שלום לכולם. יופי שאתם כאן

מצב
הנושא נעול.
שלום לכולם. יופי שאתם כאן

שלום לכולם. יופי שאתם כאן
גיליתי אתכם במקרה דרך פורום הנקה. אין לכם מושג כמה טוב לי שאתם פה ואפשר לשאול ולהתחלק בהתלבטויות. לנו שלוש בנות: 10.9, 6.5 וחמישה חודשים) השתיים הגדולות כבר אובחנו, ואין לי עדיין מושג לגבי הקטנה (
). בתי הבכורה לומדת בכיתה מחוננים, והאמצעית עדיין בכיתה א' (נקרא לה "שמש" לצורך העניין). ונפתח בהתלבטות הכי הכי עדכנית: שמש מאד מאד מאד סובלת בבית הספר. בטח אתם מכירים את הילד המחונן שלא מתפקד במסגרת הרגילה - אינדיוידואליסטית מצד אחד, ולא מאותגרת מצד שני. קוראת כמו מבוגרים, סיימה כבר את חוברות חשבון של כתה ב' ולא קיבלה אפילו את חוברות "עברית" אלא מייד כל מיני חוברות "מעניינות" אחרות. ואחרי שהודיעה שהיא לא מסכימה יותר לגעת בהן - השלב הבא היה עבודות חקר - לבד בספריית בית הספר - וגם שם לא מצאה את עצמה (ילדה בת 6 לבד בספריה - גם לי במקומה היה עצוב...). אז המחנכת (מעולה. בלי ציניות) ביקשה רשותנו להפעיל אותה ביצירה וחימר וכו' - אבל גם זה לא כ"כ עוזר כבר (למרות שבהתחלה עזר) כי אין מספיק זמן ומשאבים למערכת לקיים שגרה כלכך חריגה למשך זמן ארוך. ועכשיו לשאלה: עלה רעיון להקפיץ אותה לכתה ג' - ישר לכתת מחוננים. מצד אחד אני יודעת שזו מסגרת שתתאים לה יותר, אבל מצד שני היא תהיה הרבה יותר צעירה מילדי הכתה החדשה, שגם ככה התחרות בה שולטת. מה עדיף - עוד שנת חוסר תפקוד וקשיים בכתה ב' - או הקשיים (חברתיים, לימודיים וכו') של כתה בוגרת של ילדים מאובחנים? איך הייתם מחליטים?
 
אני בהחלט ממליצה

שלום לכולם. יופי שאתם כאן
גיליתי אתכם במקרה דרך פורום הנקה. אין לכם מושג כמה טוב לי שאתם פה ואפשר לשאול ולהתחלק בהתלבטויות. לנו שלוש בנות: 10.9, 6.5 וחמישה חודשים) השתיים הגדולות כבר אובחנו, ואין לי עדיין מושג לגבי הקטנה (
). בתי הבכורה לומדת בכיתה מחוננים, והאמצעית עדיין בכיתה א' (נקרא לה "שמש" לצורך העניין). ונפתח בהתלבטות הכי הכי עדכנית: שמש מאד מאד מאד סובלת בבית הספר. בטח אתם מכירים את הילד המחונן שלא מתפקד במסגרת הרגילה - אינדיוידואליסטית מצד אחד, ולא מאותגרת מצד שני. קוראת כמו מבוגרים, סיימה כבר את חוברות חשבון של כתה ב' ולא קיבלה אפילו את חוברות "עברית" אלא מייד כל מיני חוברות "מעניינות" אחרות. ואחרי שהודיעה שהיא לא מסכימה יותר לגעת בהן - השלב הבא היה עבודות חקר - לבד בספריית בית הספר - וגם שם לא מצאה את עצמה (ילדה בת 6 לבד בספריה - גם לי במקומה היה עצוב...). אז המחנכת (מעולה. בלי ציניות) ביקשה רשותנו להפעיל אותה ביצירה וחימר וכו' - אבל גם זה לא כ"כ עוזר כבר (למרות שבהתחלה עזר) כי אין מספיק זמן ומשאבים למערכת לקיים שגרה כלכך חריגה למשך זמן ארוך. ועכשיו לשאלה: עלה רעיון להקפיץ אותה לכתה ג' - ישר לכתת מחוננים. מצד אחד אני יודעת שזו מסגרת שתתאים לה יותר, אבל מצד שני היא תהיה הרבה יותר צעירה מילדי הכתה החדשה, שגם ככה התחרות בה שולטת. מה עדיף - עוד שנת חוסר תפקוד וקשיים בכתה ב' - או הקשיים (חברתיים, לימודיים וכו') של כתה בוגרת של ילדים מאובחנים? איך הייתם מחליטים?
אני בהחלט ממליצה
לדאוג שתהיה במסגרת אשר תתאים לה יותר. אולי תחרותי, אבל זהו מקומה.
 
קודם כל תודה, אבל

אני בהחלט ממליצה
לדאוג שתהיה במסגרת אשר תתאים לה יותר. אולי תחרותי, אבל זהו מקומה.
קודם כל תודה, אבל
מה שהתכוונתי לשאול הוא : איך הייתם מחליטים - כלומר - מה השיקולים מה תהליך קבלת ההחלטות היה מכתיב - ולאו דוקא מה היתה תוצאתו הסופית של התהליך - כי נראה לי שבסופו גם אנחנו נהיה בעד המעבר - והשאלה אם המחיר לא יהיה כבד מידי - חברתית והשגית כאחד - והכל כיוון שזה לא "רק" המעבר לכתת מחוננים - אלא גם מעבר לכתה של בוגרים ממנה - ואולי ברצון להקל על הסבל שלה היום - אנחנו עלולים לגרום נזק רב יותר בעתיד???
 
