משה ג ל ז ר
New member
לקורא לי ידיד, ביקור בית ../images/Emo13.gif
אז ביקרתי בשלושת סיפורי ים שלך, והקזתי שם את כל הכחול שבמחסנית המדפסת שלי. (נחמד לכתוב סיפורי ים בכחול
) הבנייה יותר טובה, הסיפור הרבה יותר מעניין מאשר סיפור ששלחת לפורום.אבל הסיפורים ששם על הים (שלושתם) עצורים רגשית. בסיפור ששלחת לפורום אני קיבלתי הרגשה של יותר פתיחות מצידך לספר על רגשות שלך, (אולי כי חשבת שארא את הסיפור כפנטזיה) בסיפורי הים אין שום תיאור של רגש, הכל שם הצהרה חיצונית של אוהב לא אוהב, מתחבר לא מתחבר, אין שם כל פעולה רגשית שתחבר אותי למצבו הנפשי, (הבנה של גיבור הסיפור בלקחת מגבת לנגב את הדמעות היא לא חיבור רגשי, היא פיתרון מעשי, היא לא מספרת לי שהוא פגוע, היא מדווחת לי שהוא דומע למגבת, והמלח יחכה להגיע מהמים המלוחים לזמן הנשיקות. ) איש חכם פעם תיאר את פעולת ה"הזרה" בסיפור, שאנשים החיים ליד הים, לא שומעים את רעש הגלים. אתה זר לים בסיפורים שלך, הים לא מגלגל את גליו רועשים לרעש שלך, אתה לא מתאר לי את קיצבו, האם אנחנו בחורף בים גועש ואפל? בקייץ כשהמדזות מושכות בשמלת גופן חומציות של צריבה? אלף תיאורים הים יתאר לסופר שבור לב או מאוהב, איפה הים בסיפור מלבד המלח שעל השפתיים? אתה כותב שלושה סיפורים מנקודות מבט שונות, של איש צעיר, זקן, וכלב. הם כתובים באותה שפה, באותו מקצב, באותה רמה של הבנה. תנסה ללכת לחמש דקות כזקן, אתה לא תגיע כל כך מהר למטרה, הכתיבה של הזקן צריכה להיות במקצב אחר. תנסה ללכת על ארבע לחמש דקות, ראיית החיים מגובה הרגליים של בני האדם גורמת להבנה שונה. ךתחומי עניין שונים. תחשוב לרגע שמוזיקאי עומד ליד הים, תחשוב לרגע שמפקד צבא עומד ליד אותו הים. שניהם רואים ים. המוזיקאי מקשיב למקצב הגלים, מפקד הצבא מחשב את גובה גחון סירות הנחיתה לכבוש את החוף. עולם דימויים שונה לפי דמות הגיבור היא א"ב של הפרוזה, - תשים לב!!! זה חסר אצלך מאוד כי אתה כותב ללא הגהה של בניית דמות שלמה. כתיבה מתוך הדמות שדברים יובנו ע"י הקורא כי הגיבור פעל בהתאם לעולם המושגים שלו,שינה פעולתו בתגובה לשינוי סביבה זה א"ב של פרוזה , אצלך יש המון הצהרות שתמיד זה כך והפעם קורה אחרת לשים לב.!!! כתיבה מתוך הבנה של אחרי , מתוך נתינת חופש לעצמך לכתוב את האמת שלך כסופר, תאפשר לך לכתוב רגש ולא לתאר את הרגש מבחוץ , זה הכי קשה והכי חסר בשלושת סיפורי הים שלך, לצערי עלי לבשר לך שזה הא"ב בכתיבת פרוזה, ומבלי זה אין כתיבה טובה של פרוזה!@!@!@####!!!... שלושת סיפורי הים הם מושלמים בפני עצמם, מסודרים ושלובים האחד בשני בהגיון, הם לצערי רק נחמדים לקריאה, הגיוניים לקריאה, וניתנים לביקורת לשונית ודעתנית באולי- על- דיוק- של - פה- ושם- הלוקה -בחסר- על תקופת השואה בפולין. אבל הביקורת האמיתית היא שהם לא רגשיים, לא נותנים לי דמות של גיבור שבור לב, ניצול שואה, ובעל חי המשקמים חיים מהריסות, אני לא חווה את רסיסי חיהם, ולא שמח בשמחת חיבור רסיסי חייהם ללתחייה מחודשת. יש ספר נפלא "אצל הים" של ס יזהר , תקרא אותו בבקשה. יש ספר נפלא "נוכח הים" של דויד פוגל , יותר חשוב שתקרא אותו בעצם מה האסון בלקרוא את שניהם , קרא אותם בכדי לראות איך מתארים אנשים בעזרת תיאורי ים. מקווה שעדיין תקרא לי ידיד, אחרי הביקור הזה בברכה משה
אז ביקרתי בשלושת סיפורי ים שלך, והקזתי שם את כל הכחול שבמחסנית המדפסת שלי. (נחמד לכתוב סיפורי ים בכחול