שלום לכולם...
- פותח הנושא MOA13
- פורסם בתאריך
היא לא לסבית
הגעתי מהראשי.
היא פשוט אישה שהיתה עם אישה.
כדי להקרא לסבית צריך להמשך ולרצות להיות עם נשים בצורה קבועה, מתמשכת ויציבה לאורך זמן ועם נשים שונות.
אחרת כל סטרייטית שמתנשקת עם החברה הכי טובה שלה ככה סתם היתה לסבית.
או כל לסבית שפתאום פוגשת גבר ומתאהבת בו היתה הופכת לסטרייטית.
ולכותבת הראשית, את מוזמנת גם לפורום שלי, 730.
הגעתי מהראשי.
היא פשוט אישה שהיתה עם אישה.
כדי להקרא לסבית צריך להמשך ולרצות להיות עם נשים בצורה קבועה, מתמשכת ויציבה לאורך זמן ועם נשים שונות.
אחרת כל סטרייטית שמתנשקת עם החברה הכי טובה שלה ככה סתם היתה לסבית.
או כל לסבית שפתאום פוגשת גבר ומתאהבת בו היתה הופכת לסטרייטית.
ולכותבת הראשית, את מוזמנת גם לפורום שלי, 730.
נוסעת בזמן אחר
New member
ואני אומרת שהיא לסבית!
ראיתי במדבק על הישבן שלה.
לא חושבת שז מאוד חשוב פה בסיפור.
מה שיעשה את הכותבת מאושרת זה מה חשוב.
לדעתי הצנועה כמובן.
ראיתי במדבק על הישבן שלה.
לא חושבת שז מאוד חשוב פה בסיפור.
מה שיעשה את הכותבת מאושרת זה מה חשוב.
לדעתי הצנועה כמובן.
היישר מהראשי 
טוב.. זה נשמע שבאמת קרו הרבה דברים וכל מה שאת מרגישה הוא לגיטימי לגמריי..
אני דווקא חושבת שקורה משהו שאת זקוקה לו. כתבת שאת לא יודעת להיות לבד ואני באופן אישי חושבת
שזוגיות בריאה ונעימה יותר היא כזו בה כל אחד יודע להיות בפניי עצמו.
את וודאי שלא אני יודעות מה (נקרא לה האקסית? ) היא מרגישה ומה עובר עליה. אין חוקים של זמן ומתי מתגברים
וזה מאוד נכון שכל אחד מתמודד אחרת עם הפרידה.
את מרגישה באמת בשלה ורוצה קשר חדש או שאת בורחת אליו?
קחי לעצמך זמן..תירגעי...הכל בסדר. גם אם זה ממש לא מרגיש ככה כרגע, דברים יירגעו ויתיישבו במקום הטבעי שלהם.
תחשבי על עצמך, מה טוב לך, מה היית רוצה ללמוד מכל מה שקרה, לאן את רוצה ללכת מהנקודה הזו.
אלה דברים לא פשוטים, טריוויאליים ככל שיישמעו, והרבה אנשים בורחים מהם.
לפי מה שתארת, כל הסערת רגשות הזו שהייתה במקביל ללימודים, העובדה שרצית ללכת על משהו שהרגיש לך טוב ומלא באהבה למרות שהוא קשה,
כל אלה מראים שאת אדם חזק שדואג לעצמו..
יש תקופות שאנחנו מרגישים לפי מה שאנחנו חושבים, נסי להסתכל על התקופה הזו אחרת כי אפשר לקחת את זה למקום אחר לגמריי
טוב.. זה נשמע שבאמת קרו הרבה דברים וכל מה שאת מרגישה הוא לגיטימי לגמריי..
אני דווקא חושבת שקורה משהו שאת זקוקה לו. כתבת שאת לא יודעת להיות לבד ואני באופן אישי חושבת
שזוגיות בריאה ונעימה יותר היא כזו בה כל אחד יודע להיות בפניי עצמו.
את וודאי שלא אני יודעות מה (נקרא לה האקסית?
) היא מרגישה ומה עובר עליה. אין חוקים של זמן ומתי מתגברים וזה מאוד נכון שכל אחד מתמודד אחרת עם הפרידה.
את מרגישה באמת בשלה ורוצה קשר חדש או שאת בורחת אליו?
