שלום לכולם!

HopeSO

New member
שלום לכולם!

אנסה לספר את הסיפור שלי,זה ארוך... אני בחורה צעירה,סטודנטית,עובדת בעבודות זמניות.אני לומדת מקצוע שאני מאוד מאוד אוהבת,אני יודעת מה אני רוצה לעשות בחיים מבחינה מקצועית.אני "מתפקדת" לגמריי,בדר"כ מצליחה במה שאני רוצה בלי עין הרע,ולרוב אפילו מרגישה עליזה למדיי. [האמת שעברתי דברים קשים וממש לא תמיד הייתי עליזה]. אבל, למרות שאין כמעט טענות נגד החיים שלי בהווה...אני פשוט מרגישה מן מועקה כזאת בלב.אני מרגישה שבויה (למרות שכל מה שאני עושה זה דברים שבחרתי ואני אוהבת),כלואה,לא אני.כל מה שאני חולמת עליו (בימים,בלילות),ממש חושבת על זה באופן כפייתי-זה פשוט לברוח.לקחת תיק קטן,לארוז רק את המינימלי ביותר,ולברוח למקום שבו לא ימצאו אותי (איפושהו בחו"ל,מן הסתם).שם אני אהיה הומלסית או/ו אומנית רחוב ,ולא אדבר עוד לעולם עם אף אחד מהחיים הישנים שלי (כולל אנשים שאני מאוד אוהבת).כמובן שלא יהיה לי מכשיר סלולארי או כתובת או מייל או אמצאי אחר דרכו יוכלו להציק לי. זהו,זה מה שאני רוצה!!!! אני כמובן יודעת כמה זה לא ריאלי,וזה אומר לזרוק את החיים שלי והעתיד שלי לעזעזל (וגם חלק מהחלומות שלי),אבל אני פשוט נקרעת מבפנים וכל יום שעובר אני רק יותר ויותר רוצה לברוח.אין מילים לתאר כמה אני מרגישה כלואה ואנוסה לחיות את החיים ה"נורמטיביים" שלי .ה"בריחה" הזו זו לא סתם איזו פנטזיה מופרעת כמו שלכל אחד יש,זה משהו שרודף אותי ומלווה אותי ממש מילדותי.לאחרונה אני כל הזמן חושבת ומתכננת איך ומתי אעשה את זה. אני כמובן לא יודעת מה לעשות-אם לתת לעצמי "לזרום" עם זה,להבין שזה כנראה היעוד שלי,גם אם זה לא מה שחינכו אותי אליו.או לעצור בעד עצמי ולהשלים עם זה שכנראה אף אחד לא עושה מה שהוא רוצה בחיים ... אשמח לשמוע את דעתכם, של המנהל וגם של הגולשים האחרים, אם מישהו מכיר ומזדהה או מכיר אנשים שעשו את זה או סתם אם יש לכם רעיונות איך לעזור לי להגיע להחלטה הנכונה. (ולא,אני לא רוצה לברוח עם אף אחד מלבדי,אז בלי הצעות) תודה שקראתם.
 

גרא.

New member
Hope So,מה מפריע לך לממש את הפנטזיות שלך?

אם תקחי פסק זמן בתוכנית החיים שלך,ובהפוגה הזו תתני מזור לנפשך,תארזי תרמיל,תקומי ותצאי לך לארצות נכר,שום דבר לא יגרע,לא יקלקל,לא יפגום בעתידך.יותר מאשר התחושה הנוכחית שלך,של מחנק,תחושה של מועקה,כאילו את שבוייה מרצון,שאינך רוצה בו לאמיתו של דבר.קרירה,אפשר וצריך לבנות,וודאי מי שמרגיש שהוא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה,אבל לא בכל מחיר,במיוחד לא במחיר דיכוי הנפש והנשמה.תמיד אפשר להשהות לימודים,לצאת לחופשה מעבודה,למצוא את הדרך לממש חלומותףכל עוד זה ניתן ואפשרי.את יכולה אם את באמת רוצה בכך,לעשות כך שבלבך.ואולי זו רק פנטזיה בגלל הלחצים שיש מכל כיוון? בבחינת,"עצור את העולם,אני רוצה לרדת?"כשהיי שלמה עם עצמך,עם התחושה שאת עושה מה שטוב לנשמה שלך,כשתרגישי שאת בשלה,ובוגרת מספיק בכדי להתמודד על המציאות.כשתביני,שבחיים לא מקריבים את הפנטזיות על מזבח הקרירה.או אז,תהיי מספיק אמיצה בכדי להיות,להתנהג ולהרגיש כפי שאת תארת שכל כך חשוב לך שיקרה.
 

HopeSO

New member
כי

אם אני אלך,אני יודעת שאני לא אחזור. לא התכוונתי שאני רוצה חופשה.התכוונתי שאני רוצה לחיות כהומלסית.
 

גרא.