אני דווקא חוששת מאוד מהענין

קודם כל תודה, אבל
מה שהתכוונתי לשאול הוא : איך הייתם מחליטים - כלומר - מה השיקולים מה תהליך קבלת ההחלטות היה מכתיב - ולאו דוקא מה היתה תוצאתו הסופית של התהליך - כי נראה לי שבסופו גם אנחנו נהיה בעד המעבר - והשאלה אם המחיר לא יהיה כבד מידי - חברתית והשגית כאחד - והכל כיוון שזה לא "רק" המעבר לכתת מחוננים - אלא גם מעבר לכתה של בוגרים ממנה - ואולי ברצון להקל על הסבל שלה היום - אנחנו עלולים לגרום נזק רב יותר בעתיד???
אני דווקא חוששת מאוד מהענין
עם בני בכיתה ילד, מחונן בצורה יוצאת דופן. הוא צעיר מאוד בין הילדים בני מחזורו, והקפיצו אותו כיתה. כך שיש ילדים שהוא צעיר מהם בשנתיים. הילד דווקא מתבגר חיצונית די מהר, כך שפער הגילאים לא ניכר חיצונית. הוא ילד מאוד בוגר נפשית, והוא התלמיד הכי טוב בכיתה. לכאורה, הוא התברך. בני אמר לי שהילד, למרות כל הנתונים המעודדים, ממש לא מצליח להשתלב חברתית בכיתה, והוא בודד עד מאוד. היות והוא כל כך צעיר זה לא רלבנטי להוציא אותו לפנימיה (דבר שמאוד מקובל במגזר שלנו לילדים בכיתה ט). וכך הילד המכושר נמצא במצב נורא של דיכוי על ידי בני כיתתו, מבחינה אינטלקטואלית זה לא עזר לו כי הוא עדיין הכי מוכשר. אז מה התועלת, שהוא יגמור תיכון שנה קודם? שהוא יתחיל אוניברסיטה בכיתה ט? זו לא תועלת לדעתי. אני סוברה שבראש ובראשונה כדאי להוועץ עם פסיכולוג/ית, לראות מה המצב הרגשי של הילדה, כי אם מבחינה רגשית היא לא בשלה, אין טעם בכל התהליך. וגם אח"כ לבדוק טוב טוב מה עשויות/עלולות להיות התוצאות. אנחנו, בעומדנו באותה משבצת החלטנו על אי הקפצה. איך היונקת? מוכיחה את האמרה הידועה שהנקה מפתחת את המח? אצלי הקטן הוא גדול הגאונים, כולה בין 4 חודשים וכבר ניכר שהוא לא הגולם מפראג.
 
../images/Emo45.gif זה בדיוק מה שעשיתי

אני דווקא חוששת מאוד מהענין
עם בני בכיתה ילד, מחונן בצורה יוצאת דופן. הוא צעיר מאוד בין הילדים בני מחזורו, והקפיצו אותו כיתה. כך שיש ילדים שהוא צעיר מהם בשנתיים. הילד דווקא מתבגר חיצונית די מהר, כך שפער הגילאים לא ניכר חיצונית. הוא ילד מאוד בוגר נפשית, והוא התלמיד הכי טוב בכיתה. לכאורה, הוא התברך. בני אמר לי שהילד, למרות כל הנתונים המעודדים, ממש לא מצליח להשתלב חברתית בכיתה, והוא בודד עד מאוד. היות והוא כל כך צעיר זה לא רלבנטי להוציא אותו לפנימיה (דבר שמאוד מקובל במגזר שלנו לילדים בכיתה ט). וכך הילד המכושר נמצא במצב נורא של דיכוי על ידי בני כיתתו, מבחינה אינטלקטואלית זה לא עזר לו כי הוא עדיין הכי מוכשר. אז מה התועלת, שהוא יגמור תיכון שנה קודם? שהוא יתחיל אוניברסיטה בכיתה ט? זו לא תועלת לדעתי. אני סוברה שבראש ובראשונה כדאי להוועץ עם פסיכולוג/ית, לראות מה המצב הרגשי של הילדה, כי אם מבחינה רגשית היא לא בשלה, אין טעם בכל התהליך. וגם אח"כ לבדוק טוב טוב מה עשויות/עלולות להיות התוצאות. אנחנו, בעומדנו באותה משבצת החלטנו על אי הקפצה. איך היונקת? מוכיחה את האמרה הידועה שהנקה מפתחת את המח? אצלי הקטן הוא גדול הגאונים, כולה בין 4 חודשים וכבר ניכר שהוא לא הגולם מפראג.
זה בדיוק מה שעשיתי
קבענו כבר עם פסיכולוגית חינוכית שמתמחה בילדים מחוננים (בהמלצת יועצת בית הספר) והשמש אמורה להיפגש איתה בשבועיים הקרובים. אבל עוד לפני כן קיויתי לרעיונות ומחשבות. מאד מקובלת עלי עצתך. והיונקת מדהימה. אפילו שאנחנו צוחקים שהיא בלונדינית...
 

