שלום לכולכם!

Julia16

New member
שלום לכולכם!

הבטחתי שאני העדכן בקשר לקולג', אז הנה העדכון המלא... טוב, אז אני התחלתי את לימודיי בקולג' לפני כמה ימים, ובינתיים אני ממש נהנית! זה כל כך שונה מהתיכון שזה מדהים. זה שונה גם מבחינת האנשים, שהם יותר חברותיים ויותר פתוחים, וגם מבחינת הלימודים עצמם שהם מהנים והיחס של המורים לתלמידים שהוא מאוד לא פורמלי ומאוד חברמני וידידותי כזה. המורה שלנו ממש חברמן כזה וכל הזמן מספר בדיחות וצוחק ומקלל...בקיצור, אחד מהעם... כבר על היום השני יצא לי להכיר אנשים, בעיקר בנים..(משום מה יש בקורס יותר בנים מבנות, לא יודעת למה, אבל אני לא מתלוננת..) דרך אגב, יש שם הרבה אנשים שהם בני 19-20 ולא 16-17..כלומר כאלה שכבר אחרי התיכון ואחרי האיי לאוואלס והם פשוט באו לעשות את הקורס בשביל ידע נוסף ובשביל הכיף שלהם. בכל מקרה, אתמול ביום השני, עוד הייתי לבד ולא הכרתי אף אחד..ואז נעמדתי ליד איזה קבוצה של אנשים, ואחד מהם אתחיל לדבר איתי ושאל אותי אם אני בסדר כי אני נראית אבודה כזאת...(נו בטח, מי לא יהיה אבוד במקום ענק חדש שהוא לא מכיר אף אחד?..) בכל מקרה, התחלנו לדבר והוא הכיר לי את כל האנשים, ואחרי הלימודים הלכתי איתו ועם החברים שלו לעיר וסתם הסתובבנו שם ולמען האמת הוא דיי לא עזב אותי במשך כל היום..(ויש לי חשש שהוא קצת נדלק עלי, ואני גם הסביר למה..) אז כשהיינו בעיר גם נכנסתי לחנות של כלי נגינה ושם יש פסנתרים.אז ישבתי וניגנתי בפסנתר והח'ברה התלהבו וזה.. ואחרי זה שיצאנו הבן הזה אמר לי שאני מנגנת יפה ומאוד מוכשרת, ושאני 'not just a preety face'
חחח... אז זה דיי נתן לי את החשד שהוא מחבב אותי בנוסף לעובדה שהוא מתעקש ללוות אותי לכל מקום שאני הולכת ולדאוג שאני מגיעה בבטחה לכל מקום... אבל לא משנה כי אני רואה אותו רק כידיד. אתמול המורה שלנו הרצה לנו על תעשיית המוזיקה וזה היה מאוד מעניין, והיום הוא השמיע לנו איזה שיר ודיברנו עליו. בסך הכל הלימודים הם דיי מעניינים ומערבים דיונים, ככה שהתלמידים גם משתפים ומדברים ולא רק יושבים ומשתעממים. היום בקולג' כבר הכרתי יותר אנשים וגם בנות...אז בהפסקת צהריים הסתובבנו ביחד (ההפסקה דרך אגב היא מאוד ארוכה, ובכלל, אנחנו נמצאים דיי הרבה בהפסקות ודיי מנהלים את הלוח זמנים שלנו..) אז הלכנו לאכול באיזה סנדויצ'יה מחוץ לקולג' ואז חזרנו לקולג' וסתם ישבנוט עלהדשא ודיברנו. אחרי זה חזרנו לכיתה ואז התחלקנו ללהקות. אז בשביל לעשות את זה היינו צריכים לברר מי מנגן על מה ואיזה מוזיקה כל אחד אוהב ורוצה לנגן...אז מסתבר שחצי מהכיתה הם גיטריסטים....עוד איזה רבע הם נגני בס, ועוד איזה רבע הם זמרים...עכשיו, פסנתרנים ומתופפים הם מצרך נדיר כי יש רק ארבע מכל קבוצה... אז אתם יכולים לתאר לעצמכם שהייתי מאוד מבוקשת... אבל העיניין הוא שרוב הלהקות הולכות לכיוון של רוק או מאטל, שזה מוזיקה שאני ממש לא סובלת.אז בסוף הצטרפתי לקבוצה שמתמקדת בבלוז, ג'אז, מיינ-סטרים, פופ, ומוזיקה יותר נורמלית ויותר לטעמי... וזהו. אחרי שעה בערך סוף סוף הצלחנו לארגן איזה 6 להקות שונות וכולם (או כמעט כולם..) היו מרוצים. אחרי זה שוב פעם הלכנו להתיישב על הדשא (ישבנו דיי הרבה על הדשא היום...) וכל אחד הכיר קצת את האנשים בקבוצה שלו. בסוף היום הלכנו לכיוון של האוטובוס של הקולג' שמחזיר אנשים לעיר ושם דיברתי עם גיטריסט סקוטי אחד ממש חמוד שלימד אותי קצת לנגן על הגיטרה וככה סתם דיברנו לנו בנעימים.. אחרי זה הוא ביקש ממני שבתמורה אני מתי שהוא יתן לו כמה שיעורים על הפסנתר..כמובן שהסכמתי...
אחרי זה נסענו כולנו לעיר וישבנו קצת באיזה פאב... אני כמובן לא שתיתי (אני בחיים לא שותה, לא סובלת את זה..) אבל זה לא שינה לאף אחד ולא היה קריטי. בקיצור, אני מרגישה שאני ממש משתלבת שם בקולג' וההרגשה היא לגמרי שונה מאיך שהיה בתיכון. גם האנשים פה שונים מהאנשים שהיו בתיכון ויותר חברותיים ולא כאלה סנובים וילדותיים ומגעילים. טוב, אז אני מאוד מקווה שזה ימשיך ככה ושאני רק יכיר יותר אנשים ואצור יותר קשרים ויותר אהנה מהלימודים. שיהיה לכם רק טוב, ביי-ביי
ליבי
 
