והוא עוד תפארת עם ישראל...
תקשיב, אני מסכימה עם מילטון בכל מילה.
"אנשים כמוך שאין להם המשמעת העצמית ללכת בדרך שבה הם מאמינים מתוך מחשבה, לעולם לא יבינו אנשים כמו אלה שנמצאים כאן"
אבל בגלל שמידי פעם עולה כאן השאלה הזו ויש לי עכשיו כמה דקות פנויות אני אנסה לכתוב תשובה ברמה הכי נמוכה שאני מסוגלת ולקוות שאולי תבין ואם לא, לא נורא.
דוגמה המורכבת מסיפורם האמיתי של כמה אנוסים:
אני גבר, בן 30, אב ל-3 ילדים ולומד בכולל כמו שחונכתי.
אבא שלי ר"מ בישיבה החשובה X ואמא שלי מזכירה רפואית בקופת החולים השכונתית.
אני קלטתי את השקר שביהדות ואני לא מסוגל יותר לקיים טקסים פגאניים עתיקים. אני רוצה לצאת בשאלה ולהתחיל "לחיות".
א ב ל, יש לי כמה בעיות, אולי תעזרו לי לפתור אותן?
1. ברגע שאשתי החסודה שומעת ממני על מחשבות הכפירה שלי, אנחנו מתגרשים, ניסיתי להיות נחמד אליה וניסיתי לדבר על ליבה ולשכנע אותה אבל היא ספוגה בחינוך מהבית וגם ממני מפעם ואפילו להכניס הביתה מוצרים בהכשר שארית/לנדאו (תלוי במגזר) מהווה בעיניה עבירה בל תכופר. אז אין מה לדבר על שאלות השקפתיות, אם אני רק מנסה היא מתחילה לבכות ולהתפלל עלי שאחזור בתשובה.
2. הילדים במשמורתה כמובן, אני זכאי לראותם רק עם פיקוח צמוד כדי שח"ו לא אקלקל את נשמותיהם הטהורות. ואני גם מרחם על הילדים שלי שיגדלו במשפחה חד הורית ושטופי שנאה או רחמים על אבא שלהם. זה מסוכן לנפשם.
3.ביה"ד פסק לי מזונות בגובה 6000 ש"ח, מלגת הכולל שלי היא 1500 ש"ח ובעצם אני לא רוצה ולא יכול להיות יותר להיות בכולל.
4.אני צריך עבודה, גם בשביל לשכור דירה ולאכול וגם לשלם את המזונות המוטלים עלי. אבל העברית שלי סבירה מינוס, במתמטיקה אני יודע 4 פעולות חשבון בסיסיות ובאנגלית אני לא יודע ABC.
כלומר, אני צריך עכשיו 4 שנים ללמוד אבל קודם אני צריך לחיות וגם הלימודים עולים כסף.
5. מנסיון, אני יודע שהמשפחה שלי תחרים אותי לנצח (רק לאחרונה גיליתי שיש לי בן דוד שיצא בשאלה לפני 10 שנים, הוא נמחק מהמשפחה ומהקהילה. הוא מנודה לנצח וגם הנכדים לא המיסו את הקור)
הם מנתקים לי את הטלפון כל פעם שאני מתקשר, לא פותחים לי את הדלת, מבחינתם אני לא בן שלהם, הם מאיימים להתלונן עלי במשטרה אם אני לא אפסיק להטריד אותם.
6. לא נעים לי לדפוק אצל משפחות חילוניות בדלת ולשאול אותן איך הן חוגגות את הפסח שלהן.
אה, עם הקללות דווקא הסתדרתי, התאמנתי מול המראה ועכשיו אני מומחה &^(%#$)@%#$
לעת עתה, אני רואה את עתידי אם אני אצא כאחד שיצטרך לגור במחסן מעופש, לקרוע את התחת בעבודות שלא דורשות השכלה אבל גם קשות פיזי ולא נותנות סיפוק נפשי, רואה את הילדים, אהבות חיי, לעיתים רחוקות, בלי משפחה ובלי חברה . אז החלטתי בינתיים להישאר אנוס ולנסות להתכונן לעתיד. אפשר בינתיים קצת תמיכה מחברי הפורום?
יכולתי להמשיך עוד ואני גם יכולה לבנות דוגמה על אישה, אבל גם ככה אני בספק גדול אם תבין (לא מתכוונת לפגוע, זה פשוט סגנון של אנשים).
נ.ב. חצי שנה? יש כאן אנוסים 10 שנים שעדיין "עובדים על זה"
נ.ב.נ. פעלים בגוף ראשון עתיד מתחילים באות א': אסביר, ארצה, אומר - זו הערה לא רק לך.
משגיאות כתיב אחרות התעלמתי כי זה לא בהכרח מעיד על הבנ"א.
אולי אני עושה טעות בזה שהגבתי לך והייתי צריכה להצטרף לשתיקה הרועמת אבל כבר השקעתי וכתבתי...