drorgi

New member
גם אני חושש

קודם כל תודה, אבל
מה שהתכוונתי לשאול הוא : איך הייתם מחליטים - כלומר - מה השיקולים מה תהליך קבלת ההחלטות היה מכתיב - ולאו דוקא מה היתה תוצאתו הסופית של התהליך - כי נראה לי שבסופו גם אנחנו נהיה בעד המעבר - והשאלה אם המחיר לא יהיה כבד מידי - חברתית והשגית כאחד - והכל כיוון שזה לא "רק" המעבר לכתת מחוננים - אלא גם מעבר לכתה של בוגרים ממנה - ואולי ברצון להקל על הסבל שלה היום - אנחנו עלולים לגרום נזק רב יותר בעתיד???
גם אני חושש
בייחוד בהקפצה כפולה. גן אני מכיר יותר מקרים שבהם ההבט החברתי היה מכריע וההקפצה התבררה בדיעבד כשגיאה, לעתים שגיאה חמורה. בביה"ס היסודי הציעו להורי להקפיץ אותי שתי כיתות והם לא קבלו את ההצעה. עד היום אני מברך על כך, שנתנו לי עוד שנתיים לשחק בתופסת ובמחבואים עם ילדי הכיתה שלי בביה"ס היסודי. בבית הספר דווקא לא סבלתי - אפילו נהניתי. בשיעורים הייתי קורא ספרים, ומדי פעם מרים את הראש לראות לראות אם קורה משהו חדש... ואחה"צ הייתי משלים על פי טעמי, מאנציקלופדיות ספרים וחוגים... נדמה לי כי בקרב אנשי המקצוע יש כיום הסכמה כי הקפצה הוא פתרון די מפוקפק ברוב המקרים, אבל אולי גרא יוכל לענות על כך...
 
דעתך מעניינת, ועוד משהו

גם אני חושש
בייחוד בהקפצה כפולה. גן אני מכיר יותר מקרים שבהם ההבט החברתי היה מכריע וההקפצה התבררה בדיעבד כשגיאה, לעתים שגיאה חמורה. בביה"ס היסודי הציעו להורי להקפיץ אותי שתי כיתות והם לא קבלו את ההצעה. עד היום אני מברך על כך, שנתנו לי עוד שנתיים לשחק בתופסת ובמחבואים עם ילדי הכיתה שלי בביה"ס היסודי. בבית הספר דווקא לא סבלתי - אפילו נהניתי. בשיעורים הייתי קורא ספרים, ומדי פעם מרים את הראש לראות לראות אם קורה משהו חדש... ואחה"צ הייתי משלים על פי טעמי, מאנציקלופדיות ספרים וחוגים... נדמה לי כי בקרב אנשי המקצוע יש כיום הסכמה כי הקפצה הוא פתרון די מפוקפק ברוב המקרים, אבל אולי גרא יוכל לענות על כך...
דעתך מעניינת, ועוד משהו
אחה"צ זו לא בעיה ולא קשור לבית הספר. האפשרות לעשות בשעות הפנאי מה שרוצים - לא משנה את העובדה שהיא ממש סובלת היום בכל השעות שבהן היא חייבת להיות "שם", ואפילו התחילה להראות סימני כאב שאני מאמינה שהם פסיכוסומטיים ("כואב לי הראש, היד, השיער, וכל יתר הגוף - אני לא יכולה ללכת לבית הספר וגם אם תשלחי אותי בכל זאת, אני אתקשר אחרכך שתקחי אותי כי אני ארגיש שם רע"... וכל מיני כאלה ציטוטים) לכן הפתרון צריך להתאים לשעות הבוקר. גם אחותה הבוגרת יותר, שכמו שכתבתי נמצאת כבר בכתת מחוננים (ה) סובלת שם מבעיה חברתית - שלא עכשיו המקום לפרט אותה - וזה עניין בפני עצמו - לכן הבעיה החברתית מעסיקה ומטרידה אותי מאד - אבל לא בטוח שיש לה קשר עם גיל - ואולי ההיפך הוא הנכון - אם ילד נמצא בסביבה שבטוח לא מתאימה לו - אין לו שפה משותפת עם הילדים האחרים והוא סובל. אם הוא נמצא בסביבה שמתאימה לו יותר - יש לו שפה משותפת עם הילדים האחרים אבל לא בטוח שזה ימנע ממנו סבל מסוג אחר - ואין תשובה חד משמעית נכונה - לכן אנחנו מחפשים תובנות ומחשבות של כמה שיותר אנשים כדי שיאירו לנו נקודות נוספות למחשבה כמו שאתם עושים כאן - וחשוב לי להסביר שאני לא סתם מתווכחת, אלא מעלה בפניכם את כל הצדדים כמו שאנחנו חושבים עליהם - כדי להקשות ולנסות להגיע לפתרון האופטימלי, גם אם לא המושלם. אני לא מכירה את גרא, אבל אשמח לכל הדעות והמחשבות של כלכם.
 