ליבי,

אני ממש שמחה בשבילך שטוב לך בקולג'! נשמע שממש כיף שם, ומעניין (בניגוד לביצפר בדר"כ...). זה אחלה ללמוד משהו שאוהבים עם אנשים נחמדים, ובאמת נשמע שיש שם חברה נחמדים. כל הכבוד לך איך שהצלחת להשתלב ככה. זה באמת חשוב, וגם קשה... שיהיה
. תמשיכי לעדכן. רזיה.
 

Julia16

New member
תודה, אבל...

נראה לי שמהרתי קצת להתלהב..זה עכשיו סוף יום שישי ואני אחרי 5 ימים בקולג'.. אז מסתבר שהדברים בכל זאת לא כאלה מבטיחים כמו שהם נראו לי. קודם כל, רוב האנשים שם הם רוקיסטים-מאטליסטים כאלה שמתנהגים מוזר ומתבודדים להם, אבל זה בסדר מבחינתי.האחרים הם סתם אנגלים פשוטים כאלה, כמו שהיו לי בבית ספר, שכל מילה שנייה שלהם זה שיט ופאק וקראפ וכל מה שמעניין אותם זה לעשן את הסיגריות שלהם או סתם להתמסטל ולהתבטל.. חצי מהם הם כאלה שנכשלו בלימודים שלהם וזה פשוט לא מזיז להם, בעצם כמו ששום דבר לא מזיז להם או מעניין אותם. אחרים הם יותר נורמלים, אבל הבעיה עם האנגלים האלה שהם כל כך סגורים!! כל כך ביישנים וסגורים ושקטים, וכשאתה מנסה לפתח איתם איזה שהיא שיחה הם עונים לך בחצי מילה ולא יותר ואחרי זה משתררת דממה כזאת של 'אין מה להגיד' וככה אתה פשוט יושב איתם בדממה.. זה פשוט מעצבן ומדכא. זה גרם לי להבין שהשנתיים הבאות כנראהצ הולכות להיות דומות לשלוש שנים הקודמות וזה כל כך מעצבן אותי... גם זה כל כך מעצבן שהם אף פעם לא הולכים אחד לשני הבייתה (אין מה לדבר על לישון אחד אצל השני..) ולבקש ממישהו מספר טלפון זה משימה בלתי אפשרית..והקשרים בינהם כל כך שטחיים שזה מדהים אותי כל הזמן מחדש. הם לא מכירים את האנשים שהם נמצאים ומסתובבים איתם, ובעצם כל החברות שלהם מתבססת על ללכת בהפסקת צהריים לחנות סנדביצ'ים ולשתוק בדרך או לדבר על שטויות. הם לא מכירים אחד את השני בכלל, והקטע הוא שהם לא חושבים שיש בזה משהו מוזר כי הם לא מכירים משהו אחרת! הם אף פעם לא נפתחים ואין ביניהם שיחות גלויות ואמיתיות אז ככה שגם אתה לא יכול לדבר בפתיחות, ואם אתה מנסה לנהל שיחות קצת יותר פתוחות או רציניות הם מסתכלים עלייך מוזר.. והם כל כך מזוייפים!!! זה הכי גרוע. הנחמדות המעושה..החיוכים המזוייפים...והאובר נימוס הזה שלהם...גאד.. והכי הורג אותי, זה התחביבים שלהם....