שלום לכולם,

Southern boy

New member
שלום לכולם,

ככל שעובר הזמן אני חושד יותר ויותר שאני קלסטרופיל- למרבה הצער חומר בנושא הרבה אין, ולמרבה האירוניה אפילו הדפדפן מתקן אותי ל קלאוסטרופוביה.
הצלחתי למצוא מעט חומר בצרפתית, ובעברית באינטרנט, למה? כי מה שמפתיע עוד יותר שאלו שתי השפות שעוד איכשהו כתוב על התופעה משהו, אנגלית מתעלמת לחלוטין לפות באינטרנט.
למה זה מפריע לי, כי אני תקוע בחדר שלי, אני לא מרגיש חרדה או חשש או כל דבר כזה אחר, אני אל בדיכאון או משהו כזה פשוט זה המקום הבטוח שלי בין 4 קירות צפופים.
מבחנים- תמיד כשאני נמצא במבחנים בכיתות, אגב זה בעיקר במרכזי הערכה, את כיתות האונ' באיזשהו דרך הצלחתי ללמוד להכיר, אני מרגיש שהחללים הגדולים האלה משרעים עליי תחושה לא נעימה ורוצה לצאת.
תמיד טענתי שאני מעדיף צפוף וקטן, ורק לאחרונה הבנתי שאולי זה מה שפוגם לי באיכות החיים ושיש גם שם לתופעה כזו.
השאלה האם עולם הפסיכולוגיה בכלל מתמודד עם זה? כי כרגע נראה שמעבר לתת שם לתפועה לא הצלחתי למצוא חומר בכלל? מה הטיפול שאפשר לתת? תרופתי? פסיכולוגי?
 

גרא.

New member
Southern boy,איני מכיר את ההבדל בין קלסטרופיל

לקלסטרופוביה,להבנתי זה אותו מושג שמשמעותו,חרדה מפני מקומות קטנים סגורים,כמו חדרים קטנים,מעליות
רכבת וכדומה.הלוקים בחרדה הזו (Claustrophpbia) מרגישים פחד ומחנק כאשר הם שוהים במקומות סגורים
קטנים זמן יותר.הרגשת הבטחון שאתה חש בתך חללים קטנים היא היפוכה של קלסטרופוגיה.ולכן לא מובנת לי
התלונה שלך.חיפוש של המושג CLUSTROPHIL במובן שאתה נותן לו,לא העלה דבר.

http://www.infomed.co.il/disease-624/קלאוסטרופוביה/
 

Southern boy

New member
אני מצרף לינק

בצרפתית יש יותר מידע על התופעה בכלל...
השאלה שלי האם ישנה אפשרות לטיפול בדבר?
 
הפוך, גוטה, הפוך!

בלטינית, "פוביה" זו שנאה, ו"פיליה" זו אהבה.
לכן מי שסובל מ"קלאוסטרופוביה" הוא אדם ששונא להיות במקומות סגורים. ולעומתו מי שסובל מ"קלאוסטרופיליה" הוא אדם שאוהב להיות במקומות סגורים.

אני אתרגם רגע את הקישור הראשון מצרפתית:
"ניתן להגדיר קלאוסטרופיליה כרצון בלתי ניתן לכיבוש להתבודד, לתקופות קצרות או ארוכות, במרחב מוגבל, תוך סירוב לכל מגע במהלך תקופות אלו.".
 
דרך אגב

הקישור השני הוא בעברית
 

גרא.

New member
עופרה מהודר,תודה.חשבתי כבר לחפש קורא

צרפתית,או לתרגם בעצמי.זו מתנה ראוייה ליום העצמאות.
 

Southern boy

New member
היי עופרה, תודה על התרגום:)

ובכן, מישהו אולי יודע כיצד ניתן לטפל בזה?
עושה רושם שמעט מאוד חומר יש בכלל בנושא, על כן אני מניח שצריך לחפש בפינצטה מטפלים...
האם הטיפול הוא תרופתי\פסיכולוגי כפי שמטופל אדם עם פוביה?
:)
תודה רבה שוב.
 
בבקשה

האמת היא, שמעבר לעניין הקוריוז של אבחנה כחדשה שלא הכרתי, שכתובה בשפה שונה מהרגיל, לא ממש הבנתי מה בעצם מפריע לך.
אתה אוהב להיות במקומוקת קטנים וסגורים.
אז?
למה זה רע?

אורחי החיים בחברה המערבית ממילא בנוי רובו על חללים סוגורים. רובנו קמים בבוקר בחלל הקטן של הבית שלנו, נכנסים לחלל הקטן של האוטו, ונוסעים לחלל הקטן שלנו במקום העבודה. יושבים שם ויושבים. ובסוף חוזרים שוב לחלל הקטן של הבית.

הדבר היחיד שראיתי שבאמת מפריע לך הוא תחושת האי נוחות במרכזי הערכה. ובכן, מרכזי הערכה משרים אי נוחות על רוב האנשים. ולו רק מהתחושה שבוחנים אותך כל הזמן. ומהחוסר ביטחון שקשור בכך שאתה, באותו זמן, מחוסר עבודה.
אני לא בטוחה שהבנתי במה זה עושה אותך שונה משאר האנשים.

אולי כדאי שתפרט קצת יותר מה באמת מפריע לך.
 
ואחדד קצת יותר:

לפי המאמר בצרפתית, קלאוטרופיליה מורכבת משני תופעות:
1. העדפה של חללים קטנים.
2. צורך בהתבודדדות. להיות לבד בלי בני אדם אחרים.

כמו כן, ראיתי מאמר אחר בו קלאוסטרופיליה מוגדרת כ- גירוי מיני כתוצאה משהיי בחללים סגורים.

מה מכל אלה הוא האלמנט המטריד אותך (אם בכלל)?
 
למעלה