drorgi

New member
אגב, האם אתם גרים באיזור תל אביב

דעתך מעניינת, ועוד משהו
אחה"צ זו לא בעיה ולא קשור לבית הספר. האפשרות לעשות בשעות הפנאי מה שרוצים - לא משנה את העובדה שהיא ממש סובלת היום בכל השעות שבהן היא חייבת להיות "שם", ואפילו התחילה להראות סימני כאב שאני מאמינה שהם פסיכוסומטיים ("כואב לי הראש, היד, השיער, וכל יתר הגוף - אני לא יכולה ללכת לבית הספר וגם אם תשלחי אותי בכל זאת, אני אתקשר אחרכך שתקחי אותי כי אני ארגיש שם רע"... וכל מיני כאלה ציטוטים) לכן הפתרון צריך להתאים לשעות הבוקר. גם אחותה הבוגרת יותר, שכמו שכתבתי נמצאת כבר בכתת מחוננים (ה) סובלת שם מבעיה חברתית - שלא עכשיו המקום לפרט אותה - וזה עניין בפני עצמו - לכן הבעיה החברתית מעסיקה ומטרידה אותי מאד - אבל לא בטוח שיש לה קשר עם גיל - ואולי ההיפך הוא הנכון - אם ילד נמצא בסביבה שבטוח לא מתאימה לו - אין לו שפה משותפת עם הילדים האחרים והוא סובל. אם הוא נמצא בסביבה שמתאימה לו יותר - יש לו שפה משותפת עם הילדים האחרים אבל לא בטוח שזה ימנע ממנו סבל מסוג אחר - ואין תשובה חד משמעית נכונה - לכן אנחנו מחפשים תובנות ומחשבות של כמה שיותר אנשים כדי שיאירו לנו נקודות נוספות למחשבה כמו שאתם עושים כאן - וחשוב לי להסביר שאני לא סתם מתווכחת, אלא מעלה בפניכם את כל הצדדים כמו שאנחנו חושבים עליהם - כדי להקשות ולנסות להגיע לפתרון האופטימלי, גם אם לא המושלם. אני לא מכירה את גרא, אבל אשמח לכל הדעות והמחשבות של כלכם.
אגב, האם אתם גרים באיזור תל אביב
כי אם מדובר בגרץ, הבעייה מוכרת היטב.
 

drorgi

New member
ועוד משהו

דעתך מעניינת, ועוד משהו
אחה"צ זו לא בעיה ולא קשור לבית הספר. האפשרות לעשות בשעות הפנאי מה שרוצים - לא משנה את העובדה שהיא ממש סובלת היום בכל השעות שבהן היא חייבת להיות "שם", ואפילו התחילה להראות סימני כאב שאני מאמינה שהם פסיכוסומטיים ("כואב לי הראש, היד, השיער, וכל יתר הגוף - אני לא יכולה ללכת לבית הספר וגם אם תשלחי אותי בכל זאת, אני אתקשר אחרכך שתקחי אותי כי אני ארגיש שם רע"... וכל מיני כאלה ציטוטים) לכן הפתרון צריך להתאים לשעות הבוקר. גם אחותה הבוגרת יותר, שכמו שכתבתי נמצאת כבר בכתת מחוננים (ה) סובלת שם מבעיה חברתית - שלא עכשיו המקום לפרט אותה - וזה עניין בפני עצמו - לכן הבעיה החברתית מעסיקה ומטרידה אותי מאד - אבל לא בטוח שיש לה קשר עם גיל - ואולי ההיפך הוא הנכון - אם ילד נמצא בסביבה שבטוח לא מתאימה לו - אין לו שפה משותפת עם הילדים האחרים והוא סובל. אם הוא נמצא בסביבה שמתאימה לו יותר - יש לו שפה משותפת עם הילדים האחרים אבל לא בטוח שזה ימנע ממנו סבל מסוג אחר - ואין תשובה חד משמעית נכונה - לכן אנחנו מחפשים תובנות ומחשבות של כמה שיותר אנשים כדי שיאירו לנו נקודות נוספות למחשבה כמו שאתם עושים כאן - וחשוב לי להסביר שאני לא סתם מתווכחת, אלא מעלה בפניכם את כל הצדדים כמו שאנחנו חושבים עליהם - כדי להקשות ולנסות להגיע לפתרון האופטימלי, גם אם לא המושלם. אני לא מכירה את גרא, אבל אשמח לכל הדעות והמחשבות של כלכם.
ועוד משהו
בפורום זה בעמוד הקודם יש דיון שלם בשאלת ההקפצות (ושם גרא, פסיכולוג חינוכי השתתף במרץ), תחת הכותרת "הקפצת כיתה, מה למעשה התועלת?"
 
שרשור מעולה. ענה לי על הרבה שאלות

ועוד משהו
בפורום זה בעמוד הקודם יש דיון שלם בשאלת ההקפצות (ושם גרא, פסיכולוג חינוכי השתתף במרץ), תחת הכותרת "הקפצת כיתה, מה למעשה התועלת?"
שרשור מעולה. ענה לי על הרבה שאלות
ועל חלק לא.
 