נגיד הסקוטי ההוא, הוא בנאדם חביב (פחות משהו ממה שחשבתי..)אבל נגיד אני שואלת אותו מה הוא הולך לעשות בסוף שבוע, אז הוא עונה 'אממ, הולך לשתות ולהשתכר... לשמוע מאטל ולנגן על הגיטרה, אני מניח..' וככה כולם שם! כל מה שמעניין ומעסיק אותם זה השתייה שלהם ולהשתכר ולהתמסטל כמה שיותר!.. או זה או להיות בבית כל היום ורק לראות טלויזיה, את האופרות סבון המפגרות שלהם... אה, והם ממש עצלנים! נגיד, בישראל ילדים בגיל הזה באמת עושים הרבה ולומדים ועובדים ועושים המון, ועדיין לא מתלוננים וזה נראה להם נורמלי. פה הם לא עושים כלום כמעט ואחרי כל דבר קטן הם ישר מתיישבים ככה עם אנחה גדולה ואומרים 'וואי, אני ממש הרוג..' כשהם לא עשו כמעט כלום! באמת שאפשר להתאמץ הרבה יותר אבל הם לא רוצים או מוכנים בכלל להשקיע, הם רוצים הכל כמה שיותר קל. טוב, מצטערת על ההשתפכות הזאת, נראה לי ההיתי צריכה אותה... ואני יודעת שאני הולכת לקבל תגובות כמו 'בטח לא כולם כאלה, את מכלילה...אני פגשתי בישראל אנגלי ממש נחמד ומצחיק ובלה...או אולי זה רק את?' אבל זה לא! זאת לא רק אני. כל הישראלים שנאי מכירה פה באנגליה חושבים כמוני ומסכימים איתי, ותאמינו לי שכולם כאלה! ואם במקרה אתם פגשתם איזה אנגלי נחמד ומעניין אז זה באמת רק במקרה.כי הרוב ממש לא כאלה. תאמינו לי, אני יודעת, אני גרה פה, ואני לא סתם אומרת את הדברים האלה. הלוואי שזה לא היה ככה.
 
זה היה שינוי קיצוני...

אז מסתבר שלא היית צריכה להתלהב כל כך על ההתחלה? נראה לי שאם הצלחת להשיג את הקשרים של השיחות הרגילות היומיומיות שלהם, ויש לך עם מי לשבת בהפסקה - זה מספיק. אם הם באמת עד כדי שטחיים ואין לך נושאים משותפים איתם, אז סלחי לי על ההתנשאות, אבל אולי כדי לך לחפש חברים שבאמת תתחברי איתם, ועם אלה רק תבלי בין השיעורים. ושאלה - מה רע להיות באנגליה עם חבר'ה ישראלים שאת יכולה לדבר איתם יותר בפתיחות, ולא רק על כמה בירות הם שתו בסופשבוע כמו האנגלים? אגב, הייתי במסגרת של חילופי משלחות עם נוער מדנמרק, ואני חושבת שההתנהגות שתיארת של האנגלים מאד דומה לזו של הדנים. גם הדנים משתכרים כל יומיים, ולא קל להתחיל לשוחח איתם על דברים רציניים. רוב הזמן השיחות סבבו סביב נושאים שטחיים. כניראה שככה זה רוב האירופאים.
 

