שלום לכולם!!!
- פותח הנושא subotaj
- פורסם בתאריך
הו לעזאזל
שניר מתנדנד על הכסא, המבט שלו תקוע לי בכתף, ממטעי התפוחים של ג´זין הרחוקה עולה ריח של פריחות, ריח של כיף, שני ניילונים חובטים זה בזה על גדרות התיל, קשה לתאר תחושה כזאת, מין פחד בעיניים. על גבעה רחוקה במזרח מנצנצים אורות בתים קטנים, צרור איטי של מקלע רחוק עובר פתאום דרך העצים, דרך האבנים, "עוד מעט נחטוף" אומר שניר "מהאוייב הלא נראה, עוד מעט נהפוך לשיר, עוד מעט אולי כבר לא נהיה". כי קשה להמחיש את הידיעה שבכל רגע מישהו יכול לבוא עד אלינו ולחזבל לנו את הגרונות החשופים שלנו, הו לעזאזל "יורים עלינו" שניר אומר באינטואציה של אדיש, שניר רק בן עשרים ומשהו, "יורים עלינו מכיוון הכביש, מכיוון הכפר, מכיוון העיר, מכיוון כוחות האום כולתום" "תשיב אש" אומרים כולם והוא יורה ומביט לכיוון הצרור המתרחק בערפל ואחר כך מתיישב על הכסא של העולם, הו לעזאזל כי קשה... וככה באותו לילה יורים מכל הכיוונים, ואש מתערבבת בתוך אש, וככה באותו לילה שיר של אהבה, של אחד שבטח התייאש, וככה באותו לילה, שניר מרגיש כמו זונה בתוך ערפל, וככה באותו לילה, עד היתכנסות הכוכבים, עד אור ראשון, עד הו לעזאזל... שניר ושני מילאומניקים מרושלים מתנדנדים על הכסאות המרופטים, לילה בלבנון 1998... וזה כמעט כל הסיפור, רק שלמחרת בידיעה קצרה בעיתון של הבוקר ניתקל: אש נורתה על כוחותינו מדרום לג´זין וכוחותינו השיבו אש הו לעזאזל... הו לעזאזל, הו לעזאזל, הו לעזאזל
שניר מתנדנד על הכסא, המבט שלו תקוע לי בכתף, ממטעי התפוחים של ג´זין הרחוקה עולה ריח של פריחות, ריח של כיף, שני ניילונים חובטים זה בזה על גדרות התיל, קשה לתאר תחושה כזאת, מין פחד בעיניים. על גבעה רחוקה במזרח מנצנצים אורות בתים קטנים, צרור איטי של מקלע רחוק עובר פתאום דרך העצים, דרך האבנים, "עוד מעט נחטוף" אומר שניר "מהאוייב הלא נראה, עוד מעט נהפוך לשיר, עוד מעט אולי כבר לא נהיה". כי קשה להמחיש את הידיעה שבכל רגע מישהו יכול לבוא עד אלינו ולחזבל לנו את הגרונות החשופים שלנו, הו לעזאזל "יורים עלינו" שניר אומר באינטואציה של אדיש, שניר רק בן עשרים ומשהו, "יורים עלינו מכיוון הכביש, מכיוון הכפר, מכיוון העיר, מכיוון כוחות האום כולתום" "תשיב אש" אומרים כולם והוא יורה ומביט לכיוון הצרור המתרחק בערפל ואחר כך מתיישב על הכסא של העולם, הו לעזאזל כי קשה... וככה באותו לילה יורים מכל הכיוונים, ואש מתערבבת בתוך אש, וככה באותו לילה שיר של אהבה, של אחד שבטח התייאש, וככה באותו לילה, שניר מרגיש כמו זונה בתוך ערפל, וככה באותו לילה, עד היתכנסות הכוכבים, עד אור ראשון, עד הו לעזאזל... שניר ושני מילאומניקים מרושלים מתנדנדים על הכסאות המרופטים, לילה בלבנון 1998... וזה כמעט כל הסיפור, רק שלמחרת בידיעה קצרה בעיתון של הבוקר ניתקל: אש נורתה על כוחותינו מדרום לג´זין וכוחותינו השיבו אש הו לעזאזל... הו לעזאזל, הו לעזאזל, הו לעזאזל
שתי שמנדריקיות גאות
New member
רצית על אנשים, קיבלת
