שלום..חדשה כאן..

[Elia4]

שלום..חדשה כאן..../images/Emo13.gif

שלום חברים.. לאחר צפייה בסדרה, החלטתי לא להשאר במתח יותר והתחלתי לקרוא את הספר. בנתיים, הספר מתגלה כמושך יותר ומסקרן יותר מהסדרה, ואני מוצאת את עצמי הולכת איתו לכל מקום ולא מסוגלת להפסיק לקרוא... מה שכן, אני לא מצליחה לעקוב אחרי כל הדמויות ולסדר אותם בראש מי נגד מי.. אני מאוד אשמח באם תוכלו לרשום לי כל דמות מי היא ומהי, כדיי שאוכל להבין את הסיפור ולעשות לי סדר.. נוסף על כך, לאחר עיון במפות הצפון והדרום לא הבנתי כ"כ - היכן יושבים הדותראקים? תודה רבה..

 

[ניר4819]

ראשית, ברוכה הבאה

שנית, את לא צריכה שאנחנו נרשום לך את רשימת הדמויות הארוכה. בסוף הספר מרטין מספק רשימה כזו בעצמו, מחולקת לפי בתים וקבוצות. לגבי הדותראקים, הם לא יושבים בווסטרוז, ולכן מקום מושבם לא יופיע במפות של המקום הזה.

 

[is00]

תצטרכי לפרט.

על איזה דמויות את רוצה לשמוע? לגבי הדות'ראקי... הם לא נמצאים בווסטרוס, אלא בצד אחר של העולם. תחשבי על זה כ- 2 יבשות... היבשת בה מתרחשת רוב העלילה - ווסטרוס(7 הממלכות) ויבשת אחרת בה נמצאים הדות'ראקי. המפות מכסות רק יבשת אחת - ווסטרוס, אבל לא את השנייה.

 

[UdiMiron]

ברוכה הבאה

 

[UdiMiron]

נשלח לי לפני שהספקתי לכתוב

בכל מקרה - תהני מהספרים! כדי לעשות לך סדר בדברים, ממליץ לך לקרוא שני מאמרים שפורסמו באתר "וינטרפל".

"קורות מלחמת החמס" (http://www.winterfell.co.il/?p=209) - מלחמת החמס התרחשה 14 שנים לפני פתיחת עלילת "שיר של אש ושל קרח". זו המלחמה שבסופה הופל המלך המטורף אאיריז טארגאריין והוכתר מלך חדש, רוברט באראתיאון. המלחמה מהווה את הבסיס לספרים, ולכן הבנת השתלשלות האירועים במלחמה היא קריטית להבנתם. מאמר זה יסכם את אירועי מלחמת החמס מכל הידוע לנו משלושת הספרים הראשונים.

"תולדות ווסטרוז" (http://www.winterfell.co.il/?p=207) - מאמר זה מסכם את האירועים המשמעותיים בווסטרוז וביבשת המזרחית עד לימי הטארגאריינים, ככל הידוע לנו עד הספר "סופת החרבות". ה"ספויילרים" פה לא באמת יהרסו לך קטעים מהעלילה, פשוט תקראי שם דברים שמוזכרים בספרים הבאים. כמובן שחוץ מזה יש את "אנציקלופדית וינטרפל" (http://www.winterfell.co.il/wiki) - אבל שימי לב שברבים מהערכים שם יהיו ספויילרים עד לספר הרביעי (משתה לעורבים). בהצלחה ותהני!

 

[Vingilot]

בנוגע לאנציקלופדיה

לקורא המתחיל מומלץ מאוד לא להסתכל שם. לכל אחת מהדמויות החשובות יש ספוייילר. עדיף לקרוא את הספר גם אם לא מבינים הכל עד הסוף, מאשר לקבל ספויילרים.

 

[Vingilot]

טיפ קטן

בסוף הספר יש נספח עם פירוט בתי האצולה (אני גיליתי את זה רק בסיום קריאת הספר). כשאת הולכת לאיבוד בין כל הלורדים, האבירים והסרים, פשוט תסתכלי בבית האצולה הרלוונטי כדי להתאפס. זה יעזור גם להבין איזה בתי אצולה זוטרים משרתים את אלו בתי האצולה העיקריים. לדוגמא, בפרק של סאנסה כשהיא פוגשת את פמליית המלך - מומלץ להסתכל בבית באראתיאון. בנוגע לדותראקים - הם יושבים ביבשת אחרת מעבר לים, שאינה מופיעה במפה.

 

[Elia4]

../images/Emo45.gif תודה רבה לכל המגיבים

לא עלה בדעתי לפתוח את סוף הספר מרוב סקרנות ומתח... עכשיו יש לי קצת יותר סדר בראש. ודרך אגב, הדותראקים אינם בית אב? (חאל דרוגו ודאני הם הדמויות האהובות שלי וברור לי שדאני תתפתח בהמשך..לא לגלות לי...)

