שלום לכולם!

מאוד מעניין

את אולי זוכרת איכן קראת עליו? אני יודע שיש מכשיר (המורכב על העיניים) שאמור לעזור לשינה בריאה ולמוח על ידי אורות צבעוניים, קולות וכדומה, אבל לא שמעתי על מכשיר שמשדר גלים שכאלו. אחפש בנושא ואם אמצא משהו אביא קישור
תודה
 
אל מעבר להיגיון ../images/Emo13.gif

שלום לך. תודה על כל שכתבת, נכנסתי לויקיפדיה לקרוא יותר על המוליכים העיצביים ואני חייב לציין שלמרות העלייה בכמות הנוירוטרנסמיטר דופאמין במוח שלי כתוצאה מהריכוז, לא הבנתי יותר מדי
.. הרבה מושגים שלא מוגדרים שם. אשמח אם תסבירי לי שוב על המוליכים העיצביים והשפעת התרופות עליהם. (שמעתי בעבר מחברתי על התרופות שמשפיעות במעברים בין תאי העצב, אבל לא ידוע לי כיצד נקבעת השפעה זו - דבר שקשור כנראה לסוג התרופה [?]). האם ביו פידבק אינו פרקטי מספיק? לפי מה שקראתי כאן הוא יעיל בהחלט, אבל אינני מכיר את אופן העבודה עם ביו פידבק ולכן עדיף שקודם אקרא עוד על השיטה. הגישה שלי לשינוי גלי המוח היא שימוש במוח בלבד, ושימוש בצד הפחות "הגיוני" שלו כך שאדם תלוי רק בעצמו ולא נזקק לתוכנה או אלקטרודות חיצוניות. (כמובן שאינני שולל שימוש שכזה, הרי אם הוא יעזור למישהו הרי זה מבורך.) לפי מה שאני מכיר, אפשר לאחר "אימון" מסויים לעבור למצבי תודעה שונים מתוך בחירה ובכך בין היתר להשפיע על גלי המוח (כולם חווים במשך היום מעברים שכאלו ומהמון סוגים. למי שמתעניין בנושא ישנו ספר שמתמצת את הנושא יופי בשם "ספר התודעות המשולבות" של ד"ר יוסי באומהקר) יש לי כל מיני השערות בנושא של איך להפוך את הרעיון לממשי. כרגע אני עדין בודק מה אני לא יודע שיכול להיות קריטי ואף ישנה את כיוון המחשבה. בגדול אני מאמין שהפיכת הרעיון לפרקטי תתאפשר בעזרת הדמיון ולא ההיגיון. בגלל שטוראט הינו דבר אישי לפי דעתי, יש ליצור תבנית שכל אחד יוכל למלא אותה בתכנים המתאימים לו ולהשתמש בה באופן שיעזור ספציפי לו. (כמו שיש מנטרות שונות למדיטציות שונות, וכל מנטרה תתאים למישהו אחר, כך לדעתי תוכן אישי יעזור באופן יעיל יותר). אני לא חושב שהטיקים מופיעים "סתם" כך, אבל אינני מכיר מישהו שניהל יומן בו הוא כתב במדויק את כל הטיקים שהיו לו כל יום ואת הסיטואציה החיצונית והפנימית של מה שקרה . יומן שכזה היה עוזר לי לראות את המשוואה של אותו אדם ובכך היה אפשר אולי ליצור עבורו תבנית שתעזור לו להתגבר על כל סוג של טיק. זה דומה להרבה תוצאות מתמטיות שמצביעות על התקיימות משוואה אלגברית כלשהי. אני חושב שאם לא ידועה לנו המשוואה, אפשר להגיע אליה דרך בחינת התוצאות ומציאת הקשרים בין התוצאות. האמת היא שהצעתי את הרעיון של היומן לחברתי, אבל כרגע אין לה יותר מדי זמן לנהל יומן שכזה
אז אולי בעתיד.. יום טוב שיהיה לך!
 

pini2002

New member
ועוד נקודה...