קחי לעצמך זמן..תירגעי...הכל בסדר. גם אם זה ממש לא מרגיש ככה כרגע, דברים יירגעו ויתיישבו במקום הטבעי שלהם.
תחשבי על עצמך, מה טוב לך, מה היית רוצה ללמוד מכל מה שקרה, לאן את רוצה ללכת מהנקודה הזו.
אלה דברים לא פשוטים, טריוויאליים ככל שיישמעו, והרבה אנשים בורחים מהם.
לפי מה שתארת, כל הסערת רגשות הזו שהייתה במקביל ללימודים, העובדה שרצית ללכת על משהו שהרגיש לך טוב ומלא באהבה למרות שהוא קשה,
כל אלה מראים שאת אדם חזק שדואג לעצמו..
יש תקופות שאנחנו מרגישים לפי מה שאנחנו חושבים, נסי להסתכל על התקופה הזו אחרת כי אפשר לקחת את זה למקום אחר לגמריי
צודקת לגמרי...
זה נכון שכל אחד צריך קודם כל להיות בפני עצמו... כשכתבתי שאני לא אוהבת להיות לבד הכוונה הייתה רק ללגור לבד... לחזור הביתה אחרי יום עבודה לבית ריק... קשה לי לדמיין את עצמי בסיטואציה כזאת. אבל כנראה שבקרוב אני אנסה להתמודד איתה...
לגבי קשר חדש אני ממש לא בורחת אליו... פשוט מהיכרות עם עצמי אני טיפוס מאוד מאוד מאוד זוגי.... יש בי כל כך הרבה לתת מעצמי שקשה לי עם זה שאין לי למי לתת... הזוגיות שהייתה לי הייתה הזוגיות הראשונה בחיי.. והיא הייתה כל כך קצרה (יחסית) ומורכבת וסודית... לא יכולתי לצעוק לעולם שיש לי אהבה ואני מאושרת... ככה שאני צמאה לאהבה שאני אוכל להראות אותה לכולם... שאני אוכל להיות מאושרת בלי לחשוב אם אני בסדר או לא... למרות שאני ממש לא חושבת שהייתי לא בסדר עם הזוגיות הזאת... כמו שנכתב פה באחת התגובות זה פשוט צורך שהיה לשתינו והיינו מספיק קרובות אחת לשנייה כדי למלא את הצורך הזה שלנו...
שורה תחתונה אני לא בורחת משום דבר אני פשוט רוצה כבר זוגיות כדי להיות שלמה...
זה נכון שכל אחד צריך קודם כל להיות בפני עצמו... כשכתבתי שאני לא אוהבת להיות לבד הכוונה הייתה רק ללגור לבד... לחזור הביתה אחרי יום עבודה לבית ריק... קשה לי לדמיין את עצמי בסיטואציה כזאת. אבל כנראה שבקרוב אני אנסה להתמודד איתה...
לגבי קשר חדש אני ממש לא בורחת אליו... פשוט מהיכרות עם עצמי אני טיפוס מאוד מאוד מאוד זוגי.... יש בי כל כך הרבה לתת מעצמי שקשה לי עם זה שאין לי למי לתת... הזוגיות שהייתה לי הייתה הזוגיות הראשונה בחיי.. והיא הייתה כל כך קצרה (יחסית) ומורכבת וסודית... לא יכולתי לצעוק לעולם שיש לי אהבה ואני מאושרת... ככה שאני צמאה לאהבה שאני אוכל להראות אותה לכולם... שאני אוכל להיות מאושרת בלי לחשוב אם אני בסדר או לא... למרות שאני ממש לא חושבת שהייתי לא בסדר עם הזוגיות הזאת... כמו שנכתב פה באחת התגובות זה פשוט צורך שהיה לשתינו והיינו מספיק קרובות אחת לשנייה כדי למלא את הצורך הזה שלנו...
שורה תחתונה אני לא בורחת משום דבר אני פשוט רוצה כבר זוגיות כדי להיות שלמה...
תודה רבה שחלקת את הפרק המשמעותי
הזה בחייך.