 

[אביר הקרנפים]

הדותראקים...

הדותראקים אינם ממלכה מסודרת ובה תשתיות, מיסוי ושושלות מיוחסות. הדותראקים זו אומה שבניה נאספים לכנופיות שודדים החיים על חרבם. גודל הכנופיות, המכונות חאלאסר, משתנה בהתאם להצלחתו של ראש הכנופיה-החאל. הדותראקים פושטים על ערים ועל כנופיות דותראקיות אחרות. את הממון הם בוזזים, את פסלי האלים הם מובילים לוואיז דותראק, ה"עיר" היחידה של הדותראקים ואת השבויים הם מוכרים לעבדים. הם מסתובבים במרחבי ערבות העשב הענקיות הנקראות הים הדותראקי, במרחבים שבין הערים החופשיות ומפרץ סוחרי העבדים. בנו של החאל מכונה חאלאקה ואמור לרשת אותו במותו. אבל אם הבן אינו גבר בוגר ו/או חזק, הדותראקים לא ילכו אחריו. הם יכולים לקטול אותו, למרוד בו, לנטוש אותו וכו'. חאל דרוגו היה חאל מוצלח במיוחד. הוא ירש מאביו מעמד וחאלאסאר ואף הגדיל בעצמו. אבל כאשר דרוגו איבד את כוחו, החאלאסאר שלו התפרק וכולם נטשו אותו.

 

[דיוגנס מסינופה]

לא שזה כזה משנה

אבל אני תמיד תפסתי את החברה הדותראקית כחברה שבטית, ואת החאלאסר כשבטים, יותר מאשר כמו סתם כנופיות שוד. ודי ברורה ההקבלה בין הדותראקים לעמים מונגולים/טטארים/טורקמנים השונים, כמו שהחאל הדותראקי הוא החאן המונגולי, כמו גם צורת הלחימה (פרשים, מתמחים במיוחד בירי בקשת מעל גב הסוס). עכשיו קראתי במאמר על ההיסטוריה של העולם של מרטין שהדותראקים הם אלה שהביסו את ואליריה (זכור לי מהספרים "אסון" שקרה לואליריה, אבל לא פלישה דותראקית כגורם בלעדי לחורבן האימפריה), לא יודע מה המקור, אבל כמובן לפי זה שואליריה היא רומא, הדותראקים הם ההונים (שהיו עם, או מכל מקום קואליציית עמים טורקמנית).

 

[אביר הקרנפים]

אבדון וואליריה. ספוילר?

אני לא יודע מי כתב את המאמר, אבל אם זה לא מבוסס על דבריו של מרטין עצמו, זה נראה ממש בלתי אפשרי. בספרים מוזכר אבדון וואליריה כתופעה על אנושית. חורבותיה של וואליריה עדיין מעלות עשן. האבדון עדיין מושל בוואליריה ומסוכן לבני אנוש ללכת לשם. שדים רודפים את החורבות... כל זה נראה לך כמו מעשה ידי דותראקים? גם לי וואליריה הזכירה את רומא. כתבתי את זה בשרשור שמופיע כמה דפים קודם. מאוד התלבטתי אם הדותראקים דומים למונגולים, לברברים, למונגולים או לטוארגים. ההונים זו השוואה חדשה ומעניינת. בכל מקרה, נראה שיש הבדל גדול בין אותם רוכבי סוסים נוודים שמוכרים לנו מן ההיסטוריה שלנו, לבין הדותראקים. על פי מה שנראה בספר, על פי מה שאומר ז'ורה לדאני על דרוגו והחלאסאר שלו, נראה שאין פה שיוך שבטי מסויים בין הדותראקים. לא שמתי לב לשום שיוך שושלתי, למבנה משפחתי מסודר או התאגדות שהיא מעבר לקבוצות לחימה. החאלאסר של דרוגו לא גדל בגלל ריבוי טבעי, אלא בגלל התקבצות קהל סביב מנהיג חזק. אילו היה זה שבט, זה היה תלוי בהרבה דברים אחרים. מתחילה לא התכוונתי להציג את הדותראקים כ"כנופיות". הדותראקים הם גזע בעל תרבות ומנהגים משל עצמו. אבל צורת ההתקבצות החברתית שלהם הולמת יותר כנופיות מאשר שבטים. בדרך כלל בחברה שבטית הזקנים מובילים. ופה הלוחמים מובילים. הזקנים יושבים בירכתי כל אספה, כמותם המובסים, הנכים ורפי השכל. במקומות הכבוד זוכים הלוחמים החסונים והמיומנים. לאור כל זה, ההתנהלות נראית לי יותר כנופייתית מאשר שבטית. ונראה גם שאין תת מחלקות בגזע הדותראקי.