מאוד מעניין מה שכתבת ואכן ישנן נקודות שנגעת בהן באופן נכון. גם אצלנו כמובן ישנה התנהלות שונה של הטיקים בהתאם למצב הנפשי הנתון, לדוגמא - כאשר היו טיקים מוגברים התחלנו לעבוד על הרגעה ו"בידוד" מתח בעזרת נשימות נכונות, הפחתת לחץ [לימודים, מבחנים] בפעילות גופנית או במשחקי סוניפליסטיישן - לריקון המוח, כמו שהפשוש מגדיר זאת [אכן הפעלת אונה ימנית]. באחת מהביקורות שלנו אצל הנוירולוגית המטפלת לפני 3 שנים, סיפרתי על צורת ההתמודדות החדשה, שבעזרת נשימות נכונות והרפייה אנחנו מצליחים להפחית את הטיקים, אלא שהיא היתה מאוד סקפטית וטענה כי ההפחתה נובעת מהרצף הקיים של התסמונת, דהיינו- כעת אנחנו בתקופה רגועה, אבל עוד מעט תגיע שוב תקופה של טיקים מסיביים ללא קשר לנשימות ולהרפייה. לדאבוני, באמת חזרו להם טיקים דווקא בחופש הגדול. כאשר אין מצבי לחץ, אין לימודים, הכל זורם על "מיי מנוחות", מה שאומר שההשפעה הנפשית על התיסמונת עדיין מוגבלת. מסתבר שיש לטוראט התנהלות משל עצמו. הפחתה או התגברות של הטיקים היא פשוט חלק מהמחזוריות של התסמונת. אלא שכאשר מתוחים, רעבים, עייפים, עצבניים, באמת "זוכים" למבול טיקים שאותם ניתן ל"נטראל" בדרך מהירה ע"י טיפול בגורם, ו"ביו-פידבק" שעובד מצויין. זה בכל אופו הוכיח את עצמו אצלנו. ולגבי השינה, נכון שאין טיקים, ואכן זהו אחד משלבי האיבחון של הטוראט. פיני.
 
אני רואה כאן "רק" מאה אחוז הצלחה!

שלום לך ותודה על התגובה המשמחת (אותי לפחות היא שימחה
). ולמה משמחת? אני חושב שהדבר היחידי שהובן באופן שלא שירת אותכם הוא מושג ה"לחץ". תיכף אתייחס לנקודה הזאת, אבל קודם כל לנוירולוגית. עד כמה שידוע לי עדין לא נשלם המחקר על יכולות וסגולות המוח. עדין לא הבינו את כל הקשרים הנוירולוגיים שיש. אני מקווה שאחיה להגיע ליום שהכל יובן גם באופן מדעי, ונכון לכרגע אין זה המצב. ולמה אני כותב זאת? לדעתי מה שנכון בשבילכם הוא מה שישרת אתכם באופן שיעשה לכם טוב. לא ארחיב בנושא כי הרגיש לי רע לקרוא את התגובה שלה להצלחה הזאת. יש לי שתי שאלות לגבי דברים שלא הבנתי - האם גם בתקופה של הטיקים המסיביים עזרו הנשימות וההרפיה להתמודד איתם? לפי מה נקבעת אותה מחזוריות של התסמונת (על פי דבריי הנוירולוגית)? כעת ללחץ. לדעתי אי אפשר לקבוע מה מלחיץ ומה לא באופן כללי, אלא יש להסתכל על הלחץ באופן אישי מאוד. לחץ לפי הגדרתי איננו דבר רע או טוב, אלא מצב בין מספר כוחות ממספר רבדים (פיזי, שיכלי, נפשי, ריגשי..). המודע לא מתמודד עם כל ההשפעות החיצוניות לו באופן שווה, והרי מה שאין מתמודדים איתו במיישרין נדחף לתת-מודע, ומשם הוא בעצם ילחץ בשלב מסויים על המודע כדי להתבטא. (אני לא ממש מדייק לפי כל הגישות הפסיכואנליטיות, ויסלחו לי הדייקנים). בעצם מה שאני אומר הוא שלחץ יכול להיות מערך טבעי של התמודדות האדם עם השפעות חיצוניות או פנימיות, ולווא דווקא עם סוג מסויים של השפעה (גם בבית ספר וגם בחופש הגדול יכול להיווצר לחץ שפעולתו זהה למרות שתוכנו שונה). הרי פני השטח של חיי הנפש הם כמו קצה קרחון ענק. לדעתי עצם העובדה שהצלחתם בעזרת הרפיה ונשימות להתמודד עם הטיקים מראה שאפשר להתמודד איתם בכל פעם! הכל עיניין של להתאים את התבנית לתוכן. להתאים את סוג התרגילים לסוג הכוחות שמשפיעים על האדם. והרי יש אינסוף תרגילים והמון כוחות שיכולים להשפיע על האדם, לכן להגיע למה נכון לכל אחד ינבע כרגע לדעתי ממעקב ומניסיון. ללמוד מהחוויה. אני מרגיש כאילו חסרה חוליה אחת בשרשרת הזאת כדי לקבוע במדויק איך כל אחד יכול לגלות בעצמו אילו תרגילים יעזרו לו.. ומצד שני, בלי החוליה הזאת עדין אין בכלל שרשרת
לסיכום, בהחלט שימח אותי לקרוא את שכתבת. אלך לקרוא על הביו-פידבק כדי ללמוד עוד. יום טוב!
 

