Southern boy
New member
שלום לכולם,
ככל שעובר הזמן אני חושד יותר ויותר שאני קלסטרופיל- למרבה הצער חומר בנושא הרבה אין, ולמרבה האירוניה אפילו הדפדפן מתקן אותי ל קלאוסטרופוביה.
הצלחתי למצוא מעט חומר בצרפתית, ובעברית באינטרנט, למה? כי מה שמפתיע עוד יותר שאלו שתי השפות שעוד איכשהו כתוב על התופעה משהו, אנגלית מתעלמת לחלוטין לפות באינטרנט.
למה זה מפריע לי, כי אני תקוע בחדר שלי, אני לא מרגיש חרדה או חשש או כל דבר כזה אחר, אני אל בדיכאון או משהו כזה פשוט זה המקום הבטוח שלי בין 4 קירות צפופים.
מבחנים- תמיד כשאני נמצא במבחנים בכיתות, אגב זה בעיקר במרכזי הערכה, את כיתות האונ' באיזשהו דרך הצלחתי ללמוד להכיר, אני מרגיש שהחללים הגדולים האלה משרעים עליי תחושה לא נעימה ורוצה לצאת.
תמיד טענתי שאני מעדיף צפוף וקטן, ורק לאחרונה הבנתי שאולי זה מה שפוגם לי באיכות החיים ושיש גם שם לתופעה כזו.
השאלה האם עולם הפסיכולוגיה בכלל מתמודד עם זה? כי כרגע נראה שמעבר לתת שם לתפועה לא הצלחתי למצוא חומר בכלל? מה הטיפול שאפשר לתת? תרופתי? פסיכולוגי?
ככל שעובר הזמן אני חושד יותר ויותר שאני קלסטרופיל- למרבה הצער חומר בנושא הרבה אין, ולמרבה האירוניה אפילו הדפדפן מתקן אותי ל קלאוסטרופוביה.
הצלחתי למצוא מעט חומר בצרפתית, ובעברית באינטרנט, למה? כי מה שמפתיע עוד יותר שאלו שתי השפות שעוד איכשהו כתוב על התופעה משהו, אנגלית מתעלמת לחלוטין לפות באינטרנט.
למה זה מפריע לי, כי אני תקוע בחדר שלי, אני לא מרגיש חרדה או חשש או כל דבר כזה אחר, אני אל בדיכאון או משהו כזה פשוט זה המקום הבטוח שלי בין 4 קירות צפופים.
מבחנים- תמיד כשאני נמצא במבחנים בכיתות, אגב זה בעיקר במרכזי הערכה, את כיתות האונ' באיזשהו דרך הצלחתי ללמוד להכיר, אני מרגיש שהחללים הגדולים האלה משרעים עליי תחושה לא נעימה ורוצה לצאת.
תמיד טענתי שאני מעדיף צפוף וקטן, ורק לאחרונה הבנתי שאולי זה מה שפוגם לי באיכות החיים ושיש גם שם לתופעה כזו.
השאלה האם עולם הפסיכולוגיה בכלל מתמודד עם זה? כי כרגע נראה שמעבר לתת שם לתפועה לא הצלחתי למצוא חומר בכלל? מה הטיפול שאפשר לתת? תרופתי? פסיכולוגי?