שלום אפשר שאלה?
היי לפני כמה זמן הצעתי לבחור אחד מהחבורה הדנדשה שלנו (7 חבר'ה) שהכרתי במשך שנה, ושחשבתי שפלירטט איתי, לצאת איתי. במשך זמן רב כולם שאלו אותי למה אנחנו לא יוצאים, כי יש ביננו סוג של כימיה, והוא גם די הבליט את זה. בסופו של דבר הצעתי לו לצאת. הוא סירב. היום, אחרי כמה חודשים, יש לנו מפגש של החבר'ה והוא מגיע. כולם מצפים שאבוא גם אני, למרות שהם יודעים שהוא דחה אותי. השאלה האם אני אמורה ללכת? ז"א, להתעלם מהמבוכה, השפלה, והכעס שיש לי כלפיו? האם אני אצטייר כקטנונית? חשוב לציין שאני לא הייתי מציעה לו לצאת, אלמלא שלח לי הודעות לא מעטות לפייסבוק, ובמשך זמן מסויים עשה לי טיזינג...הייתי בטוחה שהוא פשוט ביישן, אבל כנראה שהוא פשוט נהנה מכל התשומת לב ששאב ממני... מה הדבר שאתם הייתם עושים? הולכים או לא הולכים?
היי לפני כמה זמן הצעתי לבחור אחד מהחבורה הדנדשה שלנו (7 חבר'ה) שהכרתי במשך שנה, ושחשבתי שפלירטט איתי, לצאת איתי. במשך זמן רב כולם שאלו אותי למה אנחנו לא יוצאים, כי יש ביננו סוג של כימיה, והוא גם די הבליט את זה. בסופו של דבר הצעתי לו לצאת. הוא סירב. היום, אחרי כמה חודשים, יש לנו מפגש של החבר'ה והוא מגיע. כולם מצפים שאבוא גם אני, למרות שהם יודעים שהוא דחה אותי. השאלה האם אני אמורה ללכת? ז"א, להתעלם מהמבוכה, השפלה, והכעס שיש לי כלפיו? האם אני אצטייר כקטנונית? חשוב לציין שאני לא הייתי מציעה לו לצאת, אלמלא שלח לי הודעות לא מעטות לפייסבוק, ובמשך זמן מסויים עשה לי טיזינג...הייתי בטוחה שהוא פשוט ביישן, אבל כנראה שהוא פשוט נהנה מכל התשומת לב ששאב ממני... מה הדבר שאתם הייתם עושים? הולכים או לא הולכים?