pini2002

New member
אז ככה...

נשימות והרפייה בזמן הופעת טיקים מוגברים עזרו בעיקר להרגעת ה"עצבים" אצלנו, ולא להפחתתם. ולגבי התהייה השנייה - הבנתי שאין ממש חוקיות בצורת המחזוריות של הטיקים, זה לא ממש דומה לעונות השנה, אבל ברגע שמתחיל טיק מסויים הוא מתחלף לאחר כעבור פרק זמן, ואח"כ לשלישי, וכך אנו מסמנים שוב V על הסוגים השונים עד לחזרה מהתחלה. כך זה אצלנו בכל אופן. מה שכן, זה לא מחייב שהם יופיעו תמיד באותה העוצמה. פיני.
 
שאלה נוספת..

האם אתם משתמשים בדמיון מודרך בתוספת לנשימות ולהרפייה? פשוט חברתי סיפרה לי על ביו-פידבק שהיא עשתה בעבר, וממנה למדתי כעת מה עושים בשיטה הזאת. היה חסר לי שם משהו שהוא להשתמש בדמיון של המוח כשאין בנמצא מחשב. שימוש בסוג של דמיון מודרך יכול להיות מותאמם ספציפית לכל אדם וכך אפילו לכל סוג של טיק. לא ידוע לי על מישהו שמטפל באופן הזה בכל אופן. ("באופן הזה" הכוונה אופן המתאים את תוכן המדיטציה \ נשימות \ הרפייה למטופל). נ.ב לגבי המחזוריות - לא ניתן לזהות שום גורם המאפיין את המחזוריות? (נגיד משך זמן או קשר בין סוג הטיק לסוג של "לחץ" פנימי\ חיצוני, אולי אפילו משהו בכיוון אחר כמו טיק המתמקד כל פעם באיבר שנמצא במעגל עיצבי אחר או אפילו טיקים שנעים על אותו מעגל עיצבי לאורך הגוף. ) שבת שלום ותודה על התשובות!
 
ברוך הבא לפורום../images/Emo24.gifבן השמשות

שמחה שאתה מתעניין...חברה שלך צריכה להיות גאה בך. מה שאתה מתכוון כשאתה אומר "פתרונות מהתחום הזה"...זה יכול להוביל לטיפול התנהגותי..ו\או טיפול אלטרנטיבי כמו פרחי באך וכו'....זה הפתרון הכי קרוב שאני מכירה...ולא תמיד מתחילים בטיפול תרופתי אלא אם הלוקה בתסמונת הטוראט מתלונן שה"טיקים" מפריעים לו במהלך חיי היום יום. נשמח אם תישאר איתנו וגם שחברתך תצטרף - יום נעים!
 