חסר שיר וחצי, אל גם זה משו. אל תשאל ילד כשנולדתי גיליתי עולם כזה מוזר, רציתי לשאול, מדוע? אל תשאל ילד, אל תשאל ילד,, אל תשאל ילד, זה כבר ידוע. קח את הכל כמו שהוא, אז יהיה לך טוב ויהיה לך קל. ראיתי אנשים חיים עם צִלם, רציתי לשאול אותם, כיצד? אל תשאל ילד, אל תשאל ילד, אל תשאל ילד, את אף אחד. קח את הכל כמו שהוא, אז יהיה לך טוב ויהיה לך קל. ראיתי מראות עצובים ושמחים, רציתי לשאול, למה ואיך? אל תשאל ילד, אל תשאל ילד, אל תשאל ילד, רק חייך... ראיתי להקות שחפים מתעופפות, רציתי לשאול אותן, לאן? אל תשאל ילד, אל תשאל ילד, אל תשאל ילד, זה מובן... קח את הכל כמו שהוא, אז יהיה לך טוב ויהיה לך קל. =============================================== מה אנחנו רוצים מעצמינו מה אנחנו רוצים מעצמינו, שאנו לא נותנים לנו מנוחה חפש את השקט במקום אחר, חפש על הירח עוד פינה להסתתר. ולהביט ממעל בעצמינו נבוכים, לראות על הדרכים אלפי, אלפי פליטים בורחים, אדמה שרופה, היני כל כך שחור, חם להם להם גם עם הגשם והקור. לא ברור, עולם ארור. מה אנחנו רוצים מעצמינו? מה אנחנו רוצים מעצמינו, שאנו לא נותנים לנו מנוחה חפש את השקט במקום אחר, חפש על הירח עוד פינה להסתתר. והעוני והעושר, שיצרו את המופלים יש לי שמיים שרוצים, רוצים להיות כחולים, והדחוקים עוד זועקים שיתנו להם לצאת ................................................. חסר שאר השיר ================================================= תמונת ילדה העיניים הגדולות האף סולד מן חיוך כזה ורוד שפתיים כה נהדרות למיל שלי, למיל שלי. תמונת ילדה, תמונת ילדה תמונת ילדה שעל הקיר. תמונת ילדה שעל הקיר, תמונת ילדה. סרט משי על הראש, מצח חכם. אודה ולא אבוש שאין עוד בעולם, כמו מיל שלי, כמו מיל שלי. תמונת ילדה, תמונת ילדה תמונת ילדה שעל הקיר. תמונת ילדה שעל הקיר, תמונת ילדה. היא היתה אז בת שלוש, שם בתמונה. היום בלי סרט על הראש, כן היא שונה. הו, מיל שלי, כן, מיל שלי. תמונת ילדה, תמונת ילדה תמונת ילדה שעל הקיר. תמונת ילדה שעל הקיר, תמונת ילדה. ================================================= דנה קחי אותי איתך, שם ליד הנהר, ונאזין לרחש המים העוברים קלות, לגלים המרצדים, באור קרניים של הבוקר. קחי אותי איתך, דנה. קחי אותי איתך, שם ליד הנהר, וליד גשרי ברזל המחלידים תראי לי את האהבה, כפי שהיא נראית בצהרי היום. קחי אותי איתך דנה, קחי אותי איתך, שם ליד הנהר, ומחלוקי האבן הלבנים נבנה לנו ארמון, ונסיכת זהב נושיב אל מול השמש השוקעת. קחי אותי איתך דנה. כשיבוא הבוקר, שם ליד הנהר, נחזור דרך המים העוברים קלות, האהבה והארמון כבר שייכים ליום אתמול, שבו לקחת אותי שבו לקחת אותי דנה. ============================================= הרואה ואינו נראה לנוח על שיח בגן לחזות בעולם הסובב להיות כמו פרפר לבנבן, לבנבן המשיק את כנפיו ומרחף. לנוח על עץ בשדירה, לחזות בעוברים ושבים, לתת את קולי בשירה, בשירה ולספר אהבה בלי תווים. לראות מבלי להראות, להיות קטן כזה, לראות את העולם כולו, כמו במחזה. לגדול בתוך קרקע בוערת, בחום של חמסינים בקיץ, לחזות באהבה העוברת, עוברת כל גבול, כל מסך וכל חיץ. להיות מן שדון מתחצף, לראות את הטוב והרע, בעולם הגועש וקוצף וקוצף. להביט בו כמו