שלום לחברי הפורום!!!

gabylevy2003

New member
שלום לחברי הפורום!!!

טוב אז ככה עד לפני כמה חודשים די שגעתי אותכם (אולי) עם שאלות בקשר לטיול שאנחנו מארגנים (דרום אמריקה והודו) ועוד המון שאלות על ציוד. קצת לפני פסח השלמנו (כמעט) את הקניות והתכנונים, והחלטנו לנסות את מזלינו בטרק נסיוני בארץ. יצאתי מצוייד בדפים ובנייר אך מסיבות הידראוליות ויתרתי על הכתיבה כבר ביום הראשון. למזלנו הצטרף לטיול שלנו חבר טוב בעל זיכרון די טוב, ומזכרונותיו מבוסס המשך הקישור, שיובא בחלקים (וזה יקח כמה ימים אז סבלנות) מפאת אורכו (וחוץ מזה הוא די עצלן - כל הזמן צריך לשכנע אותו להתיישב ולהקריא לי אז מראש תסלחו לי אם זה יקח קצת יותר מהמתוכנן - עובדה - מפסח הוא דוחה את זה)... עוד אוסיף כאן כי חלק מהקרדיט על הכתיבה שתבוא בהמשך אני נותן לאחד מחברי הפורום המבקרים כאן בקביעות, כי אני מרגיש שהוא דירבן אותי בחלקו לזרז את העניין אז הנה זה בא
 