תודה לך! ../images/Emo13.gif

ה"פתרונות" שאני מאמין בהם הם פתרונות אישיים, הכוונה שכל אחד ירגיש איזה סוג טיפול נכון בישבילו ועובד בשבילו הכי טוב. אישית אינני דוגל בפתרון הנסמך רק על תרופה או מוצר חיצוני, אלא בטיפול המשתמש בתרופה או במוצר כלשהו כחלק מדרך שבסופה האדם תלוי רק בעצמו (ובהקשר שלנו, שימוש במחשבה או מצבי מודעות כדי לכוון את הגוף למצב הרצוי). יש יאמרו שזה בלתי אפשרי ואני אכבד את דעתם, דעתי היא שהכל אפשרי. פשוט צריך לפקוח עיניים ולב ולחפש. אני חושב שהתשובות לטוראט של כל אדם נמצאות בתוכו. שם יהיה הכי טוב לחפש את סוג הטיפול הנכון.( בלי רצון מצד האדם ברור לי שלא כדאי לעשות דבר, אז לא אתייחס למצב הזה.) אינני מכיר לעומק את רוב הטיפולים הקיימים בשוק. לדעתי טיפול טוב הוא כזה שמרחיב את מודעות המטופל למצב בו הוא נמצא ומעמיק את הבנתו בנושא ת"ט. תרופה לבדה איננה טיפול בת"ט כי אם טיפול בהתבטאות של ת"ט. אדם שיקח רק תרופה כנגד התסמינים של ת"ט ולא יעבור תהליך כלשהו ברובד המחשבתי יכול לסבול מתפיסה עצמית פגועה כאילו משהו פגום בו בגלל שיש לו טוראט. שוב, כל מקרה לגופו, אני לא בא לתת תבנית לכל אלו שיש להם טוראט. הכללות הן דבר שבור.. אמונתי היא בכוח האדם לקבל את עצמו כפי שהוא באהבה, וטיפול שיעזור לאדם להגיע לנקודה הזאת הוא מהסוג שאני מאמין בו. אז כנראה שכן, "פתרונות מהתחום הזה" נמצאים כרגע ברובם ברפואה הלא קונבנציונלית או אפילו אצל המיסטיקנים של העידן החדש. (כמובן שגם שם יש טיפולים שהם רק הקבלה ללקיחת תרופה. וכמובן שישנם מצד שני פסיכיאטרים שעושים את עבודתם נאמנה ולא שוכחים לדאוג לנפש האדם המטופל על ידם. ) אני משער שהרפואה האלטרנטיבית יותר מדברת אלי בהקשר הזה מכיוון שהיא יותר פתוחה לעזור לאדם למצוא את התשובות בתוכו. אממ.. זה מה שהתכוונתי שאמרתי פתרונות מהתחום הזה מסתבר
פשוט התפרץ לי מהידיים לכתוב את הזה. יום טוב לך!
 

