יש פער שחשוב שיובן וימנע
הסחפות דיאלקטית - אני בהחלט חושבת שזכותינו להאמין בכל דבר שהוא, כל עוד איננו מפר את זכויות הזולת. יש לי חברה שכל פינות החדרים בבית שלה מלאות בשיני שום ואני לא רוצה לספר בכלל מה היה תלוי על עגלות הילדים בקטנותם. העניין הוא שההלכה היהודית כן מפרה את זכויות האחר/ת ולכן לאחר/ת יש זכות מלאה לחשוב ולהגיב כדעתה האמיתית והשלמה. זה אינו משליך על המאמינים מסיבה פשוטה - שנפש האדם סבוכה ומורכבת והרבה מההחלטות ודרכי החיים של כולנו אינם בתחומי הרציונאלי. אנחנו בסה"כ קופסא מהלכת של סתירות פנימיות. SAYING THAT - עדיין לא ברור לי ולא יהיה לי ברור איך נשים חכמות, פמיניסטיות בהכרתן וסגנון חייהן, מקדשות באופן גורף וביקורת מינימלית את מה שנכתב במזיד על מנת לשלוט בהן שלטון עריצות ולדרוס את זכויות הפרט האוטונומיות שלהן ושל ילדיהן. הפכים, אמרנו?