Julia16

New member
כן, כל הארופאים הם כאלה,

זו פשוט מאנטליות אחרת... ובקשר לישראלים, זה הקטע, שאין פה בכלל ישראלים! אני דיברתי על ישראלים מלונדון שאני מתכתבת איתם או ממקומות אחרים באנגליה, אבל פה בניוקאסל אין בכלל ישראלים וממש מעט יהודים (בגילי). אז ככה שזו ממש בעיה.. הקטע הוא שכל האנגלים שם הם כאלה, זה פשוט אופי כזה! גם אם יש כאלה שהם יותר אינטליגנטים ואולי בתאוריה היה אפשר לדבר איתם שיחות מעניינות וכנות הם כל כך ביישנים וסגורים וא רגילים לפתח שיחות עם אנשים חדשים שזה פשוט בלתי אפשרי 'באמת' להתחבר איתם. את צריכה להבין שזו מאנטליות לגמרי שונה מזו של הישראלים. צריך להיות פה ולעבור את זה כדי להבין.. גם עוד משהו שאין לאנגלים זה ציניות! אני לא אומרת, יש להם חוש הומור, אבל מסוג אחר לגמרי! נגיד, האנגלים הם כל כך לא ציניים, שאם את אומרת אזה משהו בציניות הם יהיו בטוחים שאת מדברת ברצינות! ממש בטוחים! ואם הם אומרים משהו בציניות אז הם ישר אחרי זה דואגים לדווח לך שמה שהם אמרו כרגע נאמר בציניות.למרות שבשביל הישראלי שמורגל בציניות זה ברור.. אבל לא בשבילהם. בכל מקרה, זה סוג שונה של אנשים, לא מה שאת מכירה.. בכל מקרה, נראה לי שאני ייתן לזה עוד קצת זמן לפני שאני יקפץ לאיזה שהם מסקנות נוספות...
 
ברור לי שזה מאנטליות שונה

השאלה אם אנחנו אלה ששונים או שהם אלה ששונים. נראה לי שאנחנו המיוחדים, וזה בגלל שנולדנו במדינה המתוסבכת הזאת, שמצריכה אותנו להתבגר ממש מהר יחסית לשאר העולם. תחשבי רגע, איפה עוד בעולם יש מדינה שכל בן 18 מחוייב להתגייס לצבא, להחזיק רובה, להלחם, לראות מראות קשים. שלא נדבר על הפיגועים שיש פה. בגלל זה אולי פיתחנו את ההרגלים של הציניות, כדי לעודד את עצמנו, ואת החוצפה הישראלית - שמשמשת מנגנון הגנה וכלפי חוץ מפחיתה את הרגישות. כמובן שלך, בתור נערה שנולדה בישראל, יש עדיין את המאנטליות הזאת, ולכן האנגלים נראים לך כל כך אטומים. אני יכולה להגיד לך רק משהו אחד על זה - קבלי אותם ככה, כי הם לא ישתנו, ובינתיים תנסי להעביר את הזמן, איתם או בלעדיהם, הכי טוב שאפשר. רזיה.
 

Ez sLeeP

New member
ליבי יקירתי..

