שלום לכולם!
יש נושא שמעסיק אותי כבר זמן והייתי שמח לשמוע את דעתכם בו. אחרי הרבה שנים של התחבטויות בשאלות שאנו שואלים את עצמנו יום יום- מי אני? מה אני רוצה מחיי? האם אתחתן? אני מרגיש שאני ממש קרוב לשלמות מלאה עם עצמי וידיעה איך אני רוצה שחיי ייראו, אבל יש דבר אחד שעוד מפריע לי. העניין הוא שכמו שאני בטוח שאני הומוסקסואל אני בטוח בזה שאני רוצה להיות אבא. אני רוצה ילדים ובמדינה שלנו זה כמעט בלתי אפשרי לזוג גברים להביא ילדים בין אם זה ע"י אימוץ שלא אפשרי כלל או ע"י אם פונדקאית שהבנתי שמדובר בעניין של מאות אלפי דולרים בשביל ילד אחד. אז אחרי שאמרתי לעצמי- סבבה, אני מוותר על הפנטזיה מהילדות על חתונה עם אישה ועל משפחה כשרה ו"רגילה" ואני מוכן לשאת את הנטל החברתי שהדבר יגרור, הגעתי למקום בו אני שואל את עצמי האם כדי לחיות עם גבר אני צריך לעשות עוד ויתור כואב? האם למרות שעניין האבהות זורם בעורקיי, גם עליו אצטרך לוותר? והאם זה בכלל שווה את זה...? מה אתם חושבים? יש לזוג גברים (שהם לא מיליונרים) אפשרות לגדל ילדים במדינה שלנו? (ואני מדבר כרגע רק על העניין הפרקטי...)
יש נושא שמעסיק אותי כבר זמן והייתי שמח לשמוע את דעתכם בו. אחרי הרבה שנים של התחבטויות בשאלות שאנו שואלים את עצמנו יום יום- מי אני? מה אני רוצה מחיי? האם אתחתן? אני מרגיש שאני ממש קרוב לשלמות מלאה עם עצמי וידיעה איך אני רוצה שחיי ייראו, אבל יש דבר אחד שעוד מפריע לי. העניין הוא שכמו שאני בטוח שאני הומוסקסואל אני בטוח בזה שאני רוצה להיות אבא. אני רוצה ילדים ובמדינה שלנו זה כמעט בלתי אפשרי לזוג גברים להביא ילדים בין אם זה ע"י אימוץ שלא אפשרי כלל או ע"י אם פונדקאית שהבנתי שמדובר בעניין של מאות אלפי דולרים בשביל ילד אחד. אז אחרי שאמרתי לעצמי- סבבה, אני מוותר על הפנטזיה מהילדות על חתונה עם אישה ועל משפחה כשרה ו"רגילה" ואני מוכן לשאת את הנטל החברתי שהדבר יגרור, הגעתי למקום בו אני שואל את עצמי האם כדי לחיות עם גבר אני צריך לעשות עוד ויתור כואב? האם למרות שעניין האבהות זורם בעורקיי, גם עליו אצטרך לוותר? והאם זה בכלל שווה את זה...? מה אתם חושבים? יש לזוג גברים (שהם לא מיליונרים) אפשרות לגדל ילדים במדינה שלנו? (ואני מדבר כרגע רק על העניין הפרקטי...)