gabylevy2003

New member
פרק 1 - תכניות גדולות

שלום לבני האנוש שבפורום! כפי שאתם שמים לב, הוטלה עלי משימה של כתיבת יומן על איזה מסע מפרך שהורי המאמצים מתעקשים לקרוא לו טיול ועוד מאיימים בכך שהם מכינים את ה"טיול" הבא שלהם... טוב נראה לי שכדאי קודם כל להתחיל במשתתפי הסיפור שלי: מירב - אמי המאמצת, מזה כשנה וחצי. גבי - אבי המאמץ, מזה כשנה וחצי. אני - או "קאנג'י" כפי שהוריי המאמצים מתעקשים לקרוא לי, כלב בן שנה וחצי עם חרדת נטישה מתקופת הינקות, מזן מעורב "פינצ'ר-עכבר". טוב אז ככה: הכל התחיל לפני כמה שבועות. שכבתי לי בסתר וכירסמתי נעל גומי שמשהו כנראה שכח לנעול בארון. די מבסוט מעצמי, שמעתי את ההורים ממלמלים משהו על כל הציוד שקנו לטיול בדרום אמריקה, ועל כך שיהיה נחמד לצאת לטרק קצר בשביל לראות על מה מדובר לפני שיוצאים לטיול הגדול. את המילה "טרק" אני לא כל כך הכרתי, אבל לפי המילה "טיול" כבר ראיתי את עצמי כמו בהרבה סופי שבוע נוסע כמה שעות בנחת רדום במושב האחורי, יורד מהאוטו, עושה לי טיול נחמד של 3 או 4 שעות, אוכל המון עצמות בארוחות ויושן לי בכיף בין ההורים באוהל קטן ליד האוטו עד היום למחורת, בו הכל חוזר חלילה. ככה יומים שלושה והביתה. פינוק די נחמד, לא? עברו כמה ימים. ההורים הגיעו הביתה עם מפה גדולה מנויילנת ("גליל עליון" שמה) והחלו לסמן עליה כל מני סימנים. להל"ן ה"מסלול מחוף אל חוף" כפי שצוייר במפה: - יציאה מחוף אכזיב - חוצים את "גשר הזיו" והולכים דרך השדות עד תחילתה של שמורת טבע "נחל כזיב" - הליכה בשמורה. אולי נעלה למצפה מונפור, אולי למבצר. - המשך דרך עין טמיר עד עין זיו. - משם עלייה למעלות-תרשיחא וירידה דרך כביש 89 עד אגם מונפור, שם נעביר את הלילה הראשון. - בבוקר נמשיך מזרחה על כביש 89 עד המפגש עם נחל כזיב, ואז דרך נחל כזיב ונחל נרייה עד חרבת חממה ליד בי"ס שדה הר מירון, שם נעביר את הלילה השני. - החל מהיום הבא ההליכה תהיה על "שביל ישראל". - נתחיל בעליה להר מירון, שביל הפסגה, וירידה עד "עין בר יוחאי" - הצעד הבא זה להשפך דרך נחל מירון לתוך נחל עמוד וללכת עליו עד המפגש עם כביש 85, משם להגיע לקדרים להעביר את הלילה השלישי. - היום האחרון יכלול הליכה על נחל עמוד עד גינוסר, שם נעביר את היום בזולה עד צאת החג, ואז נחזור הביתה. תכנון מסלול אללק. את זה עוד נראה. היה שם גם פתק "רשימת ציוד": - תרמיל גב מסוג the northen face (לגבר) - תרמיל גב קטן יותר מסוג Gregory (לאישה) (שווים כל שקל) - נעלי vibrom מעור מלא (נראה לי שכשהן מלאות במים הן ממש כבדות. עוד נחזור אליהן) - נעלי vibrom עור מבחוץ, גורטקס מבפנים. - 2 זוגות סנדלי שורש (להיט) - כמה בגדים. - תיק מקלחת. - 2 מגבות בגודל בינוני. - לדרמן. - פנס ראש מסוג black diamond. - מגלייט (למה? למה הוא היה צריך להתווכח עם המוכר? לך תסביר לו שאין כמו פנס ראש שעובד על LED...[המוכר ניסה לשכנע לקנות 2 פנסי ראש]). - מפת סימון שבילים. - ציוד עזרה ראשונה. - סלולרי למקרה חירום. - טרנזיסטור קטן (לא יאמן. הם באמת האמינו שזה יקלוט משהו...). - 2 שקי שינה. - 2 מזרוני טיולים. - אוהל זוגי קטן וישן (רגע, ומה יהיה עם התיקים וכל הציוד בלילה??? מממ... עוד נראה...). - דוחה יתושים (מציל חיים. איך הם יכלו לשכוח ממנו? לפעמים יש לאנשים יותר מזל משכל. הם נזכרו בו אחרי שפתחו את האוהל בלילה הראשון - כי הוא היה זרוק בתוך האוהל המקופל עוד מהטיול הקודם). - 2 ספרים לקריאה בזמן הפנוי (אללק זמן פנוי, אללק קריאה). - אורז, אבקת פירה, רסק עגבניות, תבלינים, נקניק, תפוחים, אננס בקופסאות שימורים קטנות, מצות ושוקולד למריחה (עוד נחזור אל "הנקניק" - מסמר הערב. כל ערב.) - כהליה. - 2 בקבוקי חצי ליטר קולה מלאים בכוהל ("רעיל" כתוב על הבקבוק המקורי, 90 אחוז כוהל). - 7 ליטר מים (אוך התיק כבר נהיה כבד, לא?) עוד נחזור לפרטים האלו בהמשך. אני אומנם רק כלב, אבל יש דברים שלא שוכחים... ביום שני התשיעי לאפריל יצאנו לדרך. בתשע בבוקר נפרדנו מהאוטו, בפעם הראשונה מאז שאני זוכר את עצמי, ואז הכל החל...
 

ששש

New member
סיפור מעניין ומשעשע ../images/Emo127.gif ../images/Emo98.gif

כמה הערות קטנות: בחרתם תרמילים של חברות מהשורה הראשונה (בייחוד של מירב) אך ציינת רק חברות ולא דגמים. ויברם זו סוליה לא נעל. (אולי הכלב רואה רק את הסוליה לא יודע...) אבל יש ה מ ו ן חברות נעליים שמשתמשות בויברם, אם אני זוכר נכון קניתם נעליים טובות פרסם אותם, למה לא? אגב ויברם. ויברם זו חברה שמייצרת רמות שונות של סוליות חלקן טובות חלקן פחות, כיום נעל ללא ויברם "לא נחשבת" ולחלוטין לא בצדק. עוד מעט ייצרו מקלות אוזנים עם ויברם בקצה, העיקר למכור. לויברם יש תכונה טובה של עמידות לשחיקה יחד עם זאת זה בא בדר"כ על חשבון אחיזת קרקע, צפיפות חומר גבוהה. אני לפחות, מעדיף פחות עמידות לשחיקה ויותר אחיזת קרקע, מה גם שהרבה פעמים נעליים מתפרקות מכל מיני כיוונים למשל קרעים בגפה וכד' וסוליה עמידה זה לא מה שיציל את הנעל. אבל לכו תמצאו היום נעליים ללא ויברם. לדרמן לעניות דעתי מיותר וכבד, אולר קטן וטוב יעשה את רוב מה שהמטייל נדרש לו במהלך טיול. פנס ראש black diamond שוב, זו חברה (טובה) אבל לא דגם. אתה קנית את הפנס עם נורת הקסנון + הלד? פתרון למגלייט, תוכל לקנות רצועת ראש ב - 30 ש"ח ולהפוך אותו לכעין פנס ראש. אלטוש: נראה כי לשים אלטוש קטן בתרמיל לכל מיקרה יהיה דבר נכון לעשות בייחוד בעונות אלה. בקיצור סיפור מעניין, אפשר ללמוד ממנו (ומההמשך..) הרבה גם לטיולים בארץ וגם לחו"ל. בל יאוש !
 