במראה. לראות מבלי להראות... לנוח על שיח בגן לחזות בעולם הסובב להיות כמו פרפר לבנבן, לבנבן המשיק את כנפיו ומרחף. לראות מבלי להראות, להיות קטן כזה, לראות את העולם כולו, כמו במחזה. ============================================= בנוף ילדות בנוף הבתים הישנים אשר היו צילי בימי ילדות, חלפו הרבה שנים, חלפו הרבה שנים. נוף הבתים כבר מתפורר וקירותיו נעלמים, חלפו הרבה שנים חלפו הרבה שנים. בגן העדן של ילדות אשר היה פורח הייתי חלק מהנוף היום אני אורח. בגן העצים המתקלפים אשר היו צילי מימי ילדות כבר נשברו הענפים, כן נשברו הענפים. פרחי הבר צומחים בין העצים שעליהם נעלמים כבר נשברו הענפים כבר נשברו הענפים. בגן העדן של ילדות... בנוף האנשים של ילדותי אשר היו צילי לפני שנים, קפצה זיקנה פתאום. קפצה זיקנה פתאום. בראש כולם זרקה שיבה והם נעלמים קפצה זיקנה פתאום, קפצה זיקנה פתאום. בגן העדן של ילדות... =============================================== להיות לאחרים תל אביב העיר, הרחובות מלאי אדם, כמעט ואין חדש, ובבתי קפה כוסות מהבילים. את הפרברים אוכל העש, כמה שהחיים יכולים להיות דלים. אנשים כמו עכברים, רוצים לצאת מהחורים רוצים לעוף כמו פרפרים, להיות לאחרים. תל אביב העיר, השמש מעירה כל יום כמעט ואין חדש. אנשים גדולים נוטים רק לדבר. את הפרברים אוכל העש, מוטב יתחילו פעם לעשות יותר. אנשים כמו עכברים, רוצים לצאת מהחורים רוצים לעוף כמו פרפרים, להיות לאחרים. בתל אביב העיר, דבר לעצים ולאבנים, נכון אין כל חדש, הסיפור, סיפור עצוב וגם ישן. את הפרברים אוכל העש, וחלומות האנשים פורחים כמו עשן. אנשים כמו עכברים, רוצים לצאת מהחורים רוצים לעוף כמו פרפרים, להיות לאחרים. =============================================== ארץ הירוק (הלו, זה ארץ הירוק? מה קורה אצלכם?) בארץ העצים הירוקים, לא פה ולא שם, בשום מקום, אם בכלל, חי איש ירוק. לא שתה, לא אכל, ולא חי, אם בכלל, עד שמת. בארץ העצים הירוקים הכל היה ירוק. אדמה ירוקה, חיים ירוקים וזרו על מצחו. הוא קם בבוקר עם חמה ירוקה, אוכל בשלווה ארוחה ירוקה לוקח פרחים ומכחול וסולם, רותם את סוסיו, ירוקים הם כולם. בארץ העצים הירוקים, הכל היה ירוק. אדמה ירוקה, חיים ירוקים וזרו על מצחו. בכניסה לעולם מערבב הוא צבעים, עוצר את סוסיו, פשוט לבדוק אם הבתים ירוקים, האדמה ירוקה הוא צובע הכל, ומרביץ יריקה. כך שנים הוא נוהג, זה כוחו של הרגל, עד שבוקר אחד, הו, הכל התבלבל כשהציץ בבאר הצבעים קיבל שוק, היא היתה ריקה, נעלם הירוק. בארץ העצים הירוקים, הכל היה ירוק. האיש הירוק אז החל להתבטל, לא אכל, לא שתה, רק עיניים גילגל. בעולם כה רגיל הוא הרגיש מועקה לא היתה לו ברירה, והוא מת בנשיקה. בארץ העצים הירוקים, הכל חזר לקדמותו. אדמה חומה, חיים אפורים, איש ירוק נעלם, כבר לא ראו אותו. =============================================== אלתר הזקן אלתר הזקן, אלתר הזקן גבו כפרף, רגליו כבדות, ושתי ידיים רועדות אך רק עיניו כשתי נורות בלילות היו לי מעירות. אלתר הזקן, אלתר הזקן. היו נוהג לי לספר, על ימים וזמן אחר. ימים טובים, ימים קשים על חלומות ואנשים. אלתר