שלום לכולם

[הפלונית האלמונית]

שלום לכולם

יש לי שאלה, מה מקומו של התנ"ך ביהדות? לפי מה שהבנתי התלמוד חשוב יותר לזרם האורתודוכסי. אשמח לתשובה.

 

[פלגיה]

ספר קדוש ומרכזי ביותר

חלק גדול מן התפילה מורכב מפסוקי התנ"ך. שלוש פעמים בשבוע קוראים בציבור מתוך התורה, ובשבתות גם מדברי הנביאים בחגים קוראים בציבור מתוך המגילות, ויש האומרים פסוקי שיר השירים בכל ערב שבת. רבים מהרבנים הגדולים בדורות הקודמים למדו, חקרו ופירסמו פרשנויות לתנ"ך. מה שאולי שמעת הוא מה שקורה בישיבות של חלק מהזרמים ביהדות האורתודוקסית - לא מקדישים זמן ללימוד תנ"ך כדיסציפלינה נפרדת, ולומדים כמעט אך ורק תלמוד והלכה. זה נכון, ויש לזה סיבות שונות, בעיקר היסטוריות. זה לא אומר שהתנ"ך לא חשוב להם.

 

[יוסי ר1]

התנ"ך הוא הבסיס, רצון הא-ל המוכתב לבני האדם

תורה שבעל פה אמורה לפרש ולהרחיב את אותו בסיס.

 

[גרי רשף]

למיטב הבנתי- חשיבותו סימלית

כפי שפלגיה ציינה קוראים בו מספר פעמים בשבוע, אבל התנך אינו מקור ההלכה אלא התלמוד, ובישיבות החרדיות לומדים בעיקר תלמוד ולא תנ"ך. באופן דומה אפשר לשאול מה חשיבותה של ירושלים ליהדות: היא כמובן חשובה, מזכירים את שמה בתפילות, וכו'; אבל יהודי שומר מצוות יכול להגיע ל-120 בלי לבקר בה ולא יהיה חסר דבר.. כמובן שיש להבהיר מה הכוונה ב"חשוב"..

 

[יוסי ר1]

תרשה לי לחלוק על דעתך:

כל הדיונים בתלמוד מתבססים על מקור תנכי. וכפי שאין לומדים הלכה מהתנ"ך בלבד, כך גם היום לא תמצא רב אחד שפוסק הלכות על סמך התלמוד: התלמוד הפך למקור ממנו שואבים סםפרי הראשונים, ואחריהם הפוסקים, ושות"ים, וכן הלאה. התנ"ך אינו סמלי, כי אם הבסיס המחייב.

 

[גרי רשף]

למיטב הבנתי אין זה כך

הרב כיום יפסוק למשל על פי השולחן ערוך, ר' יוסף קארו הסתמך לדוגמה על משנה תורה, והרמב"ם לצורך המשל על התלמוד. על מה הסתמכו התנאים? הם לא הסתמכו על התנ"ך אלא על מסורת מהר סיני. אם להמשיל משל מודרני- התנ"ך הוא כמו מגילת העצמאות של מדינת ישראל: משהו סימלי ומכובד החסר תוקף משפטי. מה שמחייב את אזרחי וראשי המדינה הוא חוקי הכנסת ולא מגילת העצמאות, וכשיש סתירה בין השניים- החוק קובע.

 

[יוסי ר1]

האנלוגיה שלך אינה מדוייקת:

ברור לכל שבמגילת העצמאות מנוסחת רוח המדינה, ואילו החוקים נחקקים בנפרד. אבל חוקי המשנה שמובילים להלכות מקורם בציווים שבתורה, אם כי כפי שכתבת ההרחבה ודרכי הגזירה הם ממסורת. אבל אין לך הלכה שלא תמצא לה ביסוס במקרא, וסימוכין לפסק מהמקרא. מה שאין כן בחוקי המדינה, שאבסורד יהיה אם תחפש את מקורם במגילת העצמאות.

 

[RamiNir1]

תנ"ך זו תעודה אלוהית וזה דבר בלתי נתפס ביהדות

יותר מכל מתועד בתנ"ך...מוצא פי-יהוה...ואת דבריו הביאו הנביאים... היהודים מעדיפים לשייך את מקור העוצמה בנבואות...לפיוט האנושי... היהודים לא מאמינים לתנ"ך...(ישעיה כט' 13)...וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה... לכן היהודים מפרשים כי יבוא משיח...שיעשה תחיית מתים... *** אם היהודים היו מחכים לבואו של אלהים... אם היהודים היו מתאמצים לשוב עד אלהים... היו מוצאים מענה אלהים... *** ואכן...רק באחרית הימים יהיה...(ישעיה כט' 23)...וְאֶת-אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ...

 

[בוהה ניכחו]

התנך ספר מרכזי

כי הוא מציג את אלהים שהוא המרכז של כל סיפרות ההלכה והאגדה שבאה בעקבותיו. כשהם מדברים על אלהים הם מתכוונים לזה שמהתנך. זה למה.