הלבד הזה שאת מתארת, שאני מאמין כי אין היא סובייקטיבית,
מוכר לי היטב ועוד יותר בשנים עברו טרם חוויתי פרקי זוגיות
בחיי. ומשום כך - על אף הקושי הנורא - במרוצת הזמן למדתי
כי אינני יכול לאפשר לתחושת הלבד להכתיב את סדר יומי
ולהשפיע על החלטותיי.
אני גאה בך, וכן את צריכה להיות גאה בעצמך, על שמצאת
עבודה וניכר שאת מתמידה בה, ועל כן את צריכה להמשיך
ולמנף את יכולת העשייה וההתמדה שלך בעיסוקים: ספורט,
אומנות, כתיבה, הכול, כל מה שלעת הזאת לא מחייב ערבוב
עם אנשים שרגשית קשה לך להיחשף, כמו בילויים וערבי חברה.
אין להבין מדבריי משום לקדש את הלבד שלך, אלא כי את נמצאת
בתהליך שאת לומדת את עצמך ועל עצמך.
הקשר הארוך שהיית בו - ושאני אני מאחל לכולם לזכות בכזו
אהבה כפי שקיבלת והענקת - בא ללמד אותך כי את אדם שאוהב,
חברותי, זוגי ויודעת להכיל אהבה, "ולשיעור" הזה שקיבלת מהחיים
אין תחליף.
לכשתרגישי שוב מוכנה לקשר, אני סבור שאת צריכה לנסות ולטפח
קשר עם גבר, שכן אינני חושב שאת לסבית. פשוט שתיכן הייתן
בנקודה בחיים שבה היה חסר לכן הצורך של כולם - לאהוב ולהיות
נאהבים. אבל את צריכה לסגור את הפרק הזה ולהודות על שחווית
אותו.
כותב לך מילים אלה גבר צעיר ורתוק לכיסא גלגלים, שלפרקים
רבים בחיי הלבד נגס בי ללא רחם. אולם משלמדתי להיות החבר
הטוב ביותר של עצמי - תחושת הבדידות הפכה לבטלה בשישים.
גלי עצמך, היי החברה הטובה ביותר שלך..
תודה שקראת תגובתי.
הזה בחייך.
הלבד הזה שאת מתארת, שאני מאמין כי אין היא סובייקטיבית,
מוכר לי היטב ועוד יותר בשנים עברו טרם חוויתי פרקי זוגיות
בחיי. ומשום כך - על אף הקושי הנורא - במרוצת הזמן למדתי
כי אינני יכול לאפשר לתחושת הלבד להכתיב את סדר יומי
ולהשפיע על החלטותיי.
אני גאה בך, וכן את צריכה להיות גאה בעצמך, על שמצאת
עבודה וניכר שאת מתמידה בה, ועל כן את צריכה להמשיך
ולמנף את יכולת העשייה וההתמדה שלך בעיסוקים: ספורט,
אומנות, כתיבה, הכול, כל מה שלעת הזאת לא מחייב ערבוב
עם אנשים שרגשית קשה לך להיחשף, כמו בילויים וערבי חברה.
אין להבין מדבריי משום לקדש את הלבד שלך, אלא כי את נמצאת
בתהליך שאת לומדת את עצמך ועל עצמך.
הקשר הארוך שהיית בו - ושאני אני מאחל לכולם לזכות בכזו
אהבה כפי שקיבלת והענקת - בא ללמד אותך כי את אדם שאוהב,
חברותי, זוגי ויודעת להכיל אהבה, "ולשיעור" הזה שקיבלת מהחיים
אין תחליף.
לכשתרגישי שוב מוכנה לקשר, אני סבור שאת צריכה לנסות ולטפח
קשר עם גבר, שכן אינני חושב שאת לסבית. פשוט שתיכן הייתן
בנקודה בחיים שבה היה חסר לכן הצורך של כולם - לאהוב ולהיות
נאהבים. אבל את צריכה לסגור את הפרק הזה ולהודות על שחווית
אותו.
כותב לך מילים אלה גבר צעיר ורתוק לכיסא גלגלים, שלפרקים
רבים בחיי הלבד נגס בי ללא רחם. אולם משלמדתי להיות החבר
הטוב ביותר של עצמי - תחושת הבדידות הפכה לבטלה בשישים.
גלי עצמך, היי החברה הטובה ביותר שלך..
תודה שקראת תגובתי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.