מילטון גון
New member
שלום כיתה י'
כמו כל הגברים החרדים לשעבר בפורום הזה, גם אני לא למדתי מעולם בתיכון.
זו נשמעת לכם כמו פיסת מידע טריוויאלית שלא אמורה להיות רלוונטית במיוחד לחיי היום יום שלי וכך חשבתי גם אני, אלא שלפני כמה שבועות התברר לי שמדובר בעובדה די קריטית, שעשויה להשפיע על כמה דברים שאעשה בשנים האחרונות.
לכן אני חולק איתכם את החוויות שלי מהיומיים הראשונים בתיכון...
לפני כחודש קיבלתי הצעה ללמד כיתה בתיכון ידוע בירושלים, וכיוון שנושא החינוך במדינה די בוער בי החלטתי לבדוק את האפשרות. בראיון עם המנהל כשהתבקשתי לציין כמה חסרונות אפשריים שיש לי, ציינתי בראש ובראשונה את העובדה שמעולם לא לימדתי כיתה שלמה באזור גילאי התיכון, ובמחשבה שנייה הוספתי - שלמעשה מעולם לא למדתי בכיתה בתיכון, כך שאני לא ממש בטוח איך שיעור בכלל אמור להתנהל.
כמובן שפיסת המידע הזו גררה התעניינות ושיחה של כמה דקות אוף טופיק, אבל המסקנה העיקרית הייתה שאני צריך להעביר שיעור לדוגמה, ולפני כן לצפות בשיעור כדי לדעת למה לצפות.
וכך, בדיוק באמצע השבוע שבו הייתי חולה מת עם דלקת גרון נוראית, גררתי את עצמי יום אחד לבית הספר וממקום מושבי בפאתי הכיתה גיליתי לראשונה בחיי איך נראה שיעור במתמטיקה 4 יחידות לתלמידי כיתה י'. האמת היא שבמישור הפדגוגי היו כמה הפתעות, אבל זה כבר לא באמת מעניין.
השבוע הגעתי לבית הספר בפעם השנייה בחיי, הפעם כמורה. העברתי שיעור לאותה הכיתה + המנהלת הפדגוגית, רכזת מתמטיקה, מנהלת התיכון ומנהל בית הספר, ואיכשהו הצלחתי לשרוד 45 דקות בלי לעשות טעויות נוראיות ובלי שהתלמידים יזרקו עלי עגבניות. אני עוד לא יודע לאן זה יתפתח, אבל יש סיכוי טוב ששנה הבאה אני אכן אעבוד במשרה מאד חלקית כמורה בתיכון, ואעמוד מצד אחד של שולחן שמעולם לא ישבתי מצידו השני.
החוויה הזו לימדה אותי לא מעט על האופי של תלמידינו בחתך הגילאים הזה, על כל הפלוסים והמינוסים שלהם, ולמרות שכבר מזמן ידעתי שהתדמית של הנוער החילוני איתה יצאתי לעולם אינה מבוססת על כלום, עדיין הופתעתי לגלות כמה קל לגרום להם לחשוב ולהתנהג בנימוס.
לא יודע למה היה לי חשוב לחלוק איתכם את החוויה הזו. בעיקר כי זה מרגיש לי סוג של סגירת מעגל, כיוון שאני נכנס כנותן למקום אליו מעולם לא זכיתי להיכנס כמקבל. בכל מקרה, יש לי תחושה שעוד תהיינה לי לא מעט סיבות לספר רשמים על המקום, אז ראו הודעה זו כהקדמה...
כמו כל הגברים החרדים לשעבר בפורום הזה, גם אני לא למדתי מעולם בתיכון.
זו נשמעת לכם כמו פיסת מידע טריוויאלית שלא אמורה להיות רלוונטית במיוחד לחיי היום יום שלי וכך חשבתי גם אני, אלא שלפני כמה שבועות התברר לי שמדובר בעובדה די קריטית, שעשויה להשפיע על כמה דברים שאעשה בשנים האחרונות.
לכן אני חולק איתכם את החוויות שלי מהיומיים הראשונים בתיכון...
לפני כחודש קיבלתי הצעה ללמד כיתה בתיכון ידוע בירושלים, וכיוון שנושא החינוך במדינה די בוער בי החלטתי לבדוק את האפשרות. בראיון עם המנהל כשהתבקשתי לציין כמה חסרונות אפשריים שיש לי, ציינתי בראש ובראשונה את העובדה שמעולם לא לימדתי כיתה שלמה באזור גילאי התיכון, ובמחשבה שנייה הוספתי - שלמעשה מעולם לא למדתי בכיתה בתיכון, כך שאני לא ממש בטוח איך שיעור בכלל אמור להתנהל.
כמובן שפיסת המידע הזו גררה התעניינות ושיחה של כמה דקות אוף טופיק, אבל המסקנה העיקרית הייתה שאני צריך להעביר שיעור לדוגמה, ולפני כן לצפות בשיעור כדי לדעת למה לצפות.
וכך, בדיוק באמצע השבוע שבו הייתי חולה מת עם דלקת גרון נוראית, גררתי את עצמי יום אחד לבית הספר וממקום מושבי בפאתי הכיתה גיליתי לראשונה בחיי איך נראה שיעור במתמטיקה 4 יחידות לתלמידי כיתה י'. האמת היא שבמישור הפדגוגי היו כמה הפתעות, אבל זה כבר לא באמת מעניין.
השבוע הגעתי לבית הספר בפעם השנייה בחיי, הפעם כמורה. העברתי שיעור לאותה הכיתה + המנהלת הפדגוגית, רכזת מתמטיקה, מנהלת התיכון ומנהל בית הספר, ואיכשהו הצלחתי לשרוד 45 דקות בלי לעשות טעויות נוראיות ובלי שהתלמידים יזרקו עלי עגבניות. אני עוד לא יודע לאן זה יתפתח, אבל יש סיכוי טוב ששנה הבאה אני אכן אעבוד במשרה מאד חלקית כמורה בתיכון, ואעמוד מצד אחד של שולחן שמעולם לא ישבתי מצידו השני.
החוויה הזו לימדה אותי לא מעט על האופי של תלמידינו בחתך הגילאים הזה, על כל הפלוסים והמינוסים שלהם, ולמרות שכבר מזמן ידעתי שהתדמית של הנוער החילוני איתה יצאתי לעולם אינה מבוססת על כלום, עדיין הופתעתי לגלות כמה קל לגרום להם לחשוב ולהתנהג בנימוס.
לא יודע למה היה לי חשוב לחלוק איתכם את החוויה הזו. בעיקר כי זה מרגיש לי סוג של סגירת מעגל, כיוון שאני נכנס כנותן למקום אליו מעולם לא זכיתי להיכנס כמקבל. בכל מקרה, יש לי תחושה שעוד תהיינה לי לא מעט סיבות לספר רשמים על המקום, אז ראו הודעה זו כהקדמה...