gabylevy2003

New member
הבהרות לפרק 1

תרמילים: אני אנסה למקד- the nothen face stamina 70, gregory deva 60 אני הייתי רגיל לתרמיל "סתם" שהייתי לוקח לצבא, והיה קשה ללכת איתו אפילו עם פחות משקל. התרמילים הללו גרמו לנו ללכת ללא עיוותים בגוף, ולזכותם יאמר שהגב לא כאב בסוף הטיוך (אם כי חזרנו עייפים מאד...) נעליים (לאט לאט, אני עוד טירון...): Asolo afx520 של מירב Raichle שלי (אני לא מוצא דגם מפורט יותר) במושגים "אחיזה על הקרקע", "עמידות" וכדומה אני לא כל כך טוב, אבל באופן כללי היו נוחות מאוד. מצד שני כפי שציפינו היה חם איתם. אולי היה שווה להשקיע עוד 80 שקל בגרביים טובות כדי שלא יזיעו הרגליים. לדעתי הם יוכיחו את עצמם בדרום אמריקה. פנס ראש: אני לא מוצא את הדגם שלו. יש ךו 2 לדים קטנים שאמורים להעיר 10 מטר. גודלו 2x34x1 סנטימטר בערך, וזה משתמש בבטריה שגודלה חצי מזו של דיסקמן (לעומת המגלייט שמשתמש ב2 בטריות כמו של דיסקמן). התאורה שלהם הרבה יותר נוחה מתאורה של פנס עם מנורה או מגלייט לפי מה שראיתי. מגלייט: הבעיה במגלייט היא לא שצריך להחזיק עם השיניים (אני די מיומן בזה...). מה ששמתי לב זה שהפנס ראש עושה רושם שיחזיק המון זמן (לבטריה אחת) בעוד המגלייט התחיל להחלש.
 

natyh

New member
אני מתנצל

לפי הסיפור כנראה שלא הבנת כלום ממה שהסברתי ... אבל זה בסדר וזה טבעי . עכשיו קח את כל הרשימה הזו וצמצם מיד את כל מה שלקחת . אחרת יזרקו אותך מהמטוס על משקל עודף ואחריך יעופו תרמילים נעליים וכיוצא בזה . נעליים שנופלים על הראש ממטוס באמצע הלילה כואבות מאד ... וברצינות ידידי צמצם צמצם למינימום משקל . מה שלא יושב על הגב בנוחות לא בא . אמנם התהליך הזה ניתן להיעשות במלונות במקום אבל אז אתה מוגבל למסלול מעגלי , לצאת ולחזור לאותה נקודה . ואם תקרא את התגובה שלי לשאלה שלך תיזכר כיצד שלחתי 18 ק"ג ושני תיקים חזרה לארץ. בקיצור עדיף לעשות את התהליך עכשיו וציטוט מספרו המיתולוגי של מיכאל שיחור המדריך. מעולם לא פגשתי מטייל שהילך ערום בשבילי דרום אמריקה . ברצינות קח רק את ההכרחי . נתי
 

