחר וכרגע אני כבר בעתיד ורוב היושבים בישיבה ההיא כולל אבי כבר עברו לעולם שכולו טוב, ובי"ס עצמו כבר לא קיים,

נראה לי ברבות הימים שבחירתי להתעקש על מה שמתאים לי הביאה אותי לעתיד שאף אחד מהם לא היה יכול להעלות על דעתו

ואני מבסוט עד עצם היום הזה ששמעתי בקולי והשמעתי את קולי... וגם לאבי ז"ל היה חלק בזה... הוא בא גם לגבות אותי וגם לראות מה התכשיט שלו עושה.

וכן הם היו כרישים לא קטנים... אבל בכל זאת הקשיבו.

 

[שלומות0]

סיפור יפה ומאוד מחכים, תודה ששתפת אותנו,
הכי מעצבן במקרה של הבן שלי, שכל הכרישים "ירדו "עלי "את כהורה איך את נותנת לילד בכיתה ה' לצאת נגדנו היכן סמכות הורית שלך"..?
מה הבן שלי כל כך חכם אין לו מה להגיד?

 

[dina199]

מה שאומר שאסור להיות חלש.

על החזקים אף אחד לא מעיז לדרוך.

 

[asa112]

רק בעיה קטנה - לא כל אחד חזק

לא לכל אחד יש כוח לעמוד בלחץ שמפעילים עליו.

 

[abashel13]

אמא לילד אוטיסט

היא לא חלשה ולא חזקה. היא אמא ואמא זה כבוד ואמא לאוטיסט זה כבוד ברבוע ומשם והלאה הכל הרבה יותר פשוט.

 

[שלומות0]

אמא לילד אוטיסט

היא אמא עם כוחות נפש עליונים לפעמים במעבר לנתפס, אמא לילד אוטיסט מתעלה על כל איש מקצוע כאמא 24/7 שעות ביום.

 

[ילד אהבה שלי]

שלומות, גם את מרגשת מאוד.......

 

[ילד אהבה שלי]

אבא של....

כל הכבוד על מה שכתבת.... ריגשת אותי מאוד!

 

[asa112]

טוב, כשיודעים שצודקים ולא שוכחים

על כבוד, זה מוסיף כוחות. אבל זה לא תמיד מספיק כשמתמודדים עם המערכת.
לפעמים צריך תגבורת - עורך דין או מנהל מקרה, למשל.

 

[dina199]

במקרה המדובר כאן

כנראה אין ברירה וצריך להיעזר בעו"ד. גם זה חלק מהמלחמה שנכפתה.
וכשאומרים (באופן כללי) שלאמא יש כוח להילחם לא מתכוונים שהיא אמורה לעשות הכל לבד

. היא בהחלט יכולה להפעיל את מי ואת מה שהיא חושבת לנכון.
,

 

[שלומות0]

הכוח של האם

זה להיעזר באנשים שרוצים לעזור ויכולים לעזור, במלחמה תמיד יש חיילים לא חייל בודד

 

[dina199]

 

[asa112]

בדיוק

 

[dina199]

נכון. גם אני חלשה ברוב תחומי החיים.

אבל התברר לי שכשזה קשור לילדים שלי , עשיתי כל מה שצריך מחוסר ברירה.
אני לא אומרת שזה קל , זה מאוד קשה , אבל כשאין ברירה עושים דברים שאף פעם לא חלמו על זה. לכן זה נקרא מלחמה. אף אחד לא עושה מלחמה כשהכל בסדר.

 

[ילד אהבה שלי]

 

[ילד אהבה שלי]

 

[ילד אהבה שלי]

ביקשנו להעביר לידי

את הדו"ח מהעו"ס, נענתי בשלילה, ביקשנו מפסיכולוגית בית הספר, גם זה נענה בשלילה בטענה שלא היא חתומה עליו והוסיפה שכשאין ביקור בית הם צריכים לשלוח דו"ח לרווחה, עכשיו עלי למצוא מי חתום על הדו"ח על מנת שיגיע אליי, אך אני בספק.....

 

[dina199]

כשאין ביקור בית שולחים דו"ח לרווחה ?

נראה שאתם צריכים עזרה משפטית דחוף