New member
HopeSo,מה מפריע לך לעשות את זה?הרי כהומלסית,

אין שום תכנון,שום חשיבה על קרירה,זוגיות,יתכן אבל לא משפחה.נסי,תתנסי,ויכול להיות שעד מהרה,זה ימאס לך.אחרי הכל,אלה לא בדיוק חיים הכי קלים..נשמח לשמוע על קורותייך כהומלסית,אם יהיה לך קשר כלשהוא לאינטרנט.
 

HopeSO

New member
.....

זה לא הולך ככה.אני יכולה לצאת לטיול ולחזור.אני לא אוכל לנטוש הכל ולחזור. אם אנתק קשר עם כולם,לא ידעו אם אני חיה או מתה-הם הרי לא בידיוק ישמחו לראות אותי חזרה,לא?
אני אחזור לחיים שלי,אבל בלי משפחה וחברים. בנאדם לא יכול להתעלל נפשית באנשים שסביבו ולא לשדר להם מסרים ברורים.ברור שישנאו אותי. חחחח אני מבינה שזה נשמע לרוב האנשים מצחיק מידי בשביל להתייחס לרעיונות האלה ברצינות.אבל אני מאמינה שלכל אדם יש ייעוד,ואם זו "ההחלטה הנכונה" בשבילי, אז אין דבר כזה "יימאס",קשה ומסריח ככל שיהיה. הסיבה שכתבתי את ההודעה-כדיי אולי לקבל כלים כדיי לדעת איך מקבלים "החלטה נכונה",אבל נראה לא נראה לי שאני מנהלת דיאלוג פה דיאלוג רציני...
 

גרא.

New member
HopeSo,להבא,כדאי שתגדירי טוב יותר מה בעצם את

רוצה להפיק מהפנייה שלך,ולא תלכי סחור סחור.
 
לדעתי ..

את באמת צריכה לנסות לחיות כהומלסית .. אז באמת תביני את המשמעות של להיות "הומלסית"..... לקפא בלילות ... לחפש מקום לישון בו ... שיהיה בתוך איזה בלוק במקרה הטוב ביותר... כי שם את תיהי פחות מאויימת מאנסים .. מסוממים ושיכורים שייתעללו בך .. ואף אחד לא ינסה לעזור לך כי את כולה הומלסית מי צריך אותך שם .. ייתכן גם ינסו לסממם אותך ... ואז מהר מאוד תיכנסי לדמות של ההומלסית אם תירצי או לא תירצי בכך ....... המשמעות של זה היא גם יותר רחבה... בדרך כלל.. הומלסים . אין להם כסף .... אז אם חיים את זה עד הסוף .. זה אומר כל יום לחפש ארוחות בפחי זבל ... ולהילחם עם חתולים על האוכל שלך.. אולי איזה מסעדה מספיק תרחם עלייך ותיתן לך שאריות ...... "הומלסית " זה לא = לחוסר אחריות ... מושג היפי מגניב כזה... זה חיים מאוד מאוד קשים וזו מלחמת הישרדות יומיומית ..אז אם מדליק אותך חיים בלי היגיינה ... מחלות חדשות .. היכרויות עם מסוממים פה ושם .. לכי על זה...
 

גיליבו

New member
שלום!

לפני הרבה שנים,רציתי לגור בעיר חלומותיי,תל-אביב,וזה כל-כך בער בי,עד שיום בהיר אחד,איך שאמרת,ארזתי תיק וברחתי לשם.מימשתי חלום,אבל הוא הפך להיות חלום בלהות...גרתי בדירת חדר,שכירות,2 עבודות,לימודים שהפכו להיות נוראיים,והייתי על סף שבירה,אז חזרתי לעיר הולדתי.כיום המצב הוא יותר טוב,עבודה מסודרת,דירה,רכב,חיים"נורמטיביים",אני לא אומר שקל,אבל הרבה יותר טוב מהחלום...אני יודע שהסיפור שלי הוא לא ברמה של ייעוץ מקצועי,אני פשוט אומר שהמציאות עלולה לטפוח על פנייך...אגב,הגעתי למסקנה שחלום ניתן לממש,בניגוד לפנטזיה.
 
הביטי

את לא אנוסה לחיות חיים נורמטיביים, את בהחלט יכולה לחיות חיים אחרים - אבל *הומלס* זה לא ההיפך מ*נורמטיבי* אגיד לך מה אני שמעתי מבין השורות. שמעתי שאת רוצה להיעלם מעל פני הגריד בלי קשר להומלסיות. לעזוב את הבית את האנשים שאת מכירה ואת כל מה שאת יודעת כדי להעביר את החיים שלך כמישהו אחר במקום אחר עם מידה מסויימת של אנונימיות וחוסר מחוייבות. עוד שמעתי מבין השורות שמדובר במחשבות שיש לך שבהחלט יכולות לשבת על הקטגוריה של אובססיה או over valued idea. משהו שרודף אותך מגיל צעיר, תופס לך הרבה מקום ולא נותן לך מנוח - אפילו שבאיזה שהוא מקום די ברור לך שזה לא כל כך מציאותי או יישים. נראה לך שאם פתאם תהיי הומלסית המשפחה שלך פשוט תשב בחיבוק ידיים ולא תחפש אותך ותדאג לשלומך ותרצה אותך בחזרה בבית?
 
למעלה