לגבי הקשה מנשוא
דוקא רוב החברים שלמדו איתי לא נראו לי בכלל אומללים. להיפך היו די מאושרים. זה אולי קשה מנשוא כשחיים בחברה עם מיניות מוחצנת ורועשת, חיי בארים, חוסר צניעות, מגע קרוב בין המינים. אבל בחיים דתיים ובישיבות אמנם חושבים על בנות ומצפים לקשר, אבל זה בהחלט לא חיים אומללים. ישנם חיי חברה תוססים, דיבוק חברים, האוירה וההתלהבות הדתית וההערצה לרבנים שמהוים מקור השראה ודוגמא לחיי קדושה עשירים, חום המשפחה, והציפיה להקים בית יהודי בעתיד וזה נותן הרבה טעם ושמחה לחיים. כמובן שלהומואים דתיים במסגרות הנ"ל, חלק נכבד מהיתרונות הנ"ל הופכים לבעיות, ואז המצב מסובך וקשה בשבילם.