guybz

New member
לבן השמשות- יש לך אינטואיציה לא רעה

ויכולת לימוד עצמי גבוהה וזה טוב מאד. אתה מתחיל עכשיו במסע שאני התחלתי לפני 7 שנים. אנסה לקצר לך קצת את הדרך- טורט הוא מצב ביוכימי במוח ולא "גנטי". יש אמנם קורלציה בין גנים מסוימים, לא בודדים, לבין הסיכוי לטורט, אבל זה רק הגנוטיפ שמנבא את הפנוטיפ (אם אתה לא מכיר את המושגים תחפש בוויקיפדיה). בקיצור- הגנים רק מצביעים על סיכון להיות במצב ביוכימי מסוים הבא לידי ביטוי כטורט. לדעתי האישית החיפוש אחר "גורם גנטי לטורט" הוא עקר לחלוטין בדיוק כמו שהחיפוש אחר גורם גנטי לאוטיזם הוא עקר. זה שימצאו קורלציה בין גנים מסוימים שמעלים את הסיכון לטורט ב 10% לא יעזור לנו לא בטיפול ולא באיבחון של טורט. זה לא כמו המופיליה או סינדרום דאון שבהם יש מרכיב גנטי של 100%. אם לצלול קצת יותר עמוק- בטורט נוצר עודף דופאמין במעברים הסינפטיים, עודף דופאמין בא לידי ביטוי בשני תחומים: א. יכולת ריכוז גבוהה בדבר אחד, במקרים קיצוניים זה הופך לאובססיה ואז זה נקרא OCD . המקור האבולוציוני של תכונה זו הוא המארב לציד ומיקוד כלי הנשק אל המטרה ב. יכולת פעילות מוטורית מתפרצת של תנועות מכוונות היטב. במקור האבולוציוני זה זריקת הכידון, המרדף אחרי החיה והמאבק איתה. בשלב הראשון מעורב גם המעביר העצבי סרוטונין המאפשר שלווה ורגיעה (בשילוב עם ריכוז זה שלב המארב לציד) בשלב השני מעורב הנוראפינפרין (הידוע גם בשם אנדרנלין) המגביר את פעילות המערכות התומכות- לב ריאה הזעה. מצב של עודף דופאמין בא לידי ביטוי בתנועתיות יתר כאשר התנועות הן מכוונות, אצל טורטניקים אלו הטיקים. זה שונה מאד מהיפר אקטיביות "סתם" כמו שי לילדים עם ADHD או מתנועות גירוי עצמי stimming כמו שיש לילדים אוטיסטים שמנפנפים בידיים או מסתובבים במעגלים. כל התרופות הבאות לטפל בטיקים מפחיתות את פעילות הדופאמין, בדרך כלל על ידי חסימת הקולטנים לדופאמין בסינפסה. הבעיה שתופעת הלוואי היא הקטנת כושר הריכוז וטשטוש ("זומביות") כי כפי שהסברנו דופאמין אחראי גם על תנועתיות וגם על ריכוז. בקיצור- זה עולם שלם של נוירופסיכאטריה שבבסיסו יש ביוכימיה. לי יש את התאוריה האישית שלי על מה גורם למצב הביוכימי הזה ואיך הגענו לכך שכל כך הרבה ילדים סובלים כיום מטורט (זו אותה סיבה שכל כך הרבה ילדים סובלים מ ADHD ואוטיזם ללא שום פרופורציה למה שהיה לפני 50 שנה) אם אתה רוצה הסבר קליט יחסית לקשר הנוירולוגי כימי אתה יכול למצוא אותו במצגת לחיות ללא תרופות. יש שם בין כל החומר גם הסבר על הבעיה במעברים הסינפטיים בקצות העצבים וכיצד ניתן לטפל בה ללא תרופות חזק ואמץ! גיא
 
ואוו!

שלום לך! ה"סיכום" הזה שכתבת בהחלט קישר לי המון דברים שקראתי בזמן האחרון על הטוראט ועל המערכת העיצבית בהקשר הזה. אני מודה לך מכל הלב על הסיכום הזה! האינטואיציה הלא רעה שלי דיברה הרבה כשקראתי את שכתבת, וכעת אחרי שראיתי את המצגת מתקשרים לי אפילו יותר מדי דברים.. אני עוד צריך לחשוב על כך. מצחיק אותי שבידיוק אתמול אמרתי בשיחה בנושא שהאינטרס הרפואי הכללי במערכת ה"בריאות" הוא שאנשים יהיו תלויים בתרופות . מה שכן, אינני מאמין שבבסיס הרצון בתלות שכזאת נמצא הכסף. אך לא אכנס לזה כאן. כתבת לי כאן על המצב הביוכימי במוח. לאחר שראיתי את המצגת הבנתי מה התשובה שלך לשאלה אודות הגורמים למצב זה. נשמע הגיוני בהחלט, הרי ברור שמה שאתה אוכל בונה את הגוף שלך ומשפיע על כל הרמות. היה חסר לי כאן רק אלמנט השליטה של האדם על התהליכים מעבר לאיזה סוג מזון לאכול (הכוונה היא שהמצב והעובדות הוצגו בתור - "אכלת את זה? הלך עליך". והרי יש אנשים שמעשנים עד גיל 97 ולא מתים מסרטן, ככה שקביעות כאלו לא עושות יותר מסתם להפחיד את האדם הרגיל שאיננו מומחה בתחום). אינני מאמין שסוג המזון שהאדם אוכל הינו התשובה היחידה ל"למה הוא נהייה חולה". אני כן מאמין שסוג המזון שאדם אוכל כחלק מתשובה כוללת יותר תביא לו בריאות. אחרי הכל, בריאות היא הגדרה של מצב שאיננו רק חומרי. מה שכן ברור מהמצגת שלך הוא שהרגלי התזונה שהורגלנו אליהם אינם משרתים אותנו. התפריט שלי כנראה יושפע ממה שראיתי.. למרות שאם הייתי משלב את כל האינפורמציה שקראתי באינטרנט אודות המזון שאנחנו אוכלים ומה שמסתירים מאיתנו, הייתי שותה רק מים. (וגם לא יותר מדי מהם כי הם בטח יהיו מזוהמים עקב ניסוי רפואי לא חוקי.
) ) אני חייב לציין שגם מאוד כעסתי אחרי המצגת, כעסתי מכיוון שזה נראה לי לא אחראי בעליל לתת לאנשים תרופות בעוד לא יודעים בידיוק מה גורם לטוראט וככה מפקירים אותם לתופעות לוואי שיכולות לפגוע בתווך הארוך הרבה יותר מאשר הפגיעה לתווך הקצר שהטוראט יכול לגרום. רציתי גם לכתוב לך שאלות שאולי במהלך ה7 שנים הללו גילית את התשובה להן.. אשמח אם תענה לי מנסיונך. - האם יצא לך להכיר שיטת טיפול שנעזרת בדמיון מודרך כדי לשנות את האיזון הביוכימי במוח? (אני משער ששיטת טיפול שכזאת יכול לבצע נוירולוג שיתאים את הטיפול באופן אישי למטופל כך שהדמיון המודרך יבנה ספציפית לסוג הטוראט ולאישיות המטופל). - איך יתנהג מישהו שיש לו קופרולליה אם מעולם לא למד מילים בעלות תוכן מגונה (אפילו לא כאלו שיכולות לשמש כקללות אך אינן מגונות בפני עצמן)? אפשר לשער שאז לא יאבחנו את הטוראט שלו כקופרולליה. הקופרולליה נתפשת בעיניי כסוג ממש מורכב של טוראט מבחינת המקומות במוח שמהם נובעים הטיקים, ומכאן שדרכה אולי אפשר ללמוד על טוראט דברים שלא ניתן ללמוד מטיקים פשוטים יותר. שאר השאלות שהיו לי קיבלו האמת חצאי תשובות ממה שקראתי וראיתי עד עכשיו, אני פשוט צריך לתת לאינפורמציה לשקוע ואז לבטח מחשבות חדשות בנושא יצופו מעלה ויראו לי כיוון מסויים. שוב תודה רבה על התגובה שלך! לילה טוב.
 