הזקן, אלתר הזקן. מפיו סיגר איננו מש, שושן אדום בקצה הדש. היה לי אח, ידיד ורע למרשותיו אני כורע. אלתר הזקן, אלתר הזקן. אל תלך, לא, אל תלך אתה תחסר לי ועוד איך, אני בוכה וכבר שותק רק השעון עוד מתקתק. אלתר הזקן, אלתר הזקן אלתר הזקן, אלתר הזקן. ================================================ על אנשים אדם צעיר אדם יפה, סיגריה בזווית הפה, חיוך של מסטיק וציפורים בראש. על אנשים ברחוב, שהם אינם דומים לאף אחד. שיער גולש שיער ארוך, ומין חיוך כזה נבוך, זיפי זקן על הפנים, ומוסיקה בלב. על אנשים ברחוב שהם אינם דומים לאף אחד. אדם פשוט אדם יבש, חוזר ברבע לחמש, ללא חיוך אחד נוסף, בחליפה כהה. על אנשים ברחוב, שהם אינם דומים לאף אחד. ======================================== סבא סבא היה אדם יפה וזקנו לבן לבן, סבא היה איש האמת, ולראשו כיפה צחורה. גם השמיים הטובים אינם משתווים, לחיוכו של סבא בצאת השבת, כשהיה מברך המבדיל עם צאת שלושה כוכבים. סבא שלי, היה שלי שלי. סבא שלי, היה שלי, שלי. סבא היה אדם יפה, וזקנו לבן לבן לפני שנים חלה פתאום, אך בליבי תמיד הוא כאן. גם השמיים הטובים אינם משתווים, לחיוכו של סבא בצאת השבת, כשהיה מברך המבדיל עם צאת שלושה כוכבים. סבא שלי, היה שלי שלי. סבא שלי, היה שלי, שלי. =============== חסר מילים לאילאיל
חסר שיר וחצי, אל גם זה משו. אל תשאל ילד כשנולדתי גיליתי עולם כזה מוזר, רציתי לשאול, מדוע? אל תשאל ילד, אל תשאל ילד,, אל תשאל ילד, זה כבר ידוע. קח את הכל כמו שהוא, אז יהיה לך טוב ויהיה לך קל. ראיתי אנשים חיים עם צִלם, רציתי לשאול אותם, כיצד? אל תשאל ילד, אל תשאל ילד, אל תשאל ילד, את אף אחד. קח את הכל כמו שהוא, אז יהיה לך טוב ויהיה לך קל. ראיתי מראות עצובים ושמחים, רציתי לשאול, למה ואיך? אל תשאל ילד, אל תשאל ילד, אל תשאל ילד, רק חייך... ראיתי להקות שחפים מתעופפות, רציתי לשאול אותן, לאן? אל תשאל ילד, אל תשאל ילד, אל תשאל ילד, זה מובן... קח את הכל כמו שהוא, אז יהיה לך טוב ויהיה לך קל. =============================================== מה אנחנו רוצים מעצמינו מה אנחנו רוצים מעצמינו, שאנו לא נותנים לנו מנוחה חפש את השקט במקום אחר, חפש על הירח עוד פינה להסתתר. ולהביט ממעל בעצמינו נבוכים, לראות על הדרכים אלפי, אלפי פליטים בורחים, אדמה שרופה, היני כל כך שחור, חם להם להם גם עם הגשם והקור. לא ברור, עולם ארור. מה אנחנו רוצים מעצמינו? מה אנחנו רוצים מעצמינו, שאנו לא נותנים לנו מנוחה חפש את השקט במקום אחר, חפש על הירח עוד פינה להסתתר. והעוני והעושר, שיצרו את המופלים יש לי שמיים שרוצים, רוצים להיות כחולים, והדחוקים עוד זועקים שיתנו להם לצאת ................................................. חסר שאר השיר ================================================= תמונת ילדה העיניים הגדולות האף סולד מן חיוך כזה ורוד שפתיים כה נהדרות למיל שלי, למיל שלי. תמונת ילדה, תמונת ילדה תמונת ילדה שעל הקיר. תמונת ילדה שעל הקיר, תמונת ילדה. סרט משי על הראש, מצח חכם. אודה ולא אבוש שאין עוד בעולם, כמו מיל שלי, כמו מיל שלי. תמונת ילדה, תמונת ילדה