לי Li

New member
לדעתי

דעתך מעניינת, ועוד משהו
אחה"צ זו לא בעיה ולא קשור לבית הספר. האפשרות לעשות בשעות הפנאי מה שרוצים - לא משנה את העובדה שהיא ממש סובלת היום בכל השעות שבהן היא חייבת להיות "שם", ואפילו התחילה להראות סימני כאב שאני מאמינה שהם פסיכוסומטיים ("כואב לי הראש, היד, השיער, וכל יתר הגוף - אני לא יכולה ללכת לבית הספר וגם אם תשלחי אותי בכל זאת, אני אתקשר אחרכך שתקחי אותי כי אני ארגיש שם רע"... וכל מיני כאלה ציטוטים) לכן הפתרון צריך להתאים לשעות הבוקר. גם אחותה הבוגרת יותר, שכמו שכתבתי נמצאת כבר בכתת מחוננים (ה) סובלת שם מבעיה חברתית - שלא עכשיו המקום לפרט אותה - וזה עניין בפני עצמו - לכן הבעיה החברתית מעסיקה ומטרידה אותי מאד - אבל לא בטוח שיש לה קשר עם גיל - ואולי ההיפך הוא הנכון - אם ילד נמצא בסביבה שבטוח לא מתאימה לו - אין לו שפה משותפת עם הילדים האחרים והוא סובל. אם הוא נמצא בסביבה שמתאימה לו יותר - יש לו שפה משותפת עם הילדים האחרים אבל לא בטוח שזה ימנע ממנו סבל מסוג אחר - ואין תשובה חד משמעית נכונה - לכן אנחנו מחפשים תובנות ומחשבות של כמה שיותר אנשים כדי שיאירו לנו נקודות נוספות למחשבה כמו שאתם עושים כאן - וחשוב לי להסביר שאני לא סתם מתווכחת, אלא מעלה בפניכם את כל הצדדים כמו שאנחנו חושבים עליהם - כדי להקשות ולנסות להגיע לפתרון האופטימלי, גם אם לא המושלם. אני לא מכירה את גרא, אבל אשמח לכל הדעות והמחשבות של כלכם.
לדעתי
אני לא הייתי ממליצה להקפיץ את הילדה כתה. אבל קודם כמה שאלות כיצד ביתך מסתדרת מבחינה חברתית בכתה שלה? האם בכתה הנוכחית שלה היא מדוכאת מבחינה חברתית? במידה והתשובה היא כן אז יכול להיות שהקפצת כיתה תיהיה פחות קריטית אבל במידה והתשובה היא לא והילדה מרגישה טוב מבחינה חברתית בכתה הנוכחית שלה אני חושבת שחבל להרוס את זה. יש אפשרות שתדברי עם המורים ותבקשי לקדם את הילדה בחומר הנלמד. אני אישית לא ממליצה להקפיץ כתה, בכתות גבוהות יותר יש כיתות מחוננים (אגב, תוכלי לפרט קצת על כתת המחוננים של ביתך הבכורה? כי אני לומדת בכתת מחוננים אבל מכירה כתות כאלה שמתחילות רק מחטיבת הביניים ואילו ביתך עדיין ביסודי). כתות המחוננים יספקו לה תשובה בגיל מאוחר יותר, אז אני ממליצה להשאיר אותה במצב הנוכחי עוד שנה תוך כדי בקשה מהמורים לקדם אותה יותר בחומר, אני לא מדברת על חוברות חשבון של כתה ב, כי זאת באמת לא בעיה, אלו סך הכל 50 תרגילים על אותו נושא אחד מסכן וזה בכלל לא מפתח את החשיבה, זה סתם גורם לך לחשב לפי אותו הפרנציפ מיליון פעמים עד שנמאס לך מזה לחלוטין (זה לפחות מה שקרה לי, אז לקחתי את החוברות וסיימתי את כל המארז תוך פחות מחודש). אני ממליצה שיביאו לה חוברות המפתחות חשיבה, ראיה מרחבתית וכוללות חידות אתגר ומפתחות חשיבה מתמטית ולט חישוב כפי שנהוג כיום (שיטה שאני מאוד לא אוהבת). טוב, בכל שאר הדברים, ציפורה דיי סיכמה את דעתי. נראה לי שדיי גלשתי מהנושא... אבל לא נורא
 
