נכון, זה הולך יחד
בדרך כלל. אבל לפעמים... אין סינכרון. לפעמים, גם כשהנפש כמהה ועושה מאמצי על, אז הגוף בין אם ירצה או לא - עושה את שלו. ואז נפערת תהום עמוקה בין שניהם. אני מתייחסת עכשיו רק לאישה בטיפולי פוריות (ולאו דווקא אנדואית) - גם אם היא תחייך כל היום, תחשוב חיובי ותשנן כמו מנטרה הכל דבש, גם אז, עם כל הרצון והקשיים להגיע להריון וכל מה שהיא תעשה בשביל זה - זה לא תמיד יצליח. ולנפש אין פה ממש "קייס". נשים הצליחו להרות במצבים נפשיים הכי קשים, נוראיים ומחרידים (אונס, מלחמות וכו'). כשאת רואה את הביציות שלך מתחת לעדשת מיקרוסקופ, אני לא חושבת שהלוק שלהן הוא תוצר של הנפש. הזקיקים יכולים להיראות מקסימים וחייכניים, אבל לפעמים הם גם ריקים מתוכן. גם זה קורה. הגבתי למה שאמרת רק מהמקום שהרבה פעמים עולה התהייה אם גלולות פוגעות בפוריות, או שיש נשים החושבות שלאחר נטילת גלולות צריך לתת לגוף זמן "להתנקות" מהן. לגוף אין ממה להתנקות. לפעמים הביוץ לא ממש יהיה במועד שהאישה התרגלה אליו. אבל קל מאוד לעקוב אחרי זה. רבות מחברותיי הרו בשנייה שהפסיקו עם הגלולות. וזו נקודה שלדעתי היא חשובה. לא גלולות גורמות לבעיות פוריות. יש המוני גורמים אחרים. ולפעמים זה ממש לא קשור למצב הנפש. את אמרת שעם הגלולות לא הרגשת את הרצון להרות כמו שאת מרגישה אותו כשאת ללא גלולות, אני מאמינה לך. בשנה האחרונה שהייתי בטיפולי IVF את יכולה להאמין לי שלחשק מיני לא היה שם בכלל מקום. אבל עדיין עשיתי כמיטב יכולתי לנסות להרות. כי לרצון שלי להיות אמא אין קשר לתחושת הנשיות שלי או לחשק המיני שלי. הרצון שלי להיות אמא ו/או בהריון בא מכל תא בגוף, וזה בכלל לא משנה עבורי אם הגוף שלי מדוכא תרופתית או לא. למה לא הצליח לי? את זה אני מבררת. ואולי גם לא תימצא לזה תשובה אחת אבל אני יודעת על עצמי ובעצמי שלנפש שלי אין שום קשר לאי ההצלחה.
בדרך כלל. אבל לפעמים... אין סינכרון. לפעמים, גם כשהנפש כמהה ועושה מאמצי על, אז הגוף בין אם ירצה או לא - עושה את שלו. ואז נפערת תהום עמוקה בין שניהם. אני מתייחסת עכשיו רק לאישה בטיפולי פוריות (ולאו דווקא אנדואית) - גם אם היא תחייך כל היום, תחשוב חיובי ותשנן כמו מנטרה הכל דבש, גם אז, עם כל הרצון והקשיים להגיע להריון וכל מה שהיא תעשה בשביל זה - זה לא תמיד יצליח. ולנפש אין פה ממש "קייס". נשים הצליחו להרות במצבים נפשיים הכי קשים, נוראיים ומחרידים (אונס, מלחמות וכו'). כשאת רואה את הביציות שלך מתחת לעדשת מיקרוסקופ, אני לא חושבת שהלוק שלהן הוא תוצר של הנפש. הזקיקים יכולים להיראות מקסימים וחייכניים, אבל לפעמים הם גם ריקים מתוכן. גם זה קורה. הגבתי למה שאמרת רק מהמקום שהרבה פעמים עולה התהייה אם גלולות פוגעות בפוריות, או שיש נשים החושבות שלאחר נטילת גלולות צריך לתת לגוף זמן "להתנקות" מהן. לגוף אין ממה להתנקות. לפעמים הביוץ לא ממש יהיה במועד שהאישה התרגלה אליו. אבל קל מאוד לעקוב אחרי זה. רבות מחברותיי הרו בשנייה שהפסיקו עם הגלולות. וזו נקודה שלדעתי היא חשובה. לא גלולות גורמות לבעיות פוריות. יש המוני גורמים אחרים. ולפעמים זה ממש לא קשור למצב הנפש. את אמרת שעם הגלולות לא הרגשת את הרצון להרות כמו שאת מרגישה אותו כשאת ללא גלולות, אני מאמינה לך. בשנה האחרונה שהייתי בטיפולי IVF את יכולה להאמין לי שלחשק מיני לא היה שם בכלל מקום. אבל עדיין עשיתי כמיטב יכולתי לנסות להרות. כי לרצון שלי להיות אמא אין קשר לתחושת הנשיות שלי או לחשק המיני שלי. הרצון שלי להיות אמא ו/או בהריון בא מכל תא בגוף, וזה בכלל לא משנה עבורי אם הגוף שלי מדוכא תרופתית או לא. למה לא הצליח לי? את זה אני מבררת. ואולי גם לא תימצא לזה תשובה אחת אבל אני יודעת על עצמי ובעצמי שלנפש שלי אין שום קשר לאי ההצלחה.
