שלום לכולם..

[ו ו י נ ס ט ו ן]

אתה מצפה

שבגיל 16 וחצי יודעים לעשות ילדים?

 

[ציפור דרור חופשייה]

בדיוק! מאיפה לי לדעת איך עושים ילד?

חחח, כפרה על שני ה/tapuzforum/images/emo189.gif/tapuzforum/images/emo189.gif שלי.

 

[מיצה נבים]

סחתיין עלייך...

לא מאמינה שיש לך פה מתחרים. מי הרשה לך להתחתן כ"כ צעירה?

 

[ציפור דרור חופשייה]

השופט! /tapuzforum/images/emo88.gif

/tapuzforum/images/emo3.gif

 

[ציפור דרור חופשייה]

השופט! /tapuzforum/images/emo88.gif

/tapuzforum/images/emo3.gif

 

[bobroni]

מי נותנת לי פחות?..../images/Emo88.gif

יש לי חתונה בגיל 10? גירושים בגיל 18? פעם ראשונה, הגברת מאחורה מה איתך??. פעם שנייה? אדוני מתי שחררת את אישתך? פעם שלישית ... ילד איפה אימא שלך? נמכר! לגברת הצעירה מהשורה הראשונה... ברכות.. ברכות.. הפרס מחכה מאחוריי הוילון ...

 

[מיצה נבים]

../images/Emo6.gif

 

[ציפור דרור חופשייה]

בהצלחה מחר../images/Emo140.gif

וקבלי גם

. תתכונני ל"טקס" הכי קורע מצחוק שהיה לך אי פעם בחיים. לי לפחות.... לא הצלחתי לעצור את הציחקוקים. הדיין לא הבין מה נסגר איתי. מה שהוא לא ידע זה, שצחקתי כ"כ לשמוע את האדם שלפני שנה אמר אני לא אתן לך גט, אני לא רוצה להתגרש, פתאום לא רק שנתן גם נתן את הגט, אלא עוד אומר לי "....והנך מותרת לכל גבר אחר...." לא מאמינה שהקנאי אמר את זה.... טוב בכלל כל היום הזה הייתי באופוריה. הסתובבתי ברחובות עם חיוך טיפשי מרוח על הפרצוף ופשוט לא הצלחתי למחוק אותו. נשבעת! ניסיתי. לא הלך... הייתי יותר מדי מאושרתתתתתתת. אני עדיין. יאללה... הולכת לישון. לילה ראשון שלי כ-גרושה! איזה כייייףףףףף. לילה טופפפפ

 

[מיצה נבים]

../images/Emo50.gifמחר!!

קחי הרבה אוויר, זה לא קל במיוחד, (מציעה לך להביא מטפחת או כובע מהבית בשביל לא להשתמש במה שהם נותנים שם.. יאק

) אבל זה עובר.

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

אין רע בלי טוב

כלל ברזל שצריך לשמר במיוחד בתקופות קשות מותר וצריך שתהיה תקופה קשה כי בכל זאת אסור לזרוק ולזלזל במה שעברנו הטמנת הראש בחול ומחשבה שלא קרה שום דבר רק תזיק, גם בהפקת לקחים לעתיד

 

[מיצה נבים]

תראה, לא הכל ורוד, אין ספק.

חודש אחרי שעזבתי את הבית, החלטנו שאנחנו מתגרשים, הייתי שבורה לגמרי, מעבר להחלטה, עוד הייתי מבולבלת מאוד, תהיתי מה עוד אפשר לעשות, היה שם המון בכי, תסכול ובעיקר שברון לב ואכזבה. אחרי הגירושים (4 חודשים אחרי ההחלטה), הרגשתי שלמה עם עצמי, ועד היום אני לא מתחרטת על אקט הגירושים שאצלי עשה שינוי אדיר מבחינה אישיותית ורק לטובה. אנחנו תמיד יכולים להישאר במרה השחורה שלנו ולבחור להיות מדוכדכים, וזה בסדר, לתקופה, יש תקופת אבל שבעיניי צריך לעבור אותה, אבל חייבים להמשיך הלאה כי זה באמת לא סוף העולם למרות שזה נראה כך, ועדיף כך מאשר לחיות עם אדם שאנו לא שלמים עם עצם קיומו בחיינו או להפך- עם כל הכאב של להיות הצד הנעזב. אני אופטימיסטית מאוד גדולה, ואני מאמינה שהחיים מזמנים לנו הזדמנויות לשינויים אדירים בחיינו ורק צריך לקחת אותן. המשפט שליווה אותי לאורך כל תקופת הגירושים היה "בסוף יהיה טוב" ואח שלו "יהיה בסדר" ואתה יודע מה? הסוף שלי, נכון לעכשיו והלוואי שימשיך כך לנצח, באמת טוב, ואני באמת בסדר, וכן, הייתי עצובה ובוכה ומסכנה קצת לכמה חודשים, אבל הרבה יותר נעים לי להיות איפה שאני עכשיו. ולפני שיקפצו עליי שאין לי ילדים וכו', אז בתור ילדה להורים גרושים עם שלושה ילדים, אני כן יכולה לומר שזה אפשרי, ובסוף דברים מסתדרים אם רק מאמינים בזה. וואו, יצא לי ארוך נורא, מה אני רוצה לומר בקטן? הפורום הזה הוא המקום לצחוק, לבכות, לשתף ולהיות- הכל הולך. ברוך הבא

 

[bobroni]

וואו תודה ../images/Emo9.gif

מילים מחממות בהחלט.

 

[watcher3]

../images/Emo24.gif ותראי באיזה שעה אני ער...מעניין למה.

 

[felka]

ברוכים הבאים!

תאמין לי מאחורי כל פוסט שמח יש פה לא מעט דמעות... ואני מכיר את הפורום זמן מה. דבר ראשון אני מצטער לשמוע על כבלי הנישויאין שכנרא היו לך, כי לא לכולם יש אותם וזה עניין של תפיסת חירות וחופש בתוך המסגרת. אם חשבת שתהיה חופשי יותר אזי יש לי חדשות בשבלך: כנראה שלא. חופש וחירות זה עניין אישי פנימי. ואם יש לך המון זמן פנוי, אבל אתה לא באמת יודע מה לעשות איתו אז אתה כבול כמו שהייתה. המשבר והרגשות כובלים אותך לא פחות מנישואים. תקום מחר בבוקר ותתחיל לחיות בלי תנאים בלי עתיד, אלה פשוט היום. תלמד לחיות היום עם הדברים הקטנים. תתן לגיטימציה לרגשות שלך ואל תנסה לשכוח אלה ללמוד מהמשבר. אין חכם כמו אבא זמן ואם הוא החליט שזה לעט אז אין לך ברירה אלה לעשות בדרך שלו. שיהיה בהצלחה!

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

דרך להתמודדות

נכון שכמעט הכל כאן נראה ודור אבל יש גם את המשברים שכל אחד ואחת כאן עוברים. נראה לי שהמשותף לכולם כאן הוא אובדן התמימות עקב המאורעות - גם ברגעים השמחים וגם ברגעים הקשים.

 

[bobroni]

אכן, אובדן התמימות זה כל העניין שבגירושים