אני חושב שאת מגזימה קמעה עם הביקורת. לא כל האירופאים שיכורים ושטחיים. ממש לא. אני מסרב להאמין בכך. התיאור שלך את האנשים השיכורים והשטחיים האלו, תואם בדיוק חתכים ספציפיים של הנוער הישראלי. יש כאלו בכל מקום. קוראים לזה אסקפיזם. מה שנכון, שלנו לפחות יש תירוץ. מצד שני, נמאס לי מכל אלו שמתחילים לעשן, לשתות, לנקוט בפעילויות הרסניות משום שהם 'מתוסכלים מן המצב הבטחוני', 'חוששים לחייהם', 'מפוחדים', 'הסיגריות/שתייה עוזרות לי להתמודד עם המצב'.. הכל בולשיט אחד גדול, ותסלחו לי על הבוטות. ובכלל.. 'המצב', מילה נוראית. אני חושב שיש לך נקודת מבט עכורה וסובייקטיבית על הבריטים. אולי יש לזה מניע כלשהוא? אולי התפיסה שלך אותם נובעת מאי הרצון שלך לשהות שם, ולא ההיפך? שווה בדיקה. נדבו'ש.
 

Davidson

New member
עם כל הכבוד...

אני לא חושב שאתה יכול לבוא לקרוא בולשיט לדרך שבה אנשים מתמודדים עם המצב הקשה שהם נמצאים בחייהם. אתה חושב שיש דרכים אחרות להתמודד זה בסדר אבל ככה ולאמר את זה לא במקום. יש אנשים שאלכוהול הדבר היחיד שעוזר להם להתמודד פשוט עברתי פה וההודעה הפריעה לי.. אני לא בא בתקיפות מקווה שלא חשבת שאחרת
 

Ez sLeeP

New member
אני חושב שאלכוהול או כל סם אחר,

שלא לדבר על אי החוקיות, זה לא מתאים. לא בכמות מאסיבית, לא כדי לברוח מהבעיות. לשכוח מבעיות זה לא התמודדות, זו בריחה. ונכון, בריחה לפעמים זה דבר חיובי, אבל בשלב מסוים, צריך להתמודד עם הצרות שהחיים מייצרים לנו, וכמה שיותר מהר, יותר טוב.
 
נדב

יש אנשים ששתיה, סיגריות וסמים הם הדרכים שלהם לברוח מהמציאות ולעודד את עצמם. למרות שבסופו של דבר ברור שזה רק בריחה, ושהבעיה עדיין נמצאת, אבל נקברה. יום אחד היא תצא. הדבר היחיד שנראה לי מוזר זה שאמרת שאנשים שותים ומעשנים כדי לברוח מהבעיות בארץ. על זה עוד לא שמעתי! אנשים שעושים את הדברים האלה כדי "להתמודד" עם בעיות אישיות - על זה שמעתי. אבל על תירוץ שהם עושים את זה בגלל המצב בארץ - זה חדש לי.
 

Ez sLeeP

New member
חדש, מגוחך, וגרוטסקי..

השתייה עקב בעיות, עלולה להביא לתלות, שתביא להתמכרות, ותיצור עוד בעיה. אז לשם מה? לשתות לשם הנאה, זה אני עוד יכול להבין.
 
הרי ידוע שזה לא כל כך פשוט

אם פתרון של בעיות היה כל כך פשוט להתמודדות - הן לא היו נקראות בעיות, לא? קל להגיד שעם בעיות מתמודדים ולא בורחים, אבל אני מתארת לעצמי שכל אחד בשלב כלשהו בחייו מעדיף לברוח מאשר להתמודד.
 

*superstar*

New member
לא אמרתי את זה

ואני יודעת מזה לברוח מהבעיות שלי.. עד לפני כמה זמן זאת הייתה המומחיות שלי אפילו.. ואז הבנתי שבזה שאני בורחת אני לא פותרת כלום ושהבעיות האלה ימשיכו לרדוף אותי עד שהן יפתרו.. אז כן לקח זמן, כאב לב והרבה דמעות אבל הן נפתרו.. אין בעיה שאי אפשר לפתור או לפחות לנסות להתמודד איתן נקודה.. ובטח ובטח לא בעזרת אלכוהול וסמים.. כי זה רק הופך את הבעיה לגדולה יותר *דיד*
 
יופי ../images/Emo13.gif

שמחה לשמוע שיותר טוב לך :) תמשיכי להנות והמון המון המון המון המון המון המון
 

Julia16

New member
אוף, למה לא מגיבים??../images/Emo4.gif

הפורום הזה באמת מת או שאני פשוט לא מעניינת אף אחד
 
למעלה