ב-מ-ק-ר-ה אני חוקר בימים האחרונים את הנושא
1) יש שני סוגי רשיון למשאית באונטריו. רשיון D שזה משאית עם אפשרות לנגרר קטן ורשיון A שזה משאית עם נגרר לא מוגבל במשקל. בנוסף יש על זה כאופציה רשיון Z, שזה בלמי אוויר. 2) בשביל להוציא A או D צריך שיהיה ברשותך רשיון G רגיל מלא. 3) מטעמי הגבלות של ביטוח, רוב החברות דורשות מינימום שנת נסיון לנהגים שהם מגייסים. זה לא משאלת לב אלא מגבלה של החברה שמבטחת אותם. כלומר יש פה איזה מילכוד. בתור נהג חדש אתה לא יכול בעצם למצוא את העבודה הראשונה שנותנת לך את שנת הנסיון. לפיכך יש בתי ספר שמוסמכים מטעם חברות הביטוח לעשות לך קורס קצת יותר משוכלל (והרבה יותר יקר) שנותן לך גם insurgence certification ואז חברות התובלה יקחו אותך גם בלי רשיון. 4) יש חברות תובלה שיש להן בית ספר שלהן, ואז הם גם מתחייבים לשכור אותך לעבודה בסיום הקורס. קורס כזה בחברה שיש בה בית ספר עולה 6000$. לא מעט. בתי ספר רגילים יתנו לך תכנית של "קבלנות" ב4000$ כולל מספר לא מוגבל של טסטים (לא כולל אגרות למיניהן לMTO), ואם אתה סתם לוקח שיעורים, זה יעלה לך בסביבות 85$ לשיעור + שכירת המשאית לטסט (250$) + קורס בלמי אוויר (300$) + הכנה לתיאוריה. 5) הכסף בעסק הזה הוא טוב מאוד, גם אבסולוטית וגם יחסית לדברים אחרים שמהגר טרי עלול למצוא את עצמו עושה, אבל יש אבל גדול - זה לא בדיוק אורח חיים שמתאים לכל אחד. נהיגת משאית בצפון אמריקה זה תרבות שלמה. אם יש לך רשיון AZ אתה על הסוס, אבל בשביל הכסף הגדול אתה צריך לגהץ את צפון אמריקה הלוך ושוב ולא לראות את הבית במשך שבועות על שבועות וזה מתכון בדוק להרס חיי המשפחה שלך. אז תחשוב טוב. 6) משום מה, נהגי משאיות, הגם שהם דופקים בוחטות מסנוורות, לא ידועים כאנשים עשירים במיוחד. לשמע המספרים המטורפים שרצים בענף שאלתי את עצמי איך זה שיש נהגי משאיות שעובדים במקצוע 25 שנה ואין להם יותר מדי כסף בצד (אם בכלל). חלק מהסיבות הן שמדובר בד"כ באנשים שמוציאים הרבה כסף על אלכוהול ופינוקים וצעצועים בזמן העצירות של המשאית ובכך שמדובר על אנשים שנופל להם הרבה כסף לידים והם לא יודעים איך להשקיע אותו בתבונה, אבל חלק מהעניין זה גם אורח החיים התובעני של העיסוק הזה. העיסוק הסיזיפי הזה גורם לחלקם "לפצות" את עצמם בביזבוזי כסף נוראיים.