gabylevy2003

New member
מה שקרה זה

שיום לפני הטיול עמדתי בבית ליד התיקים עם כל הדברים פרוסים לפני, וכמובן גם משקל למדידה, כי באמת היו לי כוונות טובות (טוב ליתר דיוק פחדתי שמשהו מכם יזהה אותי במהלך הטיול ויתחיל לצעוק עלי: למה זרקת את ההמלצה שלי לפח!?) ואז אמרתתי - או קיי עכשיו אני מתחיל להוריד. עמדתי בהלם מול הציוד 10 דקות. הסתובבתי וישבתי מול הטלויזיה שעתיים. חזרתי לציוד. הסתכלתי עליו עוד 5 דקות. הוצאתי את קאנג'י לטיול. כשחזרתי הביתה היה לי את הפתרון לכל הבעיה בראש: הם כולם טועים. רק אני חכם. אין להם מושג על מה הם מדברים. אללק 13 קילו. אללק פחות. אני אראה להם מה זה. אל תשאל
אז מה אתה אומר? למדתי את הלקח? שבתחילת ספטמבר אני אעמוד 10 דקות מול הציוד שלי כשכולו פרוס לפני. ומה יקרה אז? על מה אתה מהמר? happy end?
 
נו, אל תחזיק אותנו במתח...

הפנס ראש הוא כנראה Ion (אמרת Black Diamond, לא ?)... למגלייט יש יתרונות מסויימים על פנסי לד : האלומה שלו בהירה וחזקה יותר כשהבטריה בראשית דרכה. הבעיה היא מה שקורה אח"כ... (יתרון מובהק נוסף של הלד היא שאורך החיים של הלד עצמו הוא אלפי שעות - והם לא רגישים למכות וכו', בניגוד למאגלייט, שהנורה שלו רגישה כמו כל נורת להט\ניאון). שיקול נוסף הוא בטריות - בטריות מיוחדות קשה להשיג בכל מיני מקומות נידחים... לגבי נעליים וגרביים : בנעלי עור אתה תזיע בכל מקרה, ולמען האמת גם בנעלי בד. גרביים טובות יכולות להקל קצת על הצרה, אבל לא למנוע אותה. בשורה התחתונה, גרביים עבות בקיץ זה לא רעיון מבריק מבחינת התחממות כף הרגל והזיעה שבעקבותיה. אבל כמובן שיש להם יתרונות אחרים (בלימת זעזועים, למשל). הפתרון הטוב ביותר לדעתי הוא פשוט להוריד את הנעליים כשעוצרים, לתת לכף הרגל, לגרביים ולנעליים לנשום קצת. ערן
 

natyh

New member
ומי הוא

אותו חבר פורום שמגיע לו קרדיט ??? האם זה אחד ששחה בנחל רדוד לאחר שלא הצליח לחצות את הגבול מצילה לארגנטינה רכוב על סוס ??? נתי
 

gabylevy2003

New member
זה דווקא לא קשור להמלצות שקיבלתי...

מה שקרה זה שהתברברתי עם הסיכום בגלל כמות החומר שיש לי בראש, אז לא לפני כמה ימים הוא אמר לי "תכתיוב מה שיש" או משהו כזה, ולמען האמת, זה המעט (לפחות) שאני יכול לעשות בשביל הפורום, אז הכרחתי את עצמי לשבת איזה שעה וחצי (למעשה יותר מזה, כי בניגוד למספרים, בתחביר אני לא משהו) ולהתחיל לכתוב. קודם לכן הייתי אומר לעצמי "טוב, בשבוע הבא אני אארגן את זה" ואני נשבע לך שאני אומר את זה לעצמי שבוע אחר שבוע מאז פסח... אגב הסיפור עם חציית ה"פלג הקטן", אולי כדאי איכשהו לארגן משהו כמו "ספר הפורום" עם סיפורי תרמילאים נבחרים: נגיד אפשר לארגן סקר, כך שכל אחד יקח לעצמו את הזמן, יסתכל בהסטוריה של הפורום ויבחר 5 עד 10 סיפורים שעניינו אותו במיוחד, ולאחר חודש או חודשיים של הסקר יהיה אפשר לעשות סטטיסטיקה פשוטה ולהכניס ל"ספר" את התכתובות המעניינות ביותר... טוב דווקא יש לי איזה עשרה סיפורים בראש, אבל כיוון שזה הסיפור שהוזכר עכשיו, רק אביא קישור לתזכורת (ראה קישור) (טוב אני אהיה הוגן... אני לא בטוח שהסיפור היה גורם לי לצחוק אם זה אני הייתי עם כל התיקים מתמרן בשביל לעבור את הנחל...)
 