 

[tanj]

אני דווקא חשבתי על הערבים הקדומים

מתקופת הבערות. מכה לפני מוחמד היתה עיר מסחר מקודשת עם פסלי אלילים רבים מספור בתוך הקעבה ואיסור על נשיאת נשק בתוך העיר. גם מסורתיהם של הבדואים די מקבילים במידה מסוימת למסורות המקובלות אצל הדוטראקים. אבל כשאני חושב על זה, המונגולים והתורכמנים גם מזכירים דימיון לדוטראקים.

 

[אביר הקרנפים]

הטוארגים שהזכרתי הם ערבים

רוכבי הסוסים של מדבר סהרה.

 

[ידותון]

הטוארגים אמנם מוסלמים

אך בדמם זורם הרבה פחות דם ערבי שמי והרבה יותר דם ברברי, כך שלא יהיה מדויק לקרוא להם ערבים.

 

[אביר הקרנפים]

טוב... הזכרתי גם את הברברים...../images/Emo13.gif

 

[tanj]

פספסתם את הנקודה שלי

מכה הטרום אסלמית היתה בערך באותו סגנון כמו דוטראק. עיר מסחר קדושה כשכל האלים מאוכסנים בכעבה. זו היתה כוונתי. ואולי מרטין שאב ממכה הקדומה השראה.

 

[ידותון]

צודק

אבל אלי מכה לא היו אלים שדודים ושלל מלחמה והערבים לעומת הדות'ראקים סגדו להם

 

[tanj]

נכון

אבל הערבים, שחלקם היו סוחרים (ובייחוד בני קורייש ממכה) הביאו את האמונה באלילים רבים למכה שלא היו ידועים קודם. בין השאר גם את האמונה הנוצרית והיהודית, ואמונות אחרות כמו זורואסטריזם ואלילים אחרים מהמזרח הקדום. הם הביאו צלמים שלהם אל הכעבה וסגדו להם. כאן כמובן נגמר הדמיון בין מכה לדוטראק...(אם כי האיסור לשאת נשק בחוצות מכה בזמן ירידי הסחר הזכיר לי קצת את הנוהג בדוטראק לא לשאת נשק בתוך העיר.)

 

[ellendili]

שאלה לי אליך ../images/Emo13.gif

בהרבה מההודעות שלך אתה עושה הקבלות בין ווסטרוז לעולם ולהיסטוריה שלנו. אתה חושב שיש לזה איזשהי משמעות מיוחדת? לדעתי, מרטין אמנם לקח כבסיס כמה מהאירועים בהיסטוריה שלנו (מלחמת השושנים לדוגמא) ויש דמיון מסויים בין העמים והארצות שהוא יצר למקבילים בעולם שלנו. אבל אלה רק אבני בסיס מאוד ראשוניים, היצירה שלו התרחקה מאוד מהאירועים ההיסטוריים. הוא יצר משהו חדש ואחר לחלוטין. וגם אם יש עדיין קווים מקבילים, אני לא חושבת שיש לזה השפעה משמעותית על העלילה או הגיבורים. אתה חושב אחרת? כי נראה שאתה רואה בהקבלות האלה משהו מאוד חשוב. או שאני טועה?

 

[Blade Of Fire]

איך אפשר לראות את זה אחרת?

עזוב את ההיסטוריה עצמה וההקבלות לאירועים אמיתיים, תסתכל על העמים והאנשים שמתוארים ברחבי הספרים: -אנשי ווסטרוז (לפחות כולם חוץ מהדרום) הם אנשי ימי הביניים המאוחרות אצלנו מאזור גרמניה, צרפת, הולנד, בלגיה ואנגליה. -אנשי ווסטרוז הדרומיים הם ללא ספק האירופאים שיושבים מסביב לים התיכון (יוון, איטליה, ספרד, פורטוגל). -השבטים התוד'רקים הם פשוט ערבים לכל דבר ועניין (שוב, ערבים של ימי הביניים). -כל מה שהולך מעבר לים הצר הוא לא ממש ידוע לאנשי ווסטרוז וכולו מקביל למזרח הרחוק המסתורי. -האנשים המוזרים שמעבר לחומה שכולם פוחדים מהם הם השבטים הברבריים\ויקינגים שישבו באותה תקופה בסקנדניביה. קשה להתעלם מכל ההקבלות האלו. לדעתי אלו הקבלות טובות שנעשות בשביל שנוכל להתחבר מאוד טוב לעולם הזה, שנטול מאפייני פנטזיה ג'נרית (כלומר, בגדול, כשפים) כמעט לחלוטין.