ועוד נקודה...
מאוד מעניין מה שכתבת ואכן ישנן נקודות שנגעת בהן באופן נכון. גם אצלנו כמובן ישנה התנהלות שונה של הטיקים בהתאם למצב הנפשי הנתון, לדוגמא - כאשר היו טיקים מוגברים התחלנו לעבוד על הרגעה ו"בידוד" מתח בעזרת נשימות נכונות, הפחתת לחץ [לימודים, מבחנים] בפעילות גופנית או במשחקי סוניפליסטיישן - לריקון המוח, כמו שהפשוש מגדיר זאת [אכן הפעלת אונה ימנית]. באחת מהביקורות שלנו אצל הנוירולוגית המטפלת לפני 3 שנים, סיפרתי על צורת ההתמודדות החדשה, שבעזרת נשימות נכונות והרפייה אנחנו מצליחים להפחית את הטיקים, אלא שהיא היתה מאוד סקפטית וטענה כי ההפחתה נובעת מהרצף הקיים של התסמונת, דהיינו- כעת אנחנו בתקופה רגועה, אבל עוד מעט תגיע שוב תקופה של טיקים מסיביים ללא קשר לנשימות ולהרפייה. לדאבוני, באמת חזרו להם טיקים דווקא בחופש הגדול. כאשר אין מצבי לחץ, אין לימודים, הכל זורם על "מיי מנוחות", מה שאומר שההשפעה הנפשית על התיסמונת עדיין מוגבלת. מסתבר שיש לטוראט התנהלות משל עצמו. הפחתה או התגברות של הטיקים היא פשוט חלק מהמחזוריות של התסמונת. אלא שכאשר מתוחים, רעבים, עייפים, עצבניים, באמת "זוכים" למבול טיקים שאותם ניתן ל"נטראל" בדרך מהירה ע"י טיפול בגורם, ו"ביו-פידבק" שעובד מצויין. זה בכל אופו הוכיח את עצמו אצלנו. ולגבי השינה, נכון שאין טיקים, ואכן זהו אחד משלבי האיבחון של הטוראט. פיני.