natyh

New member
גבי אתה גדול

האמת שחיפשתי את הקישור הזה להודעה הקודמת ולא מצאתי . אז כנראה שאני צדיק . כי צדיקים מלכתם נעשית בידי אחרים . שמע אחרי זה זה מצחיק . אבל כשאתה לילה שלם מנקה בוץ מהנעליים ולא נוצתנים לך להיכנס לשירותים מקלחות או לחנות שוקולד , זה לא כל כך מצחיק . אבל זה חלק מהחוויה . ותראה שככל שתטייל יותר יקרו גם לך דברים כאלה . נתי
 

sela v

New member
יש קצת הרבה חומר אחורה

בשביל שיהיו הרבה אנשים שיקראו אחורה, ויביאו 5 עד 10 סיפורים מעניינים, אבל עדיין אפשר לנסות. תשלח אתה ראשון את הסיפורים האהובים עליך, ונראה איך זה יתפתח.
 

gabylevy2003

New member
פרק 2 - המסע לעין זיו

ניתן היה לחתוך את המתח בביס. הם הסתכלו אחד על השני כשהתרמילים על גביהם ולא ידעו מה לעשות. כן כן. ממש לא ידעו מה לעשות. שום מפה או סיפור דרך לא נראה שיכול היה לעזור ברגע זה. הלכנו 100 מטר לכיוון צפון. אחר כך 100 מטר לכיוון דרום. אחר כך עוד 100 מטר לכיוון צפון. הטיול הזה מתחיל להיות מעייף. מה הם חשבו? שימצאו שלט "השביל של גבי" באמצע הכביש? לך תסביר להם שלא מספיק לתכנן את הניווט במהלך המסלול, חשוב מאוד מאוד לתכנן איך בדיוק מגיעים לנקודת ההתחלה, שהרי גם היא איכשהו מהווה חלק מן המסלול. בסופו של דבר הגענו לגשר הזיו, ווהתחלנו ללכת. וללכת. וללכת. שום נוף יפהפה. אבל אי אפשר להגיד שלא הרווחנו כלום מההליכה. למדנו משהו. בדרך עצר ג'יפ של מג"ב שעבר לידינו על הכביש ואחרי שיחה קצרה חצינו את הכביש והמשכנו ללכת. כל כלב וכל מטייל מנוסה יודע שעדיף ללכת נגד כיוון התנועה וכך להזהר מרכבים. אחרי כמה שעות הליכה בלי יותר מדי מנוחות בדרך הגענו לתחילתה של שמורת הטבע נחל כזיב. סוף סוף. הנה מתחיל הטיול. שלט בשמורה הזהיר שיש יחמורים בדרך ועל כן אני צריך להיות קשור בחגורה (שיט!). כמו כן היה כתוב שאין להשאר ללון בשמורה בלילה. השלט השני נראה די תמים בהתחלה. אבל אחרי שהמשכנו ללכת שמנו לב שאין סיכוי שבעולם שנצליח לעצור ולנוח איזה שעתיים במקום יפה (למעשה כל שטח השמורה) וביחד עם זאת לצאת מהשמורה לפני שיגיע החושך, אז פשוט המשכנו ללכת בלי שום הפסקה רצינית. את מצפה מונפורט ואת המבצר ראינו מלמטה. מי שמתכנן הרבה טיולים כאלה בטח יודע שלמבצר מונפורט עדיף להגיע בטיול ליום אחד, כשהאוטו חונה במצפה ועל הגב יש רק בקבוקי מים. אז פשוט אמרנו לו שלום מלמטה (וחבל כי זה נראה מקום ממש יפה) והמשכנו במירוץ נגד השעון - לצאת מהשמורה לפני שמגיע החושך (שלט ארור). את עין טמיר אני זוכר מחוויה מוזרה מאוד שהייתה לנו: אמא כבר התחילה להתלונן שנמאס ללכת. לפי המפה לא נותר הרבה עד עין זיו ואבא אמר שננוח טיפה ליד המעיין ואז נמשיך. לפתע פניה העצובים של אמא השתנו לגמרי. ראיתי אותה צוחקת עם חיוך ענקי מאוזן לאוזן ולא מצליחה