תמונת ילדה שעל הקיר. תמונת ילדה שעל הקיר, תמונת ילדה. היא היתה אז בת שלוש, שם בתמונה. היום בלי סרט על הראש, כן היא שונה. הו, מיל שלי, כן, מיל שלי. תמונת ילדה, תמונת ילדה תמונת ילדה שעל הקיר. תמונת ילדה שעל הקיר, תמונת ילדה. ================================================= דנה קחי אותי איתך, שם ליד הנהר, ונאזין לרחש המים העוברים קלות, לגלים המרצדים, באור קרניים של הבוקר. קחי אותי איתך, דנה. קחי אותי איתך, שם ליד הנהר, וליד גשרי ברזל המחלידים תראי לי את האהבה, כפי שהיא נראית בצהרי היום. קחי אותי איתך דנה, קחי אותי איתך, שם ליד הנהר, ומחלוקי האבן הלבנים נבנה לנו ארמון, ונסיכת זהב נושיב אל מול השמש השוקעת. קחי אותי איתך דנה. כשיבוא הבוקר, שם ליד הנהר, נחזור דרך המים העוברים קלות, האהבה והארמון כבר שייכים ליום אתמול, שבו לקחת אותי שבו לקחת אותי דנה. ============================================= הרואה ואינו נראה לנוח על שיח בגן לחזות בעולם הסובב להיות כמו פרפר לבנבן, לבנבן המשיק את כנפיו ומרחף. לנוח על עץ בשדירה, לחזות בעוברים ושבים, לתת את קולי בשירה, בשירה ולספר אהבה בלי תווים. לראות מבלי להראות, להיות קטן כזה, לראות את העולם כולו, כמו במחזה. לגדול בתוך קרקע בוערת, בחום של חמסינים בקיץ, לחזות באהבה העוברת, עוברת כל גבול, כל מסך וכל חיץ. להיות מן שדון מתחצף, לראות את הטוב והרע, בעולם הגועש וקוצף וקוצף. להביט בו כמו במראה. לראות מבלי להראות... לנוח על שיח בגן לחזות בעולם הסובב להיות כמו פרפר לבנבן, לבנבן המשיק את כנפיו ומרחף. לראות מבלי להראות, להיות קטן כזה, לראות את העולם כולו, כמו במחזה. ============================================= בנוף ילדות בנוף הבתים הישנים אשר היו צילי בימי ילדות, חלפו הרבה שנים, חלפו הרבה שנים. נוף הבתים כבר מתפורר וקירותיו נעלמים, חלפו הרבה שנים חלפו הרבה שנים. בגן העדן של ילדות אשר היה פורח הייתי חלק מהנוף היום אני אורח. בגן העצים המתקלפים אשר היו צילי מימי ילדות כבר נשברו הענפים, כן נשברו הענפים. פרחי הבר צומחים בין העצים שעליהם נעלמים כבר נשברו הענפים כבר נשברו הענפים. בגן העדן של ילדות... בנוף האנשים של ילדותי אשר היו צילי לפני שנים, קפצה זיקנה פתאום. קפצה זיקנה פתאום. בראש כולם זרקה שיבה והם נעלמים קפצה זיקנה פתאום, קפצה זיקנה פתאום. בגן העדן של ילדות... =============================================== להיות לאחרים תל אביב העיר, הרחובות מלאי אדם, כמעט ואין חדש, ובבתי קפה כוסות מהבילים. את הפרברים אוכל העש, כמה שהחיים יכולים להיות דלים. אנשים כמו עכברים, רוצים לצאת מהחורים רוצים לעוף כמו פרפרים, להיות לאחרים. תל אביב העיר, השמש מעירה כל יום כמעט ואין חדש. אנשים גדולים נוטים רק לדבר. את הפרברים אוכל העש, מוטב יתחילו פעם לעשות יותר. אנשים כמו עכברים, רוצים לצאת מהחורים רוצים לעוף כמו פרפרים, להיות לאחרים. בתל אביב העיר, דבר לעצים ולאבנים, נכון אין כל חדש, הסיפור, סיפור עצוב וגם ישן. את הפרברים אוכל העש, וחלומות האנשים פורחים כמו עשן. אנשים כמו עכברים, רוצים לצאת מהחורים רוצים לעוף