עד כמה שידוע לי באיזור המרכז יש כתו

לדעתי
אני לא הייתי ממליצה להקפיץ את הילדה כתה. אבל קודם כמה שאלות כיצד ביתך מסתדרת מבחינה חברתית בכתה שלה? האם בכתה הנוכחית שלה היא מדוכאת מבחינה חברתית? במידה והתשובה היא כן אז יכול להיות שהקפצת כיתה תיהיה פחות קריטית אבל במידה והתשובה היא לא והילדה מרגישה טוב מבחינה חברתית בכתה הנוכחית שלה אני חושבת שחבל להרוס את זה. יש אפשרות שתדברי עם המורים ותבקשי לקדם את הילדה בחומר הנלמד. אני אישית לא ממליצה להקפיץ כתה, בכתות גבוהות יותר יש כיתות מחוננים (אגב, תוכלי לפרט קצת על כתת המחוננים של ביתך הבכורה? כי אני לומדת בכתת מחוננים אבל מכירה כתות כאלה שמתחילות רק מחטיבת הביניים ואילו ביתך עדיין ביסודי). כתות המחוננים יספקו לה תשובה בגיל מאוחר יותר, אז אני ממליצה להשאיר אותה במצב הנוכחי עוד שנה תוך כדי בקשה מהמורים לקדם אותה יותר בחומר, אני לא מדברת על חוברות חשבון של כתה ב, כי זאת באמת לא בעיה, אלו סך הכל 50 תרגילים על אותו נושא אחד מסכן וזה בכלל לא מפתח את החשיבה, זה סתם גורם לך לחשב לפי אותו הפרנציפ מיליון פעמים עד שנמאס לך מזה לחלוטין (זה לפחות מה שקרה לי, אז לקחתי את החוברות וסיימתי את כל המארז תוך פחות מחודש). אני ממליצה שיביאו לה חוברות המפתחות חשיבה, ראיה מרחבתית וכוללות חידות אתגר ומפתחות חשיבה מתמטית ולט חישוב כפי שנהוג כיום (שיטה שאני מאוד לא אוהבת). טוב, בכל שאר הדברים, ציפורה דיי סיכמה את דעתי. נראה לי שדיי גלשתי מהנושא... אבל לא נורא
עד כמה שידוע לי באיזור המרכז יש כתו
כתות מחוננים בבית הספר היסודי בתל אביב, חולון ורמת גן. מכתה ג'. לפי מבחנים של מכון סאלד. בכתה הנוחכית בתי מסתדרת "סביר". היא עצמה לא אדם חברותי במיוחד, ותמיד חבריה מעדיפים להיות לידה יותר מאשר היא רוצה בחברתם.קורה שהיא מתחברת עם ילדות אחרות, אבל הקשרים האלה הם קצרי טווח ונגמרים מהר כוון שהיא מאבדת עניין בהם מוקדם. החברות שלה בבית הספר הן ילדות מכתה ג' היום. נראה לי שהקפצה תהיה טובה יותר בטווח הקצר והבעיות יצוצו בשלב מאוחר יותר - ומזה אני חוששת. לדוגמא בנות בכתה ו' מפותחות יותר ממנה שתהיה קטנה מחלקן אפילו בשנתיים.
 
ככה,

עד כמה שידוע לי באיזור המרכז יש כתו
כתות מחוננים בבית הספר היסודי בתל אביב, חולון ורמת גן. מכתה ג'. לפי מבחנים של מכון סאלד. בכתה הנוחכית בתי מסתדרת "סביר". היא עצמה לא אדם חברותי במיוחד, ותמיד חבריה מעדיפים להיות לידה יותר מאשר היא רוצה בחברתם.קורה שהיא מתחברת עם ילדות אחרות, אבל הקשרים האלה הם קצרי טווח ונגמרים מהר כוון שהיא מאבדת עניין בהם מוקדם. החברות שלה בבית הספר הן ילדות מכתה ג' היום. נראה לי שהקפצה תהיה טובה יותר בטווח הקצר והבעיות יצוצו בשלב מאוחר יותר - ומזה אני חוששת. לדוגמא בנות בכתה ו' מפותחות יותר ממנה שתהיה קטנה מחלקן אפילו בשנתיים.
ככה,
קודם כל, לדעתי, בשום פנים ואופן לא כדאי להשאיר את המצב כלשהו ולא לרגע אחד מיותר, בטח לא לשנה שלמה נוספת. עלתה בשרשור זה לא פעם הנקודה של התקדמות ולמידה אישית בנפרד מהכיתה, אבל גם כזו מוצלחת יותר (בניגוד למה שניסיתם בשנה האחרונה) הייתה מהווה תחליף לא מספק למסגרת שבה היא יכולה להשתלב אשר מתאימה לרמתה. יש כישורים והרגלים הנרכשים ביסודי, אשר הייתה מפספסת גם אם הייתה מוצאת לעצמה עיסוק בזמן השיעורים אשר בזכותו הייתה סובלת פחות. בשרשור אותו פתחתי בזמנו, פתחתי בשאלה "מה בעצם התועלת?", ובכן, אני נוטה להאמין, שבהקפצה לכיתת מחוננים כן תהיה עבורה תועלת, ובהנחה ששכלית היא אכן תוכל לעמוד בכך מבלי להפוך, חלילה, לתלמידה מתקשה באותה כיתה (דבר שאתם צריכים לוודא), הישגית היא בכלל לא תיפגע, ההפך הוא הנכון. עכשיו, כאשר נדמה לה שכל ציון מכיל 3 ספרות וזאת מבלי שצריך להתאמץ בכלל על מנת להשיג אותו, היא נפגעת הישגית. מהבחינה החברתית, ברגע שהיא תשתלב לימודית בין ילדי הכיתה (בניגוד מוחלט לעכשיו), וכך תיוותר יותר אינטראקציה בינה לבינם, יכול לחול שיפור מעכשיו. לדעתי, אל תהססו, בררו אם אכן רמת הכיתה תתאים לה (מה שנראה לי שאכן יהיה), עשו את הצעד הזה, וחסכו ממנה הרבה מהבעיות מהן סובלים מחוננים בשל כך שהם נמצאים במסגרת אשר לא מתאימה להם בגרוש.
 
../images/Emo45.gif אהבתי מה שכתבת.