להתגבר על התפרצות הצחוק האדירה. איך ארע השינוי הפתאומי הזה? שאלתי את עצמי. כשהסתכלתי לצד השני ראיתי תיק צף על המים. זה נראה כמו התיק של אבא. לפתע התיק התחיל להתרומם ומתחתיו יצא אבא בכבודו ובעצמו עושה פרצוף של "אופס" ולא נראה שמח במיחד. עלי להודות שגם אותי הקטע הוציא מהשביזות אבל פחדתי לצחוק. אין לדעת איך יגיב בן אנוש עייף כאשר הוא מגלה שנעלי העור היקרות שלא שוות בדיוק כמו נעל שעולה 50 שקל במצבים מסויימים... לעין זיו (סוף שמורת הטבע) הגענו כחצי שעה לפני החשיכה. תראו לכם מה זה, שאני הייתי הרוס, ועוד בלי התיק על הגב כמו 2 המטורפים האלה שהובילו אותי אתם. כמעט לילה. מה שנחמד באוהלי האיגלו הזוגיים הקטנים האלו זה שהם לא כבדים במיוחד ושמקימים אותם בדקה. יותר מאוחר נתגלה לנו פן פחות נחמד שלא ידענו עליהם עד עכשיו: מאוד קשה לדחוס לתוכן שתי אנשים, 2 תיקים גדולים וכלב (נשבע לכם שאני לא אשם - אני די קטנצ'יק!). הכהליה תופעלה במהירות רבה. קצת מים לדילול הכוהל ויש אש. בדיעבד הסתבר לנו שהדילול לא כל כך עזר (הסירים הפכו להיות שחורים). בישול ב 2 קומות גם לא כל כך יעיל, במיוחד כי נגעלנו מהקטע שהסירים שחורים מפיח של כהל שעל הבקבוק כתוב "רעיל" אבל בסופו של דבר תוך חצי שעה היה להם פירה עם רוטב עגבניות ונקניק. דבר שהוכיח את עצמו מאוד הם מגבונים לחים. ניתן לנקות סיר מלוכלך עם 8 מגבונים לחים ללא כל צורך במים (לא שהייתי אוכל מהם אחרכך אבל לפחות אפשר להחזיר אותם לתיק). בסיכום היום שכבנו באוהל על כוס תה ושמעתי את ההורים מסכימים זה עם זה שהתכנון המקורי הוא קשה מדי, ושטירונות צנחנים עושים פעם אחת ודי. אומנם התכנון המקורי בא אחרי בירורים בפורומים ושיחות טלפון עם אנשי החברה להגנת הטבע אבל הוא באמת לא מתאים לנו. מה שנעשה מעכשיו זה שנלך בכיף, ננוח כשבא לנו, ואם יירד הלילה כשאנחנו עדין בשמורת טבע - שיסלחו לנו השלטים. אנחנו מעדיפים להנות מן הטיול. לא כל כך ברור מה נעשה מחר. מצד אחד עדיף (שלא כמו בתכנון המקורי) ללכת מזרחה על תחל כזיב. גם בגלל שאין עליה גדולה וגם בגלל שזה מקצר את הדרך ומכפר על כך שלא הגענו למקום אליו תכננו להגיע. מצד שני לשלושתינו כבר די נמאס מללכת בתוך נחל. בהתחלה זה היה ממש כיף, אבל לקראת הסוף זה נעשה סלעי וקשה להליכה, וגם ראו הרבה פחות נוף כי ההרים מסביב תלולים והנחל פנה בתדירות גבוהה.
 

gabylevy2003

New member
תקראו קודם את זה: סליחה סליחה סליחה

אני ממש ממש מתנצל. רציתי להכניס את כל היום בהודעה אחת ואחרי ששלחתי אותה שמתי לב שזה נהיה ארוך מדי. להבא אני אפצל ואתן כמה ימי מנוחה בין לבין.... sorry
 
../images/Emo13.gif

בדיוק לפני שבוע עשיתי את המסלול הזה... יאללה, מתי הפרק הבא?! אתה כותב ממש יפה ומרתק!
 

gabylevy2003

New member
ועלית למבצר מונפור?