כמו פרפרים, להיות לאחרים. =============================================== ארץ הירוק (הלו, זה ארץ הירוק? מה קורה אצלכם?) בארץ העצים הירוקים, לא פה ולא שם, בשום מקום, אם בכלל, חי איש ירוק. לא שתה, לא אכל, ולא חי, אם בכלל, עד שמת. בארץ העצים הירוקים הכל היה ירוק. אדמה ירוקה, חיים ירוקים וזרו על מצחו. הוא קם בבוקר עם חמה ירוקה, אוכל בשלווה ארוחה ירוקה לוקח פרחים ומכחול וסולם, רותם את סוסיו, ירוקים הם כולם. בארץ העצים הירוקים, הכל היה ירוק. אדמה ירוקה, חיים ירוקים וזרו על מצחו. בכניסה לעולם מערבב הוא צבעים, עוצר את סוסיו, פשוט לבדוק אם הבתים ירוקים, האדמה ירוקה הוא צובע הכל, ומרביץ יריקה. כך שנים הוא נוהג, זה כוחו של הרגל, עד שבוקר אחד, הו, הכל התבלבל כשהציץ בבאר הצבעים קיבל שוק, היא היתה ריקה, נעלם הירוק. בארץ העצים הירוקים, הכל היה ירוק. האיש הירוק אז החל להתבטל, לא אכל, לא שתה, רק עיניים גילגל. בעולם כה רגיל הוא הרגיש מועקה לא היתה לו ברירה, והוא מת בנשיקה. בארץ העצים הירוקים, הכל חזר לקדמותו. אדמה חומה, חיים אפורים, איש ירוק נעלם, כבר לא ראו אותו. =============================================== אלתר הזקן אלתר הזקן, אלתר הזקן גבו כפרף, רגליו כבדות, ושתי ידיים רועדות אך רק עיניו כשתי נורות בלילות היו לי מעירות. אלתר הזקן, אלתר הזקן. היו נוהג לי לספר, על ימים וזמן אחר. ימים טובים, ימים קשים על חלומות ואנשים. אלתר הזקן, אלתר הזקן. מפיו סיגר איננו מש, שושן אדום בקצה הדש. היה לי אח, ידיד ורע למרשותיו אני כורע. אלתר הזקן, אלתר הזקן. אל תלך, לא, אל תלך אתה תחסר לי ועוד איך, אני בוכה וכבר שותק רק השעון עוד מתקתק. אלתר הזקן, אלתר הזקן אלתר הזקן, אלתר הזקן. ================================================ על אנשים אדם צעיר אדם יפה, סיגריה בזווית הפה, חיוך של מסטיק וציפורים בראש. על אנשים ברחוב, שהם אינם דומים לאף אחד. שיער גולש שיער ארוך, ומין חיוך כזה נבוך, זיפי זקן על הפנים, ומוסיקה בלב. על אנשים ברחוב שהם אינם דומים לאף אחד. אדם פשוט אדם יבש, חוזר ברבע לחמש, ללא חיוך אחד נוסף, בחליפה כהה. על אנשים ברחוב, שהם אינם דומים לאף אחד. ======================================== סבא סבא היה אדם יפה וזקנו לבן לבן, סבא היה איש האמת, ולראשו כיפה צחורה. גם השמיים הטובים אינם משתווים, לחיוכו של סבא בצאת השבת, כשהיה מברך המבדיל עם צאת שלושה כוכבים. סבא שלי, היה שלי שלי. סבא שלי, היה שלי, שלי. סבא היה אדם יפה, וזקנו לבן לבן לפני שנים חלה פתאום, אך בליבי תמיד הוא כאן. גם השמיים הטובים אינם משתווים, לחיוכו של סבא בצאת השבת, כשהיה מברך המבדיל עם צאת שלושה כוכבים. סבא שלי, היה שלי שלי. סבא שלי, היה שלי, שלי. =============== חסר מילים לאילאיל
שתי שמנדריקיות גאות
New member
עידו
הנה עוד שיר על ת"א. להיות לאחרים.
הנה עוד שיר על ת"א. להיות לאחרים.
נ ט ל י 9 1
New member
אתה באמת חוליה חלשה
בספרון שצורף לדיסק זה נורא פשוט תקנה את הדיסק
בספרון שצורף לדיסק זה נורא פשוט תקנה את הדיסק
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.