שלום לחברי הפורום!!!

[gabylevy2003]

כמה דברים -

יצאנו ב-9 בבוקר. יכול להיות שתגיד "אה הנה לכם, זאת הסיבה" אבל אני באמת לא יודע. אם היינו יוצאים ב-6, היינו מתעייפים 3 שעות קודם לכן. לדעתי הפתרון הטוב ביותר היה לצמצם מרחקים (ובאמת עשינו את זה מאותו היום, כפי שתראו בהמשך). בכל אופן, דבר שלא הזכרתי ברשימת הציוד, כי לא לקחנו, אבל הוא לקח לעתיד - שעון מעורר. אולי זה מה שהיה מאפשר לנו לנוח 3 שעות באמצע היום הראשון, ולא לצמצם מרחקים בימים הבאים. ובכל זאת שמעתי כבר על הרבה שעשו את המסלול הזה, אז כנראה באמת טעינו במשהו (ואנחנו לא כאלו פדלאות...). אולי בגלל שזאת היתה ההליכה הראשונה שלנו עם תרמילים. בקשר להליכה בלילה - זה לדעתי לא בא בחשבון בשבילנו. סיבה טובה מאוד: אנחנו לא מכירים את המסלול. תאר לך שהיינו הולכים בגישה הזאת ומנסים ללכת בנחל עמוד בלילה. זה יותר מדי מסוכן, לא כך? רק דבר שיהיה ברור: היה לנו די קשה, אבל לא סבלנו. בכל זאת נהנינו מן הטיול, מן החוויה וגם מן האתגר. שנינו יודעים שאנחנו רוצים לקחת איתנו את הלקחים שלמדנו ולהמשיך עם טיולים כאלו. בקשר לסיפור, אתה יכול לקחת אותו או חלק ממנו, לשים אותו איך שהוא או לשכתב אותו ולעשות בו כרצונך, כי אני זה שכותב אותו, אבל מבחינתי הוא שייך לפורום. בנוסף, כשאסיים עם הסיפור אני אנסה להכין רשימה של לקחים - כאלו שלמדנו במהלך הטיול וכאלו שאני קורא מהתגובות שלכם, ככה יהיה יותר פשוט לאלו ששואלים "צריך עזרה דחוף"

. בכל אופן, יש עוד יומים טיול לספר עליהם...

 

[sela v]

תוספת

9 זו שעה מצויינת להתחיל, לא חייבים להתחיל ב-6 בבוקר, וחשוב גם לאכול לפני שמתחילים לצעוד. צודק לגבי הלילה, עדיף לא לנווט אם לא חייבים בלילה באזור שלא מכירים. והכי חשוב מטיילים בשביל להנות, וגם אם קצת קשה לפעמים, העיקר שבסוף נהנים, הרי בשביל זה מטיילים, לא?

 

[gabylevy2003]

פרק 3 - ההתפקחות

בוקר. שותים תה. מכרסמים מצה עם שוקולד. תוך פחות מחצי שעה הכל ארוז אבל שלושתינו יושבים מסתכלים על הציוד ומחכים שמישהו יעשה את הצעד הראשון. הכוונה הייתה קודם כל לנוח מהנחל שראינו כל היום, אז התחלנו לעלות. כשאני אומר "לעלות", אז רק משהו שמכיר את העליה למעלות-תרשיחא יכול להבין את הכוונה. הדרך תלולה, מפותלת, והשביל צר, ככה שזה היה ממש מפחיד כשעברו לידינו רכבים. אחרי עשר דקות עליה, שניהם היו שפוכים לגמרי (חחח - אני לא - "מטעמי בטיחות" הוחלט שאני עולה בטרמפ על הידים של גבי), ועדין לא עברנו חלק ניכר מהדרך. לפתע עצר לידינו טנדר ומשהו מתוכו הציע לנו לעלות. עלינו על החלק האחורי הפתוח ונסענו ככה כמו פועלים. ממש כיף להרגיש את הרוח בנסיעה כזאת. הנסיעה ארכה יותר מעשר דקות וככה גם הבנו איזה מזל יש לנו שלא המשכנו ברגל. אני אציין פה שמעלות נראה מקום נחמד, ובכלל כל הסביבה שם נראת ממש יפה ומאוד שווה להגיע לאזור לטיול של יום. ירדנו לאגם מונפור. אגמון קטן עם דשא מסביב שבאים לתפוס שם זולה. טוב. אם ככה זה ייראה אני בעד. קצת טרמפ, קצת הליכה, קצת זולה. פרופורציה די נחמדה. אוהב. עכשיו הכוונה הייתה להמשיך על כביש 89, לעלות לצוריאל ולרדת חזרה לכזיב להמשך המסלול שלנו. כמובן שאחרי שהתרגלנו לתנאי מלכות לא חשבנו לרגע לעלות על ההר ברגל. יפה שעצרו לנו אחרי פחות מעשר דקות. לא כל אחד רוצה לעלות לרכב שלו שני ג'יפות עם תרמילים וכלב. ההליכה על נחל כזיב בקטע הזה הייתה שונה מאשר ההליכה ביום הקודם. יכולנו לראות את ההרים למרחקים. הרבה סלעים לצידי הדרך ומדי פעם מעיין. אפילו מילינו מים באחד מהם. עוד פגשנו שם זוג וכלב שפגשנו בבוקר בעין זיו ושלא כמונו המשיכו ללכת על הנחל, וכמו שתיארנו לעצמנו אמרו לנו שעשינו בשכל שעלינו כי ההליכה בקטע שבין עין זיו לבין המקום בו התחלנו היום ללכת על כזיב די קשה ולא הכי נהנים ממנה. הלכנו ממש בכיף. עצרנו בכל מעיין. טבלנו במים. אכלנו חטיפים. נהנינו מהנוף. נראה שלמדנו את הלקח. נגיע לאן שנגיע ואז נישן. הגענו לתחילתו של נחל נרייה בערך בשש. מוקדם. אף אחד לא הרוס. זמן טוב לעצור. מצאנו משטח להקים את האוהל, והפעם שלא כמו אתמול גם היה לנו זמן לשכב בזולה אחרי האוכל ולא נלחצנו להרדם כי פחדנו שנהיה עייפים ביום שלמחורת.