ככה,
קודם כל, לדעתי, בשום פנים ואופן לא כדאי להשאיר את המצב כלשהו ולא לרגע אחד מיותר, בטח לא לשנה שלמה נוספת. עלתה בשרשור זה לא פעם הנקודה של התקדמות ולמידה אישית בנפרד מהכיתה, אבל גם כזו מוצלחת יותר (בניגוד למה שניסיתם בשנה האחרונה) הייתה מהווה תחליף לא מספק למסגרת שבה היא יכולה להשתלב אשר מתאימה לרמתה. יש כישורים והרגלים הנרכשים ביסודי, אשר הייתה מפספסת גם אם הייתה מוצאת לעצמה עיסוק בזמן השיעורים אשר בזכותו הייתה סובלת פחות. בשרשור אותו פתחתי בזמנו, פתחתי בשאלה "מה בעצם התועלת?", ובכן, אני נוטה להאמין, שבהקפצה לכיתת מחוננים כן תהיה עבורה תועלת, ובהנחה ששכלית היא אכן תוכל לעמוד בכך מבלי להפוך, חלילה, לתלמידה מתקשה באותה כיתה (דבר שאתם צריכים לוודא), הישגית היא בכלל לא תיפגע, ההפך הוא הנכון. עכשיו, כאשר נדמה לה שכל ציון מכיל 3 ספרות וזאת מבלי שצריך להתאמץ בכלל על מנת להשיג אותו, היא נפגעת הישגית. מהבחינה החברתית, ברגע שהיא תשתלב לימודית בין ילדי הכיתה (בניגוד מוחלט לעכשיו), וכך תיוותר יותר אינטראקציה בינה לבינם, יכול לחול שיפור מעכשיו. לדעתי, אל תהססו, בררו אם אכן רמת הכיתה תתאים לה (מה שנראה לי שאכן יהיה), עשו את הצעד הזה, וחסכו ממנה הרבה מהבעיות מהן סובלים מחוננים בשל כך שהם נמצאים במסגרת אשר לא מתאימה להם בגרוש.
אהבתי מה שכתבת.
ובכפוף ליעוץ הפסיכולוגית לעניין בגרות ובשלות למעבר, נראה לי שאכן כך נעשה. המון תודה שוב. ואוסיף שגם נהניתי לשאול ולדון איתכם בעניין, בלי קשר לתוצאת ההחלטה. אז תודה.
 
יש כמה גישות בחינוך למחוננים

ככה,
קודם כל, לדעתי, בשום פנים ואופן לא כדאי להשאיר את המצב כלשהו ולא לרגע אחד מיותר, בטח לא לשנה שלמה נוספת. עלתה בשרשור זה לא פעם הנקודה של התקדמות ולמידה אישית בנפרד מהכיתה, אבל גם כזו מוצלחת יותר (בניגוד למה שניסיתם בשנה האחרונה) הייתה מהווה תחליף לא מספק למסגרת שבה היא יכולה להשתלב אשר מתאימה לרמתה. יש כישורים והרגלים הנרכשים ביסודי, אשר הייתה מפספסת גם אם הייתה מוצאת לעצמה עיסוק בזמן השיעורים אשר בזכותו הייתה סובלת פחות. בשרשור אותו פתחתי בזמנו, פתחתי בשאלה "מה בעצם התועלת?", ובכן, אני נוטה להאמין, שבהקפצה לכיתת מחוננים כן תהיה עבורה תועלת, ובהנחה ששכלית היא אכן תוכל לעמוד בכך מבלי להפוך, חלילה, לתלמידה מתקשה באותה כיתה (דבר שאתם צריכים לוודא), הישגית היא בכלל לא תיפגע, ההפך הוא הנכון. עכשיו, כאשר נדמה לה שכל ציון מכיל 3 ספרות וזאת מבלי שצריך להתאמץ בכלל על מנת להשיג אותו, היא נפגעת הישגית. מהבחינה החברתית, ברגע שהיא תשתלב לימודית בין ילדי הכיתה (בניגוד מוחלט לעכשיו), וכך תיוותר יותר אינטראקציה בינה לבינם, יכול לחול שיפור מעכשיו. לדעתי, אל תהססו, בררו אם אכן רמת הכיתה תתאים לה (מה שנראה לי שאכן יהיה), עשו את הצעד הזה, וחסכו ממנה הרבה מהבעיות מהן סובלים מחוננים בשל כך שהם נמצאים במסגרת אשר לא מתאימה להם בגרוש.
יש כמה גישות בחינוך למחוננים
אני חושבת שאני יכולה להבחין בארבע קבוצות. האחת - אלו שחושבים שילדים מחוננים יכולים להיותב כיתה רגילה ללא שום תמריץ וללא שום הבדל ביניהם לילדים ממוצעים. השניה - אלו שחושבים שילדים מחוננים יכולים להיות בכיתה רגילה, עם הבדלים בדגשים ובתכנים. השלישית- אלו החושבים שילדים מחוננים צריכים ללמוד בכיתה של ילדים מחוננים בה כל הילדים מחוננים והתכנים מתאימים למחוננים. והרביעית - אלו שחושבים שבית ספר הוא מקום מיותר לילדים מחוננים, והם יכולים ללמוד הכל אוטודדיקטית. לכל אחת מהקבוצות יש את מעלותיה וחסרוניותיה. לטעמי האישי, הקבוצה השניה לוקחת ובגדול. אבל, ברור לי שהכי חשוב הוא לא מה הטעם שלי, אלא מה יועיל לילד הספציפי שנמצא על הפרק. וכל ילד עולמו עימו. לא כל ילד, הנמצא בחברה בה הוא מקבל 100 אוטומטית מאבד את יצר ההשגיות. לא כל ילד שנמצא בחברה בה הוא צריך להתאמץ, שומר על יצר זה. יש אנשים שברגע שהם חשים בתחרות הם נעלמים, ורק בחברה לא תחרותית הם זורחים ומאירים. זה הרבה מעבר לבגרות נפשית, זה ענין של אישיות.
 
