שלום לכולם

[פשושית37]

פתרון פשוט ביותר

הפסיקי להתייחס למה שאומרים עד מהרה כולם מתרגלים ומפסיקים לשאול

 

[odery]

אני

עונה:אני זריזה,התחתנתי מהר,התגרשתי מהר,ואם אני אמשיך בקצב הזה אני אספיק את כל החיים המושלמים שאני מתכננת לבלוע.

 

[touti]

ברוכה הבאה למועדון../images/Emo140.gif

אין הרבה מה לעשות גם אחרי עשור וגם אחרי שתתחתני שוב תמיד יהיה איזה אחד שקפץ מעולם אחר שלא שמע ולא ידע ויזכיר לך.

 

[ותשחק]

ממש מצחיק כמה שזה נכון!

 

[emoshe101]

כלום לא קרה, זקפי ראשך ותחשבי שאת רווקה

אין לך ממה להיות נבוכה. לדעתי עדיף מצבך ממצב של מישהו/י שלא מסוגל להחליט אם להתחתן והוא נשאר רווק. ניסיתם, לא הלך, ממשיכים לחיות.

 

[המן טאש]

יש רק הבדל קטן בינה לבין רווקה

היא לא יכולה להינשא לכהן.

 

[טיטניק1]

בונבוניתה נכבדה!

זכרי,כי במקום ששם מחשבותיו של אדם נמצאות -שם הוא נמצא..ומה שתשדרי כך ישודר אלייך בחזרה. אם תשדרי שהנך מסכנה אז יביטו אלייך במבט של רחמים ומסכנות.. וכשישאלו אותך האם עדיין לא התחתנת?? תסבירי להם שעוד מעט מתקרב פסח ושישאלו זאת בקושיה החמישית שיוסיפו..

 

[מזל דגים3]

ברוכה הבאה../images/Emo65.gif

 

[reo2]

אני חושבת שזה מאוד טבעי שתרגישי כך בהתחלה

אבל את בטוח תעברי את השלב הזה. החבר'ה כתבו פה דברים חכמים. תרגישי שמותר לך לבכות, לפרוק, לכעוס וכו', אך תעצרי את עצמך, שימי גבול, כי מאוד קל להיסחף למטה. אני בטוחה שעם תמיכה נכונה תמצאי את הדרך להפיק את הטוב במצב החדש. תצאי, תבלי, תחשבי על עצמך כרגע ופחות בסביבה. תעשי כעת מה שטוב לך כדי להשתקם. בהצלחה וברוכה הבאה

 

[בונבוניתה1]

דווקא...

עברה שנה בדיוק מאז שהתגרשתי ואני מרגישה ב"ה טוב מאד( בטוח הרבה יותר טוב מאשר שהייתי נשואה...) רק שלפעמים החטטנות של האנשים שאוהבים לדחוף את האף שלהם מרגיזה אותי

 

[סאני42]

אז בואי נתרגז ביחד../images/Emo46.gif../images/Emo46.gif

מי לא מצטרף?

 

[reo2]

אני מאמינה שהחטטנות באה מצידם של

אלו שאינם קרובים לך דוקא (אך אולי אני טועה) זו החוויה האישית שלי. אלו שלא מכירים אותי בכלל מרשים לעצמם לשאול שאלות כל כך אישיות, כל כך חטטניות, שאלות שעלולות להחזיר אותי למקום נורא בו הייתי, הם לא חושבים בכלל עלי הם רק רוצים לספק את סקרנותם. אז על מה שבא לי לענות אני אענה ועל מה שלא אין לי בעיה לעצור אותם ולהגיד להם שאני ממש לא רוצה לדבר על זה. לפעמים צריך לשים לאנשים גבולות אולי הם ילמדו להבא להיות יותר רגישים לזולת (במיוחד כשמדובר על נושאים לא נעימים....)

 

[reo2]

עידנתי קצת בכתבי "נושאים לא נעימים"...

התכוונתי לנושאים קשים שאם היתה להם טיפה רגישות לא היו נכנסים לזה!!!

 

[ותשחק]

לעיתים אנשים נכנסים

לנושאים כאלו, מצד חוסר טקט, אך יש גם מצבים של מפגשים חד פעמיים כאלו, בהם משהו באווירה נפתח, ואז אנשים 'מרשים' לעצמם יותר, לא תמיד מתוך חטטנות.. לדעתי.

 

[בונבוניתה1]

היו רגעים...

שספרתי לאנשים מתוך כאב מה שעבר עלי והאמנתי בתמימות בהם אבל רק היום אני מבינה שרק המשפחה ומי שחבר אמת שלך הוא אוהב אותך באמת ורוצה להשתתף בכאב

 

[ותשחק]

ההתחלה היא כזו

שאתה עוד משתף את כל האנשים שמתקשרים, ולכאורה מתעניינים. אני לאט לאט תפסתי, שאלו לפעמים התעניינויות חד פעמיות, ואז הייתי כבר בעלת בחירה אם לשתף או לא, ולאו דווקא לשתף, כי אנשים מאוד רוצים להשתתף בצערך או בכאבך.. רק אם טוב לי אספר, ואם לא לא אספר, וארגיש עם זה מצויין. ובכלל, אני בדרך כלל לא מדברת על.. יותר על התחושות של עצמי, אבל זה כבר נושא אחר. בהצלחה יקירה!

 

[רבנית פורים]

צרת רבים חצי נחמה ../images/Emo46.gif

מצטרפת לרוגז.

 

[מלודי6]

ברוכה הבאה../images/Emo39.gif

אני לפעמים צוחקת על זה. אני זוכרת שפעם ישבתי בארוחת צהריים עם אנשים מעבודה, ועובד אחד ממחלקה אחרת שאל אותי אם אני נשואה או רווקה, ועניתי לו בצחוק "אני גרושה". הוא לא ידע איפה למקם את עצמו באותו רגע. הצחוק הזה בהקשר לגירושין הביך אותו. תרגישי טוב עם עצמך, זה מה שחשוב. תחשבי כמה שפחות על מה שמה שאחרים חושבים. אם מהלך הגירושין עשה עימך טוב יותר מאשר ההשארות בנישואין שהיו, זה מה שחשוב עבורך, ולא עיניי האחרים.

 

[בונבוניתה1]

גם הזמן

עושה את שלו ובעיקר המאמץ לראות את הטוב בכך שאני חופשייה לאהוב, ללמוד,להנות מהחיים,להכיר אנשים חדשים מה שחצי שנה כשהייתי נשואה לא יכולתי כי איזה בריון בא והחליט לסגור לי ת'חיים והחליט שאני רק שלו ואין לי שום דיעה עצמית וסיבה לשמוח ושאני צריכה רק לשרת אותו...הוא כל כך מגעיל אותי ... עדיף להיות גרושה ולא לסבול אותו

 

[בורבה]

וולקאם../images/Emo82.gif