 

[gabylevy2003]

פרק 4 - מקלחת

נחל נרייה שלא כמו נחל כזיב הוא ממש סבוך בחלקו. השביל שהולכים עליו הוא סלעי לאורך רוב הדרך. גיוון ממש מעניין ודי נחמד לשוטט בין הצמחיה כשאתה קטן ועביר כמוני, אבל בהסתכלות מלמטה על אנשים גדולים עם תיקים גדולים עוד יותר על הגב זה נראה מסובך. הלקח הבא שנרשום הוא שבתכנון מסלול, עדיף לדאוג לכך שלא יפגשו התנאים "קטע סבוך" ו "תרמילים". כדאי לוותר על אחד מהם. אבל נרייה לא נחל גדול מדי, ככה שבסביבות הצהריים הגענו לאיזור של בי"ס שדה הר מירון. ברגע זה, מירב החלטנו שלישון יותר מיומיים בחוץ בתנאי זיעה וג'יפה וללא מקלחת מסודרת זה יותר מדי בשביל בחורה ועל כן "צריך להחליט מה לעשות" ולכן שוב מירב החלטנו פה אחד לקחת חדר בבי"ס שדה הר מירון ולהעביר את הלילה (אההה ומה איתי???). כאן יירשם הלקח הבא: קחו יתחם ארנק, לכו תדעו מתי תצטרכו אותו. בדיעבד זה היה רעיון ממש נחמד. מקלחות, אוכל מסודר, אף אחד לא שואל מה הכלב עושה פה. התרמילים נשארו בחדר ועלינו בקלילות לשביל הפסגה, שזה אמור היה להיות החלק היותר קשה במסלול שלנו. דרך ממש יפה בין עצים ורואים המון המון נוף (במיוחד מלמעלה). בסוף המסלול ירדנו בחזרה לבי"ס השדה דרך הכביש בישביל לגוון וחבל שעשינו כך, כי ההליכה שם מסוכנת יחסית ולא כל כך מעניינת. היה עדיף לרדת באותה הדרך בה עלינו. לילה טוב. הלילה שלושתינו יושנים על מיטות מסודרות, בחדר ללא ייתושים ואחרי ארוחה מסודרת ומקלחת חמה. לסיכום היום, הערה מפיו של גבי: אין סיבה ללכת כל הזמן עם התרמילים. אין סיבה ללכת יותר מדי, ואין סיבה לבחור את הדרך הקשה ביותר תמיד. אם בשביל להנות, הדבר אומר שאנחנו נעצור מדי פעם, ניקח טרמפים, נישן איזה לילה אחד באכסנייה, ונעשה את החלק היותר קשה במסלול ללא תיקים, אז אדרבה. זה רק מקדם את המטרה הראשית: לטייל ולהנות. עוד הערה: 300 שקל זה המון כסף ללילה, ולא מדובר כאן על מלון 386 כוככבים, אז חבל שהיחס הוא כזה. מרגיז. בכל אופן, ברור שבחו"ל לא נעמוד במחירים כאלו, גם אם זה פעם בשבוע ורק אחרי טרק ארוך. גם ככה מקריאה ב handbook אפשר לראות שלא תהייה בעיה כזאת עם המחירים אז...

 

[gabylevy2003]

ודרך אגב

בשלב הזה (אחרי יום וחצי) הנעלים של גבי עדין לא התייבשו לגמרי...