לפני כמה חודשים היינו בצד השני של הנחל (במצפה) והדרך למבצר נראתה לנו ממש יפה משם... אם לא היינו מתחילים את המסלול מגשר הזיו, ובמקום זה היינו מתחילים אותו בשמורה, אני די בטוח שהיינו עולים על אף המשקל על הגב, אבל כשעברנו מתחת למבצר כבר היינו מאוד עייפים וזה התחיל להיות מאוחר... נראה לי שכדאי ללכת בחגים, כי בטח יש שם סיורים מודרכים של החברה להגנת הטבע ומסבירים על המקום. בדרך כלל המדריכים/ות ממש נחמדים/ות ומעניין לעשות איתם סיור ולא רק להסתכל על הנוף ולשים V על המקום.
 
כשאני חושבת על זה,

עשינו את הטיול בדיוק יום לפני ערב שבועות, וראינו בדרך זוג עם כלב, שנראו עייפים, עם תרמילים ענקיים על הגב... אתם? ביקשו ממני להדריך טיול של היחידה שלי, לכן יצאנו כל המדריכים לעתיד לטיול הכנה עם חומר עיוני - וזה היה מאוד מעניין לקרוא באתר עצמו מידע על המקום בו אנחנו נמצאים. התחלנו את המסלול ממש ליד המבצר, ככה שלא נאלצנו לעלות אליו, אלא אפילו לרדת קצת. הדרך למבצר הייתה מאוד יפה, אבל המסלול בתוך הנחל היה יפה הרבה יותר - אני דווקא מעדיפה ללכת בתוך צמחייה ונחלים, ורק בנקודות תצפית לראות את מה שיש מסביב... אחרי שהגענו למבצר ירדנו למטה לנחל. עשינו את כל המסלול עד המפעל שיש שם, רק כדי לחזור חזרה בערך רבע מהמסלול (היינו עם רכב אחד). עלינו במסלול השחור חזרה אל ההר, ופגשנו בדרך כמה מטיילים אוסטרלים נחמדים. המסלול השחור מאוד קשה, אבל מספק ביותר! כל המסלול לקח לנו כמה שעות טובות (אם אני לא טועה בערך 7 שעות, ואנחנו הגזמנו בעצירות ובהפסקות שלנו), ובכל זאת סיימנו כשהיה עוד אור. אפילו עלתה הצעה לעשות עוד מסלול לפני שנוסעים הביתה
. לכן נשמע לי קצת מוזר שפחדתם שלא תספיקו לסיים את המסלול... בנוגע ללעשות טיול עם מדריכים - אני מעדיפה לעשות טיול בקצב שלי. אפשר לחפש קצת באינטרנט, יש המון אתרים של תנועות נוער ושל משרד החינוך עם חומר עיוני שאפשר לקרוא במהלך המסלול או לפני/אחרי שיוצאים אליו.
 

gabylevy2003

New member
התכוונתי

למדריכים שנמצאים באתר עצמו ולא לטיול שלם אנחנו היינו שם בפסח אז אולי זה הכפילים שלנו (גם אנחנו פגשנו כמה גרסאות של עצמנו במהלך הטיול) אם אני מבין נכון אתם בטח חניתם ליד "הלה", ירדתם לנחל כזיב דרך המבצר, הלכתם עד עין זיו ואז חזרתם למקום בו המסלול השחור עולה חזרה. אני דוקא אוהב שילוב של עליה וירידה, זה מגוון את המסלול.
 

sela v

New member
לא יצאתם מאוחר

שעשיתם את המסלול בלחץ? אנחנו עשינו את המסלול מהפורום לפני שנה, תסתכל בגלרית התמונות, ולפי מה שאני זוכר מפרק 1 היו לכם גם פנסי ראש ככה שגם בחשכה יכולתם להתקדם. אני חושב שטוב שלומדים, לפחות אתם לומדים איך זה לטייל אחד עם השני, ולפעמים יש גם דברים קשים, אבל עובדה שחזרת אלינו עם החוויות היפות האלה. חשבתי על בלוג, אבל אני יכול אף לשים את הסיפור שלך בין מאמרי הפורום, כטיול הכנה
מה דעתך?
 
למעלה