יצר ההישגיות?

יש כמה גישות בחינוך למחוננים
אני חושבת שאני יכולה להבחין בארבע קבוצות. האחת - אלו שחושבים שילדים מחוננים יכולים להיותב כיתה רגילה ללא שום תמריץ וללא שום הבדל ביניהם לילדים ממוצעים. השניה - אלו שחושבים שילדים מחוננים יכולים להיות בכיתה רגילה, עם הבדלים בדגשים ובתכנים. השלישית- אלו החושבים שילדים מחוננים צריכים ללמוד בכיתה של ילדים מחוננים בה כל הילדים מחוננים והתכנים מתאימים למחוננים. והרביעית - אלו שחושבים שבית ספר הוא מקום מיותר לילדים מחוננים, והם יכולים ללמוד הכל אוטודדיקטית. לכל אחת מהקבוצות יש את מעלותיה וחסרוניותיה. לטעמי האישי, הקבוצה השניה לוקחת ובגדול. אבל, ברור לי שהכי חשוב הוא לא מה הטעם שלי, אלא מה יועיל לילד הספציפי שנמצא על הפרק. וכל ילד עולמו עימו. לא כל ילד, הנמצא בחברה בה הוא מקבל 100 אוטומטית מאבד את יצר ההשגיות. לא כל ילד שנמצא בחברה בה הוא צריך להתאמץ, שומר על יצר זה. יש אנשים שברגע שהם חשים בתחרות הם נעלמים, ורק בחברה לא תחרותית הם זורחים ומאירים. זה הרבה מעבר לבגרות נפשית, זה ענין של אישיות.
יצר ההישגיות?
לא אליו התכוונתי כאשר אמרתי שההישגיות נפגעת, אלא היכולת להגיע להישגים (התואמים את הפוטנציאל), בהינתן רכישת הרגלי עצלנות וחשיבה ש0 מאמץ גורר ציון מקסימלי הוא מצב טבעי.
 
וממה צומחת היכולת?

יצר ההישגיות?
לא אליו התכוונתי כאשר אמרתי שההישגיות נפגעת, אלא היכולת להגיע להישגים (התואמים את הפוטנציאל), בהינתן רכישת הרגלי עצלנות וחשיבה ש0 מאמץ גורר ציון מקסימלי הוא מצב טבעי.
וממה צומחת היכולת?
אם רק משכל, הרי שמיקום הילד לא משנה דבר. היכולת נובעת הרבה מאוד ממאפיני אישיות, ומהרגלי עבודה. מאפינים האישיות הם הם היצר עליו אני מדברת.
 
והרגלי העבודה הם אלה שנפגעים

וממה צומחת היכולת?
אם רק משכל, הרי שמיקום הילד לא משנה דבר. היכולת נובעת הרבה מאוד ממאפיני אישיות, ומהרגלי עבודה. מאפינים האישיות הם הם היצר עליו אני מדברת.
והרגלי העבודה הם אלה שנפגעים
(כלומר, לא נרכשים)
 

לי Li

New member
בקשר לקבוצות

יש כמה גישות בחינוך למחוננים
אני חושבת שאני יכולה להבחין בארבע קבוצות. האחת - אלו שחושבים שילדים מחוננים יכולים להיותב כיתה רגילה ללא שום תמריץ וללא שום הבדל ביניהם לילדים ממוצעים. השניה - אלו שחושבים שילדים מחוננים יכולים להיות בכיתה רגילה, עם הבדלים בדגשים ובתכנים. השלישית- אלו החושבים שילדים מחוננים צריכים ללמוד בכיתה של ילדים מחוננים בה כל הילדים מחוננים והתכנים מתאימים למחוננים. והרביעית - אלו שחושבים שבית ספר הוא מקום מיותר לילדים מחוננים, והם יכולים ללמוד הכל אוטודדיקטית. לכל אחת מהקבוצות יש את מעלותיה וחסרוניותיה. לטעמי האישי, הקבוצה השניה לוקחת ובגדול. אבל, ברור לי שהכי חשוב הוא לא מה הטעם שלי, אלא מה יועיל לילד הספציפי שנמצא על הפרק. וכל ילד עולמו עימו. לא כל ילד, הנמצא בחברה בה הוא מקבל 100 אוטומטית מאבד את יצר ההשגיות. לא כל ילד שנמצא בחברה בה הוא צריך להתאמץ, שומר על יצר זה. יש אנשים שברגע שהם חשים בתחרות הם נעלמים, ורק בחברה לא תחרותית הם זורחים ומאירים. זה הרבה מעבר לבגרות נפשית, זה ענין של אישיות.
בקשר לקבוצות
באמת תיארת כאן את הקבוצות שגם אני חושבת שקיימות. זה בהחלט תלוי באופיו של המחונן. אני אישית חושבת שהקבוצה השלישית הכי טובה, אבל אם יש מחוננים שלא אוהבים תחרויות או נפגעים ממנה יכול להיות שהקבוצה השניה תתאים להם יותר. אני מניחה שכל אחד מעדיף קבוצות שונות. ושאלה בקשר לקבוצה השניה, הכוונה היא שהילד ישהה בכתה רגילה אבל ילמד חומר שונה בכוחות עצמו? מצטערת על חוסר ההבנה, פשוט אפשר לפרש את זה בכמה מובנים.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה