שלום טליה ../images/Emo140.gif
שלום טליה חלמתי חלום ומיד אספר אותו בפורום חלומות הציעו לי לשאול אותך כי אולי זה שייך לשפת האור - גרידים הרי החלום אני בחדר של "בית מלון"? בכניסה. יש פתח נוסף לכוון הים. הגלים מאיימים להציף אותנו. הם לא מגיעים אלינו. ואני רואה אותם ומחכה שירטיבו אותי. אוהבת אותם ואת המראה שלהם..ואת הים בכלל. פתאום יש שולחן. על השולחן בין שאר הדברים, יש שתי מסרגות מעץ. (מסרגות זה התרגום שלי עכשיו לשתי המסרגות) העץ הוא חום בהיר. פתאום הם מתחילות לנוע בעצמן. והמראה מאד מיסטי ומפחיד. הן נעות בעצמן...עד שהן "עפות" בעצמן למתחת לאיזה ארון. בצד ימין שלי, המסתכלת. ואז על אותו שולחן איפה שהיו המסרגות נהיה "פיצוץ" קטן, ואור לבן מסנוור בהק פתאום. נפעמתי כולי. אהבתי את המראות. אני מספרת למישהי שראיתי אור לבן, מיוחד. ואני שואלת אותה אם היא יודעת לראות צבעים בעצימת עיניים, כי זה היה אור כזה. לא אור רגיל של יום, או של מציאות. אני שמה לב איכשהו שזה היה בעצמו חלום,, המראה הזה. יש שלב שאני צועקת בחלום, וקול לא יוצא. אני שמה לב שהקול לא יוצא וכאילו מעירה את עצמי. מעירה את עצמי אבל עדיין בחלום. ואז אני כאילו לא חולמת, ולא מבוהלת שאין לי קול. בשלב מסויים של החלום, היה בי פחד מהמיסטיות הזה. איך הם זזו לבד? מה יש באמת "שדים ורוחות". הצטערתי שהבנתי שהמסרגות והאור היה "רק בחלום"...בחלום עצמו. התעוררתי בתחושה מיוחדת אבל הצעקה בחלום מאד לוותה מסתבר במתח. הקטע של "המסרגות" והלהבה שפרצה על השולחן בצבעה הלבן היו מאד מיוחדים. האם יש לך בבקשה הסבר בשבילי?
שלום טליה חלמתי חלום ומיד אספר אותו בפורום חלומות הציעו לי לשאול אותך כי אולי זה שייך לשפת האור - גרידים הרי החלום אני בחדר של "בית מלון"? בכניסה. יש פתח נוסף לכוון הים. הגלים מאיימים להציף אותנו. הם לא מגיעים אלינו. ואני רואה אותם ומחכה שירטיבו אותי. אוהבת אותם ואת המראה שלהם..ואת הים בכלל. פתאום יש שולחן. על השולחן בין שאר הדברים, יש שתי מסרגות מעץ. (מסרגות זה התרגום שלי עכשיו לשתי המסרגות) העץ הוא חום בהיר. פתאום הם מתחילות לנוע בעצמן. והמראה מאד מיסטי ומפחיד. הן נעות בעצמן...עד שהן "עפות" בעצמן למתחת לאיזה ארון. בצד ימין שלי, המסתכלת. ואז על אותו שולחן איפה שהיו המסרגות נהיה "פיצוץ" קטן, ואור לבן מסנוור בהק פתאום. נפעמתי כולי. אהבתי את המראות. אני מספרת למישהי שראיתי אור לבן, מיוחד. ואני שואלת אותה אם היא יודעת לראות צבעים בעצימת עיניים, כי זה היה אור כזה. לא אור רגיל של יום, או של מציאות. אני שמה לב איכשהו שזה היה בעצמו חלום,, המראה הזה. יש שלב שאני צועקת בחלום, וקול לא יוצא. אני שמה לב שהקול לא יוצא וכאילו מעירה את עצמי. מעירה את עצמי אבל עדיין בחלום. ואז אני כאילו לא חולמת, ולא מבוהלת שאין לי קול. בשלב מסויים של החלום, היה בי פחד מהמיסטיות הזה. איך הם זזו לבד? מה יש באמת "שדים ורוחות". הצטערתי שהבנתי שהמסרגות והאור היה "רק בחלום"...בחלום עצמו. התעוררתי בתחושה מיוחדת אבל הצעקה בחלום מאד לוותה מסתבר במתח. הקטע של "המסרגות" והלהבה שפרצה על השולחן בצבעה הלבן היו מאד מיוחדים. האם יש לך בבקשה הסבר בשבילי?