guybz

New member
הי סאןבוי, יש לי תשובות בשבילך

גם לשאלות היותר פילוסופיות שבהן כמו מה היה קורה למי שלא למד מילים מגונות ויש לו קופרולליה. האמת שנושאים כאלו נחקרו בפיסכיאטריה ופסיכולוגיה ויש לי לפחות כיוונים לתשובות. אני מציע לך לכתוב לי במייל כי לא נראה לי שזה יכול להעסיק את הפורום כאן. תיכנס באתר היכן שהמצגת יש שם עמוד פניות ותוכל לכתוב לי מייל יש שם גם בעמוד מאמרים הרבה מאד חומר על פיסיולוגיה של המוח, הן מחקרים מדעיים באנגלית והן מאמרים והרצאות שאני כתבתי. אני מסכים איתך שהמצגת לחיות ללא תרופות היא די רדיקלית וזה ככה בכוונה- כדי לגרום לזעזוע וכדי לפתוח את העיניים.אני בפירוש חושב שככלל הרפואה איננה מדע אלא עסק. פיזיולוגיה היא מדע. רפואה לא. Medicine is not a science, its a business. ואני לא מאשים אף רופא (כמה מידידי הטובים ביותר...) בכך שהוא עושה את הרפואה קרדום לחפור בו. אני טוען שככה פשוט העולם בנוי- הרפואה היא מקור להכנסה לממסד שעוסק בה ולא מקור אלטרואיסטי לשיפור בריאותנו... בברכה גיא
 
בהרבה מחלות גנטיות

הגנוטיפ מעלה את הסיכון, אך לא "מבטיח" שהמחלה אכן תתפרץ... זה לא אומר שהגנטיקה חסרת חשיבות. העניין בטוראט שנמצאו מספר גדול של גנים היכולים לגרום להופעת התסמונת. הגנים שונים, והפנוטיפ שונה, כך שגם הטיפולים צריכים להיות שונים - בהתאם לגנטיקה. לא תמיד יש עודף דופאמין, כמו שלא תמיד יש חוסר בסרטונין...
 
למעלה